עולם הפוך בגרמניה

נכתב בסוף ספטמבר עבור קהל היעד של ווסאבי, ולא הגיע לידי פרסום.

האזרחים חוסכים יותר מדי מים? ספקולציות על ראש ממשלה מהירוקים? שתי הכתבות המפתיעות ביותר בגליון האחרון של Der Spiegel לא מופיעות על השער.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

זה לא צודק!

כל מי שעושה מסלול קרבי בצה"ל לומד במוקדם או במאוחר את המשפט הזה, שדבר קיומו בלבד מסוגל לשחרר מאיתנו קיתונות של כעס, בוז או ייאוש. בטוח ראיתם את זה בתא שרותים צה"לי כלשהו: "מי שמשקיע שוקע, מי שטוב טובע, ומי שחרא צף". התהליך שמאחורי זה ברור: אם המפקדים רואים שאתה בעל יכולת, הם ירצו לנצל את היכולת הזו. אם החניךתורן יראה שיש בך רוח התנדבות הוא תמיד ייקח אותך לשמירות. אם יראו שאתה מתאמץ כדי להגיע להישגים, יהיו כאלו שישמחו להשאיר לך את המאמץ וליהנות מהזוהר שלך בלי להתאמץ. אם יראו שאתה יוזם תמיד ידרשו ממך גם ביצוע מושלם. ואת רובנו בכל אופן, את הטובים והמשקיעים זה מכעיס; אנחנו מרגישים שנעשה עמנו חוסר צדק. והתוצאה, על פני שלש שנים, היא אחת: לומדים להוריד ראש, לחשוב פעמיים אם והיכן כדאי להשקיע, ובדרך כלל פשוט מצטרפים לשאר, מחכים שיגידו לנו מה לעשות ושתגיע החופשה. אחד הדברים המשמחים בשחרור מצה"ל הוא השחרור מחוסר הצדק והמעבר למערכת שבה אותו משפט מקומם לא קיים יותר. אבל עכשיו יש מי שרוצה לשנות זאת.

לפני שנבחן את השינוי, בואו נבין למה המשפט הנ"ל מקומם אותנו, או במלים אחרות: מה זה צדק? כולם יודעים ש"החיים לא צודקים", ואנחנו אומרים את המשפט הזה כל פעם שאנחנו רואים מישהו שאנחנו מעריכים את התנהגותו סובל, או מישהו שאנחנו לא מעריכים את התנהגותו נהנה. במלים אחרות, צדק הוא התאמה בין הציפיה מאדם להתנהגות מסויימת לבין מצבו של אותו אדם. חברה צודקת היא מערכת שמקדמת את המתנהגים לפי הערכים הרצויים ומענישה את אלו שמתנהגים בניגוד לכך.

מה הם הערכים הרצויים? אני מציע את הרשימה הבאה: יצרנות, כשרון, חריצות, יזמות, דמיון ואומץ. למה זה נכון? אני מבקש כאן סליחה מראש מאלו שבעיניהם עצם העובדה שרשימה זו אינה מובנת מאליה היא עלבון לרוח האנושית (אני אתכם) ומסביר: כל אדם רוצה להתקדם בחיים ולשפר את מצבו גם באופן מוחלט וגם ביחס לאחרים; תבכו, תתווכחו, תחשבו שזה לא יפה, אבל לא תוכלו להכחיש שזה המצב. אדם שמממש את הרצון הזה בעזרת הערכים שמניתי עושה זאת בצורה שמקדמת אותו וגם את אלו שסביבו הם נהנים מהיכולות שלו, והוא נהנה מהיכולות שלהם, בתהליך שמגביר את היכולות של כולם. אם אני חרוץ וחכם, ואתה אמיץ, נקים ביחד חברת סטארטאפ (או דוכן מיצים באבן גבירול), מה שלא יכלנו לעשות לבד.

ואם לא? אם לא הערכים האלו? ובכן, הרצון לקידום עצמי לא נעלם אצל מי שלא מחזיק בהם. ולכן, שיטות הקידום העצמי מתחלפות בכל מה שהוא הפוך מהרשימה שהצעתי: אלימות, שחיתות, נפילה למעמסה על אחרים בכוונה, שנוררות ועצלנות. אבל יש בעיה בניגוד לרשימה הקודמת, שממנה כולם נהנו, הרשימה הזו עובדת באופן הפוך, שכן בשיטות אלו אפשר להצליח רק ע"י יניקה מהמוכשרים, מהאמיצים, מהחכמים. ואז נוצרת חברה שבה מי שמשקיע שוקע תחת עולם של הטפילים, מי שטוב טובע בים של ניצול, ומי שחרא הוא כמובן צף, גם אם לא עף.

לא היינו רוצים שזה יקרה, אבל הנה זה קורה: קבוצת יזמים ומשקיעים גדולים וקטנים, שלא בקשו כלום מהמדינה, ועוד שילמו לה כסף טוב על העונג, זרקו הרבה כסף לים. הם עשו זאת מתוך תקווה שאולי ימצאו משאבים, ותוך ידיעת הסיכון שאולי לא. מעשה אמיץ. גם הביאו גאולוגים, מנהלים, אנשי תעשיית הגז וכו', כדי לדעת איפה לחפש ומה ואם מצאו משהו. חכם מצידם. בינתיים, ישבו על החוף מעל 7 מיליון ישראלים, ובכו על כך שמשה רבנו הלך 40 שנה במדבר ולא הביא אותנו למקום עם נפט. עצלנות? חוסר דמיון? פחדנות? אתם תחליטו. עכשיו, חלק מאותם בכיינים עצלנים רוצה להטיל מס נוסף (תקראו לזה "תמלוגים", "דמי זכיון", "הכסף לסנדוויץ' של שלי" או איך שתרצו, זה מס נוסף) על האמיצים והיזמים. הם לוקחים מהם מה שהשיגו בעמל רוחם ומענישים אותם על ערכיהם הטובים.

מי שחושב שהנזק במערכת לא צודקת הוא שולי, שרק יסתכל על הצבא המפסידן והמאובן שלנו. הזכרו בשחיקה שעברתם בצבא ובתקופה הארוכה של ניקוי ראש בחו"ל עד שחזרתם לעצמכם. לא רוצים? הסתכלו על השירות הציבורי. מי שמעניש היום את יצחק תשובה יקבל במקומו את האחים עופר. מי שמעניש את המשקיעים (קטנים וגדולים) יקבל במקומם את המאכערים ואת הפעילים בסניפי המפלגות. עכשיו הוא זמן ההכרעה: אם אתם רוצים לעצור זאת, צאו לכל כיכר ושירו שיר נגד וועדת ששינסקי בצעקה גדולה.