הקאנון הזה, הוא עוד יירה לנו בראש

גם השנה כמעט ודילגתי על שבוע הספר. בסוף עברתי בככר רבין בדרך ממקום אחר, אבל בהכירי את ההתמכרות שלי הגבלתי את עצמי בזמן והצלחתי לא לקנות כלום. עשיתי סיבוב ואמרתי לעצמי שאם יהיה ספר אחד שאיך שאני אראה אותו הוא ידפוק לי עם פטיש על הראש ויכריח אותי לקחת אותו, אני לא אתנגד; אבל לא היה ספר כזה. מה הפלא שהופתעתי ונדהמתי למקרא דעתו של אריק גלסנר, שיש יותר מדי ספרים.

משהו בי התמרד, אבל לא ידעתי בדיוק להסביר מה. אולי הוא בכלל צודק, וזה בכלל החינוך השמרני שלי שגורם לי לחשוב שכל ספר נוסף הוא ברכה? מצד שני, החינוך שלי אולי היה צריך לעשות דווקא את הדבר ההפוך: כבר בגיל צעיר למדתי מהספריה הענקית של אבא שאני בחיים לא אספיק לקרוא את כל מה שיש. אני חושד שכך זה היה בעצם כל העידן המודרני: הרבה הרבה יותר ספרים מזמן וכוח לקרוא את כולם, מה שתמיד העלה את עניין הבחירה בין ספר לספר.

בכל אופן, התחלתי לשאול את עצמי אם באמת יש יותר מדי ספרים. כדי לסנן את הדעות הקדומות שלי, התחלתי מלשאול מה בכלל התרומה של ספרים לחיים שלנו? בלי הגבלת הכלליות ובלי התחייבות, עלו לי בראש ארבעה סעיפים:

  1. קריאת ספר גורמת לי לחשוב או להרגיש דברים, ועוזרת לי לעבד מצבים מוכרים (אישיים או חברתיים) בלי לעבור אותם ממש. קצת כמו סימולציה או חלום. כשאני נחשף למגוון מצבים, דמויות ועלילות בספרים (אפילו עיוניים), אני בעצם צובר ניסיון. המוח שלי כבר עיבד משהו מזה.
  2. ספרים יכולים להוציא אותי מהעולם שלי ולהרחיב את אופקי – לתת לי רעיונות חדשים, להציע לי שיטות אחרות, לגרום לי לראות עוד אפשרויות.
  3. ספרים הם משהו לדבר עליו עם חברים ומכרים. הם מאפשרים לנו לנהל את המשא-ומתן המשותף על עולם הערכים שלנו. באמצעות דיון בספר אנחנו בעצם דנים בעניינים שעולים בו עם אחרים, ומגלים מה הם חושבים שנכון או לא נכון, והם מגלים גם משהו עלינו.
  4. ספרים הם אמצעי להעביר מסר אחיד לאוכלוסייה שלא מקיימת בינה שום קשר, לאנשים שמעולם לא נפגשו. בעזרת המסר האחיד אפשר להבטיח שכשהם כבר ייפגשו יהיה להם בסיס משותף לדבר עליו, וכשהם בנפרד הם יפעלו לפי אותם רעיונות, כך שההשפעה הכוללת תהיה משמעותית.

בקיצור, נסיון, הרחבת אופקים, משא-ומתן חברתי והחדרת רעיונות מרכזית. כהערת שוליים אפשר לציין שבעצם כל סוג אמנות יכול לענות לכל אלה. ועכשיו אפשר לשפוט האם יש יותר מדי ספרים בארץ.

קודם כל אנחנו שמים לב ששתי המטרות הראשונות הן ביני לבין עצמי. לכן, הן תלויות בעיקר במה שאני אוכל לקרוא בזמני הפנוי. וכאן, במישור האישי, יש לגלסנר טיעון כלשהו על המקום שהספר תופס בחיים שלי:

יש עוד תחום בו הריבוי הוא בעיה. באהבה. לאהוב הרבה נשים, לאהוב הרבה גברים, זה דבר והיפוכו. אהבה תובעת בלעדיות. זה שאת אוהבת אותי ועוד עשרים זה לא מספק אותי. מגוון תרבותי אדיר, ולו יהי וכולו משובח (כאמור אינני מתייחס כאן לשאלת האיכות), הוא תופעה משמחת אבל גם מעט מעציבה. כמו בתחום היחסים בין גברים לנשים, השפע מקשה על ההתאהבות. הספר שנבחר מעורר תהיות על הספר שלא נבחר. החוויה הייחודית מעוררת שאלות האם היא באמת כה ייחודית.

מה שיש פה בעצם זה קישור שלא באמת קיים: בין ריבוי הספרים הזמינים לריבוי הספרים שאני קורא. עכשיו, מי ששמע אותי מתלונן על ערימת הספרים שליד המיטה שלי יודע שאין שום קשר: אני קורא מה שטוב לי באותו הרגע. לפעמים זה משהו שמצאתי בעצמי, לפעמים המלצה של חבר. לפעמים זה ספר שאני כבר מכיר וקראתי כמה פעמים. הגורם שמכריע כאן הוא המצב רוח, לא הזמינות. ואם אני קורא ספר ואוהב אותו – אני אחזור אליו כמה שאני רוצה, הוא ייתבע את תשומת ליבי, כנגד כל השפע. וכמו באהבה אמיתית, אני אוהב את הספר הזה לא כי אין לי ברירה, אלא כי הספר טוב! ואיזה ספר אני צפוי לאהוב ולחזור אליו? בדיוק את זה שהצליח לקיים את אחת משתי המטרות הראשונות. אז השפע כאן לא ממש משנה, אבל יש מקום אחד שבו הוא תורם: בסיכוי שלי מראש למצוא ספר כזה. ספרים נוטים להתרכז בז'אנרים, אבל ככל שיש שפע גדול יותר, כך גדל הסיכוי למצוא את האחד המיוחד, שייצור לך את הקשר החדש, שלא קראת אותו כבר מאה פעם רק עם שם אחר.

שתי המטרות הבאות הן בתחום החברתי, אבל הן שונות מאוד אחת מהשניה. מטרה 3 היא אינדיווידואליסטית בעיקרה, והיא קשורה לחוג הקרוב שלי. בהתאם, כל מה שאמרתי על מה שביני לבין הספר תקף גם כאן: אני והחברים/משפחה שלי קוראים ספרים, אנחנו מסננים מתוכם את מה שאהבנו, עניין אותנו או הרגיז אותנו, ומעבירים את זה הלאה לדיון. אין כאן שום חשיבות לכך שנקרא את אותם הספרים שנקראו במעגל אחר. וגם כאן, איכות הדיון שלנו כנראה מושפעת לטובה מהמגוון, כי כך עולה הסיכוי שלנו לעלות על ספרים שבאמת ראויים לדיון. ואם לא, לפחות המגוון לא מזיק.

הדבר האחרון הוא הבסיס המשותף לאנשים שלא נפגשו. במיטב המסורת של שאלות האופוזיציה, אני הולך לומר את הדברים הבאים: זה לא בעיה; דיכוי המגוון לא יפתור את הבעיה; וההשלכות יהיו מזיקות.

למה אין בעיה? כי החברה הישראלית היום היא חברה עם עבר משותף, עתיד בטוח והווה מוצלח יחסית. הצורך ביצירת תרבות משותפת, ומייד, כבר לא קיים. המלחמה על העברית נגמרה בנצחון העברית. יש לנו קלאסיקות משלנו, אפילו אם הן התסריט של "גבעת חלפון אינה עונה". מנגד, האיומים הקיומיים שחייבו אותנו להתלכד ולהתגייס ולהקריב כבר לא קיימים באותה עצמה, ואפשר להרגע קצת עם הבסיס המשותף הזה, אין צורך להרחיב אותו ואולי מותר גם לתת לו להצטמצם. עוד סיבה שאין בעיה היא שיש לנו הרבה כלים אחרים שמגיעים להרבה אנשים שלא קשורים אחד לשני: מערכת החינוך, ערוץ 2, ידיעות אחרונות, הדיילים של הרפורמה בתח"צ, למשל.

למה דיכוי המגוון לא ישנה כלום? כי מרחב ציבורי נוצר על ידי הציבור, בהתאם לעניין של הציבור במרחב כזה. כשאנשים מרגישים שיש להם משהו במשותף, הם ייטו לעסוק באותם עניינים, וכשלא – לא. היום, כשיש לנו פחות עניינים משותפים, אפשר אפילו להגביל את הוצאות הספרים לספר אחד בשנה – והעם יילך לשחק בגולות, לראות סרטים, לשחק אנגרי בירדס, לכתוב שירה מעמדית – ולא ייקרא את הספר האחד הזה. ובכלל, לקרוא את "הספר" זה כזה סחי.

וההשלכות של הורדת המגוון? פשוט מאד: אם יש ספרים שיכולים לצאת ולא יוצאים, סימן שמישהו מסנן. המישהו הזה, חכם ככל שיהיה, ובין אם הוא עורך ספרותי, כלכלן ההוצאה לאור או אביגדור ליברמן בקלונו ובעצמו, פשוט לא נמצא במצב שלי בחיים ולא יודע מה ידבר אלי. לכן אפשר לשער שמטרות 1 ו-2 יסבלו, וגם מטרה 3, מהסיבה הפשוטה שהמסנן שלנו לא חבר שלי ולא מכיר אותי בכלל.

אז אחרי כל הטקסט הארוך הזה, אני הולך לעמוד בצד של המגוון, ולרשום עוד נקודה טובה לאינסטינקט הבסיסי שלי בעניין.

2 מחשבות על “הקאנון הזה, הוא עוד יירה לנו בראש

  1. פינגבק: הקטנים של שבוע הספר « תפרים

  2. פינגבק: חוק הסופרים – סקר ספרות | תפרים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s