שניים סינים עם חוצפה גדולה

עיתונאים אוהבים להפחיד אותנו עם העלייה של סין, למרות שזו דווקא משרתת את כולנו. הידיעה האחרונה בקטגוריית "הסינים באים" היא על כך שהסינים הולכים לעבור את ארה"ב במחקר מדעי. כשנתקלנו בידיעה הזו בחדר 320 (חדר המסטרנטים של אבי), לא ממש נכנסנו לפניקה, ואפילו הרשינו לעצמנו לגחך קצת, גיחוך עצוב.

אתם מבינים, יצא לנו להתקל במדע הסיני, ולא התרשמנו. נתקלנו במאמרים שהצליחו לעבור את מסננת ביקורת העמיתים למרות איכות מבישה (מה לעשות, זורקים מיליון, אחד נדבק); נתקלנו במאמרים בסגנון "תוספת טריוויאלית לעבודה של מישהו אחר – הופ, הגדלתי את מספר הפרסומים שלי"; כבוחן עבור כתב-העת Solar Energy Engineering יצא לי לדחות במו ידי נסיונות מהסוג הזה – וזאת למרות שהשתדלתי להתעלם מהאנגלית הבלתי-קריאה ולדלות מהמאמר את העבודה המדעית שדווחה בו. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

הרב אמסלם ותכנית הגמילה של החרדים

כל המהפיכות שמתרחשות כרגע בעולם הערבי הן ביטוי פתאומי של זרם תת-קרקעי שהתפרץ, כי הלחץ היה גדול מדי והאדמה לא יכלה להחזיק אותו. כשהזרם היה תת-קרקעי היה קשה לראות אותו, אבל בכל זאת הוא היה שם והוא פרץ. גם אצלנו בישראל יש זרם תת-קרקעי כזה. המגזר החרדי גדל כל כך שהוא כבר לא יכול לקיים את חברת הלומדים על חשבון החילונים במתכונת שהיתה עד עכשיו. השאלה היא רק איך זה יתפרץ.

אתמול בערב השתתפתי במפגש שתא "קדימה" באוניברסיטה ארגן, שבו דיברו וענו על שאלותינו חה"כ יוחנן פלסנר מקדימה וחה"כ הרב חיים אמסלם (איכשהו זה לא נשמע מרשים כמו "הלורד אדמירל סר הורשיו נלסון", אבל מסתבר שגודל האומץ כמספר התארים). כמעט כתבתי שהוא מש"ס, אבל מי שעקב אחרי העיתונים יודע שהוא והמפלגה שדרכה נבחר כבר לא כל כך מדברים. לדבריו, אם היה יכול להקים סיעת יחיד היה עושה זאת. להמשיך לקרוא

הכוס שלושת-רבעי מלאה

הם הרגו אותה! לאאאא!

כמה קופי אדם צדו זברה. ישבו רגע בצד, תפס כל אחד שתי אבנים ודפק אותן אחת בשניה עד שקיבל סכין, שאיתו יכל לחתוך את הבשר. כל אחד מהם קיבל את אותה סכין, וכל אחד מהם ידע איך להכין אותה. ממש כמו שימפנזות שמשתמשות במקלות לציד טרמיטים או אורנג-אוטנגים שמשתמשים בכלים כדי לפתוח את הקליפה של פרות מסויימים. הסיפור הזה חזר על עצמו במשך מאות אלפי שנים, ללא שינוי – לא בקופים, לא בזברות וגם לא בסכין.

למי שרגיל להתפתחות טכנולוגית הולכת ומואצת, זה נראה מוזר. מאות אלפי שנים ושום רעיון חדש? שום עיצוב חדש? המוזרות הזו עומדת בפתחו של טיול קטן בפרהיסטוריה שמכין לנו מאט רידלי בספר "האופטימיסט הרציונלי". בנקודה זו, הוא אומר, עוד לא היה האדם המוכר לנו היום. כשבא האדם הנבון (ההומו סאפיינס), הוא בא ביחד עם (כך אומרות העדויות הארכאולוגיות) פריחה חסרת-תקדים בעיצובים של סכינים, תכשיטים וכלי דיג וציד אחרים. אבל בניגוד לקופים מהסיפור הקודם, כאן בא שכלול: לא כל אחד ידע להכין כל כלי; במקום זאת, אנחנו רואים ברשומה הארכאולוגית עדויות לצמיחה של סחר-חליפין רחב-היקף וארוך-טווח במיוחד. סכיני אובסידיאן שעשו מאות קילומטרים מכור מחצבתם והוחלפו, למשל, בצדפות וכלים ממקור ימי, שעשו את מאות הקילומטרים בכיוון ההפוך מחוף הים לפנים היבשת. להמשיך לקרוא

החזירו לנו את הראליזם!

גמרתי לקרוא את The Rational Optimist, של מאט רידלי. סקירה רצינית תבוא בקרוב, אבל בינתיים הספר הזכיר לי את המאמר הזה, שכתבתי כשהייתי בן 18 ופורסם בעיתון של גרעין "תמורה". מסתבר שירידה מהגולן היתה נושא רלוונטי. היום הייתי כותב את זה בשתי פסקאות ומוותר על הכוס הבנאלית, אבל נו, הייתי בן 18. סוף שבוע נעים!

דמיינו כוס. גובה הכוס הוא כ20 ס"מ, וגובה המים בכוס הוא כ10 ס"מ. הכוס חצי ריקה או חצי מלאה? התשובה לשאלה הזאת שמה אתכם באחת משתי קטגוריות כלליות: אם הכוס חצי ריקה, כנראה שאתם פסימיסטים. אם הכוס חצי מלאה, כנראה שאתם אופטימיסטים (יופי לכם). להמשיך לקרוא