ברוך הבא, גלעד, הנה מה שפספסת

ברוך הבא, גלעד. חיכינו לך. טוב, אני משקר: רוב הזמן לא חיכינו לך, וחלקנו אפילו התנגד לשחרורך (אבל אמא ואבא שלך הצליחו לשנות את דעתם של רבים מהסוג הזה). רוב הזמן בכלל התעסקנו בדברים אחרים. אומרים בחדשות שאולי אתה בכלל לא יודע במה עסקנו כל הזמן הזה, אז הנה המעט שאני יכול לעשות כדי לעזור לך לחזור לעניינים: הדברים החשובים באמת שקרו בחמש וחצי השנים האחרונות.

לא שמעתי מייד על החטיפה שלך, כי בדיוק התעוררתי מניתוח. ליד המיטה שלי עדכנו אותי שחטפו אותך ונהרגו חיילים בצפון. התגובה הראשונה שלי היתה, "אוי, עכשיו האידיוטים האלה יצאו למלחמה" – והם לא אכזבו. למרות המבצע בעזה שנועד (כך סיפרו לנו) להביא לשחרורך, המלחמה נקראת היום "מלחמת לבנון השניה", על שם הזירה העיקרית. היא זכורה כאחת המלחמות הגרועות בתולדותינו, כי אמנם הכנסנו לחיזבאללה ולחמאס באמ-אמא שלהם, והשארנו ברובע החיזבאללה בבירות בור עמוק, אבל כל משך המלחמה (קיץ שלם) העורף חטף טילים, בטכניון הפסידו מבחנים, ואלפי פליטים מהצפון עברו למרכז. אותך לא ראינו חזרה (את זה אתה יודע).

זו לא היתה המלחמה האחרונה. ב-2009 יצאנו למבצע "עופרת יצוקה" בעזה (נחש איזה חג היה קרוב), במטרה להפסיק את ירי הטילים על יישובים בסביבה ("ולהחזיר את גלעד", אתה מבין כמה הם התכוונו לזה). ההרס שהשארנו שם גרם לבידודנו בזירה הבינלאומית, וחיזק תנועה עולמית להחרמת ישראל (כולל חרם אקדמי בבריטניה שאף אחד לא זוכר היום).

קיווינו שישכחו לנו את זה, אבל הממשלה החדשה שהחליפה את ממשלת אולמרט לא נתנה לעולם לשכוח. תחת האש והטילים המדינה בחרה בממשלת נתניהו הראשונה להיות ממשלת נתניהו השניה, בשינויים קלים: במקום שלמה בניזרי יש לנו את אלי ישי, ואביגדור ליברמן הוא לא מנכ"ל משרד רה"מ אלא שר החוץ. לא באמת, שר החוץ האמיתי, שמסתובב בעולם ומנקה אחרי ליברמן, הוא שמעון פרס, שרשמית הוא נשיא המדינה בכלל. תחת הממשלה החדשה תקפנו משט "סיוע" לרצועת עזה שהשיט גם פעילי טרור, וכמה חפים-מפשע נהרגו. אולי הגיע להם, אבל במבצע הזה כמעט ונחטפו לוחמי קומנדו ימי שהשתלשלו מחבלים לאנייה עויינת כאילו זה סרט של סטיבן סיגל. מדינה שלמה שאלה את עצמה "מה קרה לאנשי הדממה, שהרעש עושה להם חור באזניים?" מדינה שלמה דנה בשיטות לעצירת אניה בלב ים ללא צורך בקרב.

אה, אם כבר מדברים על המשט אז כדאי שתדע גם שטורקיה כבר לא חברה שלנו, רשמית בגלל המשט ומעשית אולי כי בראשה עומד איסלאמיסט שהחליט לנטוש את "המסלול האירופי" ולנסות להנהיג את העולם הערבי.

אבל מספיק עם מלחמות. היו פה עוד דברים חשובים. למשל, אחרי שבקושי התאוששנו ממלחמת לבנון, בשנת הלימודים הבאה היתה שביתת סטודנטים גדולה, של למעלה מ-40 יום. הסיבה לשביתה: התנגדות אגודת הסטודנטים לוועדה שהציעה להגדיל את תקציבי האוניברסיטאות ע"י מאמץ משותף של הממשלה והסטודנטים (שהיו משלמים יותר שכר לימוד, אבל לא באופן יחסי לממשלה ועם מנגנון הלוואות נדיב). אז כשעוד מעט אולי תהיה סטודנט ולא יהיו לך מתרגלים, המרצים שלך יהיו על הפנים ולא יבדקו לך תרגילים, תזכור לומר תודה לאגודת הסטודנטים. משהו כמו שנה אחרי השביתה הזו, אגודת הסטודנטים של אוני' תל אביב התחילה לדחוף את "חוק הצעירים", שעיקרו היה לקבל את כל מה שאמרה הוועדה ההיא רק עם מנגנונים גרועים יותר, אבל איחרנו את הרכבת: הסטודנטים הפסידו.

אבל הסטודנטים הם צעירים, לא מבוצרים בעמדה ולא מקושרים בממשלה. המרצים כן, ולכן שביתת המרצים שבאה בסמסטר הבא (אף שהיתה ארוכה) דווקא השיגה העלאות נכבדות למרצים – לא חס וחלילה לפי ההשפעה האקדמית שלהם, אלא לפי וותק. אז תזכור: המטרה באקדמיה היא להוריד ראש ולהחזיק מעמד עד הקביעות. או ללמוד הנדסה, המקצוע הזה עוד לא הושחת כליל, גם אם הוא בדרך. כל שאר השביתות שהיו ויש הוכרעו לפי אותה שיטה: וועד עובדים חזק או יד על השאלטר: מקבלים כסף. כל השאר: מקבלים כלום. לממשלה שפספסת אין סדרי עדיפויות בכלל, אבל יש לה יצר השרדות חזק.

סליחה, טעיתי. דבר אחד נמצא כל כך בראש סדרי העדיפויות של הממשלה הזו שאי אפשר להתעלם ממנו, הוא פשוט לא קשור לחלוקת כסף: ביטול חופש הביטוי. סדרת חוקים בנושא שעברה בכנסת כוללת וועדת חקירה נגד ארגוני שמאל, נסיונות חוזרים ונשנים לסגור עיתון חשוב בארץ ("ישראל היום", זה חדש אבל כבר חשוב), חיזוק הצנזורה התאגידית ("לשון הרע"), חוקים האוסרים על הבעת דעות מסויימות ביחס להקמת מדינת ישראל, וכן הלאה. היו כמה הפגנות גדולות בנושא לפני שהמחאה החברתית של הקיץ, שהיא כלכלית בעיקרה, השתלטה על הדיון. זו האחרונה הוציאה לרחובות מאות אלפים וכנראה הפיקה את ההפגנה הגדולה בהסטוריה הישראלית, אף שיש חישובים לכאן ולכאן.

חוץ מזה היה משבר כלכלי בעולם, שישראל יצאה ממנו יחסית טוב. מי שלא יצא ממנו טוב הם אירופה, ארה"ב והתנועה נגד אפקט החממה, שעכשיו אף אחד לא מקשיב לה כי כולם עסוקים יותר בלחשוב מאיפה תבוא הארוחה הבאה שלהם. גם אמירות דובאי כמעט פשטה רגל, וכדי לדרוך להם על הפצעים המוסד ביצע שם אחר כך חיסול מתוקשר של איזה טרוריסט בכיר (אל-מבחוח).

עוד בעולם, ארה"ב פחות או יותר השתלטה על המצב בעיראק, או לפחות השאירה אותו פחות גרוע מב-2003, ועברה לשקוע בבוץ האפגניסטני. ממש לא מזמן הרגו את בין-לאדן ויש מי שטוען שאל-קעידה גמורה. אם כבר מדברים על ארה"ב, הנה קטע שאני נשבע לך שהוא נכון: הנשיא האמריקאי, שהוא הנשיא השחור הראשון (סתם להשכלה כללית) קיבל פרס נובל לשלום על – כלום בעצם, זה היה ממש בתחילת הקדנציה, ומאז הוא מעורב אפילו ביותר מלחמות מבהתחלה. הנשיא הזה, אגב, שונא אותנו עד לשד עצמותיו, ובכל זאת הוא צריך להיבחר שוב אז הוא לא מעיז להציק לנו יותר מדי. אחרי שהמפלגה שלו הפסידה כמה אזורים דמוקרטיים בעליל (המפלגה שלו) בשל הקול היהודי, הנשיא ברק אובמה הלך לקנוסה ונתן באו"מ נאום שלא היה מבייש את ז'בוטינסקי.

בינתיים בעולם הערבי, ממש לאחרונה היו כמה התקוממויות עם שאיפות דמוקרטיות שעדיין לא הוגשמו. כמה שליטים ערבים (וביניהם מובראק וקדאפי) הוחלפו. עוד נראה מה ייצא מזה.

בקיצור, לא היה לנו משעמם. תאמין לי, היינו שוכחים אותך בקלות, אם לא היו כל הזמן תהלוכות, אוהל מחאה, קמפיינים ומה לא – למען שחרורך, על ידי משפחתך. אז בסוף לא שכחנו, ויום אחד נתניהו היה חייב חייב הישג (זה קשור איכשהו לכך שכל הקיץ המחאה החברתית הגדולה בתולדות ישראל התמקמה באוהלים בשדרות מרכזיות בכל הארץ), והוא הביא אותך חזרה.

ברוך הבא, בהצלחה בחיים, ואל תדאג: עם כל הבלגאן שהיה, ישראל המשיכה לצמוח ולהתפתח ולצבור פרסי נובל מדעיים (היו שניים כשלא היית). כי חוץ מפוליטיקאים וחיילים יש בארץ גם מהנדסים, מדענים  ואנשי עסקים.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “ברוך הבא, גלעד, הנה מה שפספסת

  1. פינגבק: ביתי הוא הגולאג שלי | תפרים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s