הרב אמסלם ותכנית הגמילה של החרדים

כל המהפיכות שמתרחשות כרגע בעולם הערבי הן ביטוי פתאומי של זרם תת-קרקעי שהתפרץ, כי הלחץ היה גדול מדי והאדמה לא יכלה להחזיק אותו. כשהזרם היה תת-קרקעי היה קשה לראות אותו, אבל בכל זאת הוא היה שם והוא פרץ. גם אצלנו בישראל יש זרם תת-קרקעי כזה. המגזר החרדי גדל כל כך שהוא כבר לא יכול לקיים את חברת הלומדים על חשבון החילונים במתכונת שהיתה עד עכשיו. השאלה היא רק איך זה יתפרץ.

אתמול בערב השתתפתי במפגש שתא "קדימה" באוניברסיטה ארגן, שבו דיברו וענו על שאלותינו חה"כ יוחנן פלסנר מקדימה וחה"כ הרב חיים אמסלם (איכשהו זה לא נשמע מרשים כמו "הלורד אדמירל סר הורשיו נלסון", אבל מסתבר שגודל האומץ כמספר התארים). כמעט כתבתי שהוא מש"ס, אבל מי שעקב אחרי העיתונים יודע שהוא והמפלגה שדרכה נבחר כבר לא כל כך מדברים. לדבריו, אם היה יכול להקים סיעת יחיד היה עושה זאת.

הנושא של הערב היה השתלבות המגזר החרדי בחברה הישראלית, והרב אמסלם היה מסמר הערב. ממה שקראתי עליו בעיתונים כבר הבנתי שהוא לא מקבל את השיטה החרדית הרגילה ללא ערעור, אבל מה שלא ידעתי זה שהוא לא רק מדבר, אלא גם עושה הרבה. אמסלם דיבר על כך שהחרדים לא אוהבים את העוני שלהם ומתקשים להסתדר איתו. אלא מה – הם במלכוד: הם לא קיבלו שום חינוך מלבד לימודי תורה, ולא יכולים להשתלב כמעט בשום עבודה. את זה כבר הכרתי. אז מה עושים? כמה דברים. ראשית, אמסלם הוא רב והוא כותב ספרי הלכה, שמדגישים את דעת חז"ל שלימוד תורה אפשר רק עם פרנסה, למעט אצל יחידי סגולה. כלומר, הוא נותן לגיטימציה לצאת לעבודה.

שנית – הוא אומר שכל תכניות ההעדפה המתקנת, מכללות מיוחדות וכו' אינן מה שהמגזר צריך; מה שהוא צריך זה בתי-ספר תיכוניים, נקודה, סוף פסוק. הוא כבר דחף להקים אחד כזה, בינתיים עבור "נוער נושר" (ידועים גם כ"שבאבניקים"), שעל הבעיה שלהם ידעתי, אבל הופתעתי לשמוע ממנו ומפלסנר שמספרם מוערך ב-10-20% מהמחזור (קשה לדעת, זה לא משהו שמדברים עליו בגלוי במגזר). עם כאלה מספרים אפשר לעשות הרבה. בשיתוף עם פלסנר ואחרים, הם מדברים על כך שיש בקנה עוד כמה בתי ספר כאלה.

האתגרים לא פשוטים: מי שהולך לעבוד עדיין נחשב סוג ב', שלא יכל להתמיד בלימוד תורה. אבל מול האתגר החברתי וגם המעשי של מציאת עבודה, עומד הקושי הכלכלי להחזיק משפחה, והקושי הזה עוזר לרבים להבין את עמדתו. כאן נזכרתי באמרה ההיא, שקשה להסביר משהו לאדם שפרנסתו תלויה בכך שלא יבין. מסתבר שיש לזה צד שני: אם פרנסתו של אדם תלויה בכך שיבין – קל יותר להסביר לו.

עוד אתגר שעומד בפני הגמילה של המגזר מהקופה הציבורית הוא ההנהגה הפוליטית של החרדים, ואמסלם לא ריחם עליהם. הוא אמר לנו במפורש שמי שיש לו ישיבה של 500 תלמידים והוא סידר בה עבודה לכל המשפחה שלו, לא יתמוך במה שאמסלם רוצה לעשות. בעיניו (והוא גם אמר זאת בעבר) הוא מתמודד עם מאפיה מאורגנת.

מה שאני הרגשתי זה שיש בציבור החרדי (בעיקר הספרדי, אבל לא רק) הרבה שיצביעו בשבילו, ושאם הוא ירוץ עם מפלגה חרדית חדשה, הוא ייכנס לכנסת. בשאלה ששאלתי בסוף ניסיתי להבין אם זה יקרה: שאלתי את שני הח"כים אם כשקדימה תקים (במהרה בימינו) קואליציה, ותצטרך להכניס מפלגה חרדית (שזה המצב הסביר יותר כרגע), האם תהיה לה אופציה להכניס מפלגה חרדית שתומכת בדעות של אמסלם, או שהיא תיאלץ לשתף פעולה עם מפלגה שמתנגדת לו – ואם כן, איפה הם ישימו את הדעות הנוכחיות שלהם שמדברות (ועושות) בעד אמסלם. חה"כ פלסנר ענה לי שכמו שהם מקדמים את הנושא היום כשהם מעמדת נחיתות באופוזיציה כשבראש הממשלה עומד אלי ישי (ניסוח שלי), כך הם יסתדרו גם בממשלה.

חה"כ אמסלם לא כל כך הבין מה ניסיתי להוציא ממנו (או אולי דווקא כן) וענה רק שזה שההנהגה החרדית מתנגדת לו זה לא מה שימנע ממנו לפעול, כמו שעד עכשיו זה לא מנע ממנו. אחרי המפגש, בדרך החוצה ניגשתי אליו והבהרתי את עצמי טוב יותר: לדעתי הקולות שם, האם הוא ינסה לגרוף אותם? קיבלתי מן הנהון לא מחייב. העוזר הפרלמנטרי (אני מנחש) חילק כרטיסי ביקור עם הכיתוב "הצטרף היום לחוג 'אוהדי הרב אמסלם'".

אף אחד לא אמר לי שום דבר מפורש, אבל יצאתי עם תחושה חזקה שבבחירות הבאות נראה את אמסלם בראש מפלגה חדשה. ואם כך יהיה, יש הרבה מקום לאופטימיות בנוגע למצב המגזר החרדי. לשיטתו של אמסלם, פתרון בעיית השתלבות החרדים היא לגמרי אינטרס של המגזר החרדי, כך שהוא לא רק מציע להם ולנו פתרון, אלא שהוא מראה לנו שאולי אפילו יהיה זה פתרון שבא מבפנים, בהסכמה. זה אולי לא יהיה לרוחם של אנשים כמו שניים מהמשתתפים אתמול, שחיפשו פתרונות של "אם יש צדק יופע מייד" ולא הראו הבנה רבה לצד השני – אבל זה יהיה לטובת כולנו.

4 מחשבות על “הרב אמסלם ותכנית הגמילה של החרדים

  1. פוסט מעולה. חשוב מאד לעורר מודעות לדעתיו של ח"כ אמסלם, ולעדכן את כולם בתופעות שהציבור החרדי מעדיף להסתיר.
    וחשוב ביותר לקדם את החינוך ולימודי הליבה לילדים ולנוער החרדי, שאינם יכולים לדבר בעד עצמם.

  2. תודה. זה מזכיר לי את הדרישה של ריצ'רד דוקינס שלא לומר "ילד יהודי/נוצרי", אלא "ילד ממשפחה יהודית/נוצרית" – עד שהילד גדל ויכול לבחור בשביל עצמו.

  3. קראתי את מאמרך ולמרות שלכל חברה יש את הקודים שלה נראה שאתה כן הבנת את המצוקה מהמקום האמיתי, אלא שיש לפעמים צורך לדייק וזה עושה את כל ההבדל, למשל בנושא התיכונים, הרי יש תיכונים דתיים מאז ומעולם וזה לא היה הצלחה גדולה, אפילו ישיבות תיכוניות היו לרוב, ובכ"ז לא ראינו שהם פרצו דרך, יש נשירה גם שם. אז איפה סוד ההצלחה או הכישלון? לענ"ד זה נמצא באמצע. צריך תיכונים אבל במבנה של תיכונים חרדים דוקא! ולא במתכונת של ישיבות תיכוניות הקיימות, עם כל מה שאנחנו רוצים לילדנו מבחינת יראת שמים כולל צוות מחנך עם הדוגמא האישית וכדו' בשילוב מקצועות הליבה המכינים לקראת השתלבות בחברה מודרנית, ולזה התכוון הרב אמסלם, שלפעמים מחדד את המסר הזה בצורה מטאפורית כמו "זקן עד הטבור" וכדו', חבל שאת זה לא מצאתי במאמרך, כי סה"כ נראה שקלעת יפה במסרים שהיו שם בהרצאה.

  4. את צודקת. לא הכנסתי את נושא המבנה המדוייק של התיכונים כי נראה לי ברור שצריך להתאים את בית הספר לתלמידיו, ושהעיקר הוא בכך שיהיה בי"ס שמלמד מה שדרוש כדי להשתלב בעבודה. איך עושים את ההתאמה? בניסוי וטעיה, אני מניח, כמו בכל דבר מורכב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s