לנצח בוויכוח בדרך היפה – חלק 2

אחרי שבפעם הקודמת הכרנו כמה שיטות לדיון אפקטיבי יותר, הפעם נתחיל עם משהו קצת יותר פילוסופי: מהו "ניצחון" בדיון בין חברים? אחרי שנבהיר לעצמנו מספיק את השאלה הזו, נחזור לשני דברים שיכולים לשפר את יכולת הדיון שלנו: שמירה על רלוונטיות, ושיטה לניתוח עומק של נושאים ע"י קריטריונים.

מהו ניצחון?

בדיון תחרותי, או מול קהל, המטרה שלנו היא ברורה: להיות המשכנעים ביותר בחדר, ולגרום לדעה של הצד השני להשמע פחות טובה; אבל הדגש שלנו בסדרת הפוסטים הזו הוא על דיון בין חברים. על כוס קפה או בירה, לא משנה (אבל תשתו משהו, שלא יתייבש הגרון). לפעמים יש לנו דעה מוצקה, שהיינו רוצים לשכנע בה את החברים שלנו, ואז המטרה, ה"נצחון", היא בערך כמו בדיון תחרותי, בעיקר אם משתמשים בשיטות שכנוע יפות, ולא בהתקפות אישיות, הטעיות מכוונות או שיטות אחרות מהסוג המגעיל.

המקרה היותר נפוץ הוא שאין לנו בהכרח דעה ברורה, או שאפילו יש לנו ובכל זאת – אנחנו מעוניינים לשמוע את האחר, להכיר אולי צדדים נוספים של הנושא ולבדוק את חוזק העמדה שלנו. במקרים כאלה, הנצחון של המקרה הקודם, אם הוא בא מהר מדי,  דווקא יהיה הפסד, כי לא נשמע את כל מה שיכלנו לשמוע. לכן הניצחון במקרה כזה הוא קצת אחר: להוציא כמה שיותר טיעונים חזקים מצדדים שונים של הדיון (בתנאי שהם רלוונטיים, כמובן) ולראות אם הם עומדים או לא. המנצח הוא מי שהעשיר את עצמו, למד ונהנה, ולא בהכרח מי ששכנע הכי הרבה.

מעשית, זה לא משנה מאד לענייננו. דיון שנעשה בכלים הנכונים יכול להשיג את שתי המטרות ביחד: גם לשכנע בדעה מוכנה מראש, וגם להכיר ולהתמודד עם דעות אחרות. כדי להראות איך, הכלים שנדבר עליהם היום יהיו דווקא כאלה שעוזרים להציף ולסנן צדדים שונים ולהתמודד איתם.

רלוונטיות

יאק

יאק שעיר הוא יאק מאושר

יצא לכם פעם לגלח יאק? "גילוח יאק" הוא מונח טכני שמתאר כל פעולה לכאורה חסרת תועלת, שנועדה לפתור בעיה שפתרונה יפתור בעיה אחרת שגם הוא יפתור בעיה אחרת (וכן הלאה) עד שבסוף נגיע לבעיה המקורית ונוכל לפתור אותה. משהו כמו "רק רציתי לפתוח את הסתימה בכיור, ומצאתי את עצמי מגלח יאק".

הרבה דיונים נראים כמו גילוח יאק: מתחילים משאלה מעניינת, ואז מישהו אומר משהו כללי כמו "זה יוביל לאנרכיה" ואז מתחילים להתווכח מה היא אנרכיה, ואז איכשהו מגיעים למלחמת האזרחים בספרד.

כשהדיון נמצא בתוך שרשרת כזאת הוא בדרך כלל לא נשאר מספיק זמן בשום חוליה כדי להיות מעניין או מועיל. לכן כדאי לבדוק מדי פעם אם עוד יש קשר בין מה שמדברים עליו עכשיו למה שהתחלנו לדבר עליו. כל כמה משפטים לשאול את עצמנו בראש "מאיפה התחלנו?" לפעמים מגלים שאנחנו רחוקים מהנושא המקורי אבל זה דווקא בסדר ומעניין, ולפעמים מגלים שאנחנו נודדים מהר בכיוונים מוזרים, וזה הזמן להחזיר את הדיון לפסים סבירים כלשהם.

קריטריונים

בדרך כלל המשפט הבא שאנחנו מחפשים מנסה לענות על השאלה "למה אני צודק", אבל בדיון מהסוג המעשיר אפשר להרוויח הרבה מלשאול במקום זה את השאלה "איך נחליט מי צודק?" התשובה לשאלה הזו צריכה לתת משהו שלאורו אפשר לשפוט טיעונים ולראות אם הם מתאימים או לא.

למשל, נניח שאנחנו דנים בהעלאות המיסים האחרונות ורוצים להחליט אם הם תוצאה של מדיניות נכונה. אחד יגיד "זה פוגע בשכבות החלשות", אחד יגיד "זה חונק את הכלכלה", ואחד יגיד "אין ברירה, אנחנו בחוב". בכל אחד מהטיעונים האלה מסתתר קריטריון לפיו נחליט האם מדיניות היא טובה. קריטריון אחד יכול להיות "מדיניות טובה היא מדיניות שלא פוגעת באף אחד", וממנו נובע טיעון השכבות החלשות וגם טיעון חנק הכלכלה. קריטריון שני יכול להיות "מדיניות טובה היא בת-קיימא לאורך זמן", ומכאן טיעון החוב וגם טיעון חנק הכלכלה.

אם הדיון מתנהל לפי קריטריונים, לפני שנעלה את הטיעונים, נשאל את עצמנו איזה קריטריונים יכריעו את השאלה, ורק אז נחשוב מה להגיד על כל קריטריון. בדוגמה הקודמת, לשאלה "האם זו מדיניות טובה" נענה ב"מדיניות טובה היא X וזה כן/לא X כי Y, לכן זה כן/לא מדיניות טובה".

היתרון הגדול של קריטריונים הוא שהם עוזרים לנו לראות כל שאלה בצורה רחבה יותר, כי במקום ללכת על הדבר הראשון שעולה לנו בראש, אנחנו אוטומטית שוקלים כמה דעות ורואים כמה היבטים של השאלה.

מצד שני, קריטריונים הם לא תורה מסיני, והם יכולים להיות גם שגויים. שמתם לב בוודאי שהקריטריון מהדוגמה הקודמת, "מדיניות טובה לא פוגעת באף אחד" הוא די מופרך, כי כל מדיניות פוגעת במישהו על חשבון מישהו אחר (גם אם זה מדיניות של סחר חופשי שפוגעת בקבוצות לחץ לטובת קבוצות יצרניות, שזה טוב). במקרה כזה צריך לערער על הקריטריון ולהציע תמורתו קריטריון יותר טוב.

וזהו להיום. זכרו – עם שימת לב לרלוונטיות ושימוש בקריטריונים, ועם הכלים מפעם קודמת, דיון על קפה יכול להיות כמו מלחמת חיבוקים: כולם מנצחים.

מחשבה אחת על “לנצח בוויכוח בדרך היפה – חלק 2

  1. פינגבק: לנצח בוויכוח בדרך היפה (3): המימד האישי | תפרים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s