הסְפָר האחרון

בפתחו של העידן המודרני ועם צאת הרנסאנס, אירופה היתה עסוקה בהגירה. העולם החדש יושב במרץ על ידי מהגרים מכל אירופה, ובמיוחד ספרדים, הולנדים, צרפתים ובריטים. למה כל אלה עזבו את חייהם המוכרים באירופה ושטו אל ארץ לא-נודעת (מסע שבאותם ימים היה בעצמו לא-נודע)? כל מי שתשאל יציע סיבות אחרות. דיסני, למשל, הציעה לנו "תהילה, אלוהים, זהב וחברת ווירג'יניה".

מתוך אלה, אין ספק שזהב ורווח כלכלי היו מניע עיקרי. הספרדים החריבו את כל דרום אמריקה על תרבויותיה עבור זהב. אלוהים בא אחר-כך, והמוני ילידים שילמו על כך בחייהם או בסבל, עינוי ורדיפה. גם התנועה מערבה מהקולוניות הבריטיות נבעה מהבטחה לשטחים ריקים, הזדמנויות חדשות ולפחות במקרה של קליפורניה – זהב. גם אני חשבתי בעיקר על הגורם הזה כשכתבתי בפעם האחרונה על יישוב האוקיאנוסים, וציינתי את ההזדמנויות הכלכליות שייתכן שנפתחות שם בחקלאות ימית, קדיחת גז וחוות רוח למשל. אבל מסתבר שכמו ביישוב אמריקה, יש עוד גורם אחד חשוב שפספסתי. להמשיך לקרוא

רחב השכל משמים

תרגום שלי לשיר אהוב עלי של אמילי דיקינסון, The brain is wider than the sky. ניסיתי לשמר את המשקל המקורי, וזה חייב אותי לקצת מליציות. להנאתכם!

רחב השכל משמים:
אם ינוחו צד אל צד,
האחד את השני יכיל,
קליל, ואותך מלבד.

עמוק השכל מִנִי ים:
החזק בם תְכול אל תכלת,
האחד את השני יספוג,
כדלי או כמגבת.

שוקל השכל שֶקֶל-אֶל:
אם אותם תשקול,
יבדלו הם, אם בכלל,
כהברה מקול.

אני במדע

במהלך הכתיבה של מאמר או תזה, הרבה דברים נשארים על רצפת חדר העריכה. בין השאר, המנחה שלי דואג לסנן ניסוחים לא מתאימים מסיבות שונות. למשל, כתיבה מדעית צריכה להיות עניינית, אז אין מקום למשחקי מילים שבדרך כלל יש בכתבות עיתונאיות. אז בכלל לא התלוננתי כשהמנחה שלי חתך לי ממאמר את משפט הפתיחה Solar energy is seeing its day in the sun. גם למדתי במשך הזמן שאפשר, בשיטה הסובייטית, להכניס קצת חיוך לכתיבה מדעית – בזהירות רבה. בתזה שאני הולך להגיש בקרוב, למשל, חוזר על עצמו המונח "דרקון ההומוגניות", שכנראה הצלחתי להכניס בטענה שהגרף הרלוונטי דומה לדרקון סיני. וכולם מכירים את שיטת ראשי התיבות שנתפרים במיוחד כדי לאיית מילה מיוחדת (כמו ראשי תיבות רקורסיביים או סתם משהו כמו LiMoNAED כשם לקולט שמש).

עם דבר אחד שנחתך תדיר עוד לא השלמתי, והוא השימוש בגוף ראשון. לכתוב צרופים כמו "אני בדקתי, אני עשיתי, אנחנו ממליצים" – זה כנראה פשוט לא מקובל. אבל אם הייתי רוצה לעשות מה שמקובל, הייתי הולך לעבוד בתעשיית האופנה או המוזיקה. אני נמצא במדע כדי לעשות לא את מה שמקובל, אלא את מה שנכון. אז יצאתי לבדוק מה מקור הנוהג הזה של ביטול העצמי: למה אוסבורן ריינולדס, מהאבות המייסדים של מכניקת הזורמים, השתמש בגוף ראשון בכל המאמרים שלו, אבל לי אסור? להמשיך לקרוא