החברה הפתוחה ובגידת שטייניץ

אחד הדברים שהופכים ספר לטוב הוא שהספר מצליח להפתיע אותך, לגלות לך דברים חדשים או לשנות את השקפת עולמך. הספר "החברה הפתוחה ואוייביה" של קרל פופר נופל בתחום האפור מבחינת חידושים או שינוי ההשקפה שלי, אבל את ההפתעה הוא מספק כבר בהתחלה.

את ההפתעה לא מספק לנו פופר, אלא מי שכתב את ההקדמה למהדורה העברית: יובל שטייניץ, היום שר האוצר. שטייניץ עובר על הרעיונות המרכזיים של פופר, ומסביר מדוע מבחינה פילוסופית חופש הביטוי וחופש הפעולה הם הכרחיים וכל מוסד חברתי שנבנה חייב להגן על חופשים אלו במידת האפשר. מכיוון שהוא לא רק מסכם אלא גם מסביר, אין מנוס מלהסיק ששטייניץ חייב להבין לפרטיה את קריאתו של פופר "למנוע רודנות ולהתנגד לה", ואת ההצדקה לקריאה זו.

זה מפתיע – כי שטייניץ יושב כבר כמה שנים בממשלה שמנסה ומצליחה להעביר חוק אחרי חוק שפוגעים בדיוק בחופשים שעל פני כמה עמודים הוא מסביר לנו את חשיבותם: חוק הנכבה, הוועדה לרדיפת השמאל, חוק החרם, אתם כבר מכירים את הרשימה. גם אם הוא לא מסכים עם החוקים האלו, לא שמענו מכיוונו אפילו ציוץ כנגד. אפילו מרובי ריבלין שמענו, אבל לא מהאיש שכתב את ההקדמה לספר על החברה הפתוחה.

אפשר להפוך את זה לתרגיל מצחיק-עצוב ולנסות לנחש מה גרם לשטייניץ לשתוק. האם הוא פשוט שינה את דעתו? האם הוא מראש לא הסכים עם פופר ורק נתן לו הקדמה הוגנת? או שמא, כרגיל אצלנו, הוא פשוט התאהב בכורסאת השר והחליט שלא ייפרד ממנה כנגד כל מחיר?

לאפשרות ששטייניץ שינה את דעתו יש תקדים כבר בספר עצמו. החלק הראשון שלו מוקדש לסקירה היסטורית של תורת אפלטון, שהתחיל כתלמיד של סוקרטס ושיטתו הפתוחה והביקורתית, והפך לאחד מראשוני הטוטליטרים (ובוודאי אחד המשפיעים שבהם) עם תורתו המדינית המציעה "מלכים פילוסופים" שיודעים הכי טוב ותפקידם לשמור על המדינה מכל שינוי.

האפשרות השלישית מיוצגת ע"י הסקירה של הטוטליטריסט המשפיע הבא, הֶגֶל. זה, לדברי פופר, פיתח תורה שהתאימה בדיוק לשליטי פרוסיה, ושלכן אימצו אותו בחום והפכו אותו לדמות מרכזית במערכת ההשכלה הגבוהה הפרוסית, שהיתה נתונה לשליטת המדינה.

חלק הסקירות ההיסטוריות מגיע לסיומו עם מרקס. אף שפופר לא מסתיר את הערכתו למרקס והזדהותו, בכל זאת הוא מפריך ביסודיות את תחזיתו למלחמת מעמדות ומראה שאין להסתמך על תורתו כאמצעי לקביעת מדיניות.

הסקירות ההיסטוריות הן פחות או יותר החלק החדש שפופר מביא איתו לזירה. את רוב הרעיונות שלו כבר שמענו. מי שמעוניין בביסוס של חשיבות החופש כפועל יוצא של העובדה שכולנו טועים, וגם הפוליטיקאים הכי חכמים ומנוסים – ימצא זאת ב"על החירות" של ג'.ס. מיל; את מה שפופר מכנה "הנדסה חברתית קמעונית" ומעדיף אותה על הנדסה חברתית סיטונית אפשר לכנות פשוט "שמרנות" ולקרוא על כך אצל אדמונד ברק. גם אצל פרידריך האייק, בן זמנו (שאף מוזכר פעמיים בהערות של פופר), אפשר למצוא את רוב התורה בצורה תמציתית וקריאה יותר. על כל אלה אולי היתרון של פופר הוא נסיונו ליצור בסיס מטפיזי ואפיסטמולוגי לנושאים אלו, וכך הוא עוזב את עולם הספר הפוליטי ונותן לנו ספר פילוסופיה כללית.

ובכל זאת, פופר מביע עוד כמה רעיונות ודיונים קטנים ומעניינים ששווים התייחסות. אחד מהם הוא על התנגדותו לאסנציאליזם – הניסיון למצוא מה המשמעות "האמיתית" של מילה, במקום להבין שמילה היא בסך הכל אמצעי תקשורת שמבוסס על הסכמה בין הדוברים, ושאם אין הסכמה על המילה צריך פשוט לדון על מה שמאחוריה. אני תמיד הלכתי לפי זה כשסרבתי להגדיר את עצמי לפי אף "איזם": תמיד הרגשתי שכל מילה כזאת כבר צברה כל כך הרבה מטען שאני לא יכול לדעת מה השני חושב כשהוא שומע אותה.

עוד עניין הוא ההצעה של פופר לתורה חברתית אינדיווידואליסטית – הסתכלות על החברה לא כקולקטיב אמורפי ומואנש, אלא כאוסף מוסדות התלוי ומשפיע על פעולותיהם של יחידים. הגישה האינדיווידואליסטית היא חשובה, במיוחד כשדנים בחברה והפיתוי להפשטות שמשכיחות את מקום היחידים הוא גדול.

אז בסך הכל, "החברה הפתוחה ואוייביה" הוא מעניין ושווה קריאה לבעלי נטייה פילוסופית. אבל מי שרוצה את התכל'ס, יוכל להסתפק בהאייק או מיל. ובכל מקרה – ספרים כאלה אני לא ממליץ לקרוא בקיץ, זה קשה מדי 🙂

Advertisements

4 מחשבות על “החברה הפתוחה ובגידת שטייניץ

  1. פינגבק: הנפש שמצמיחה את הרוח החופשית « תפרים

  2. פינגבק: הוֹרָה עֲצְמִי | תפרים

  3. פינגבק: לשכנע את המשכנעים | תפרים

  4. פינגבק: לטפש את החכמים כדי להחכים את הטפשים | תפרים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s