צדק חברתי: לשים סוף לעבדות

לקראת צעדת החירות הקוראת לצבא מקצועי, חבר שלי ביקש ממני להסביר למה אני מתנגד לגיוס חובה, והפוסט הזה הוא בשבילו. אני יכול להתחיל מהחוויה האישית שלי: התגייסתי לצבא ברצון, ולכן עברתי את השירות שלי כנראה בקלות רבה יותר מהרבה אחרים שראיתי לצידי סובלים – אבל ראיתי אותם סובלים, עד כדי נסיונות התאבדות. אני לא חושב שהצבא הוא דבר רע כשלעצמו (ומן הסתם הוא חיוני), אלא הוא לא מתאים לכל אחד. הבעיה היא לא הגיוס, אלא החובה.

למה בכלל יש לנו צבא? כי אם לא היה לנו צבא, לא היינו מוגנים מפגיעה פיזית, ולא היינו חופשיים לפעול לפי מצפוננו או לדאוג לאינטרסים שלנו, אלא היינו נאלצים להסכים לפגיעות של מי שיכבוש אותנו: פיזיות, פסיכולוגיות, חברתיות וכלכליות. חיים תחת כיבוש מתוארים כהשפלה וכעבדות. את כל זה אנחנו רוצים למנוע מעצמנו, וזה היה מצחיק אם זה לא היה עצוב להבין שהאמצעי שלנו למנוע עבדות הוא העבדות.

הרבה אנשים מנסים להשתמש במילה "עבדות" לצורכיהם, ובכלל השימוש במילה הזו נשמע קיצוני ומעורר התנגדות. אז קודם כל, מהי עבדות? החוק הבינלאומי מגדיר עבדות כמצב שבו חוקי הקניין תקפים על אדם. זו הגדרה פשוטה, והיא גם תקפה לצבא הישראלי: למדתי זאת על בשרי כשעמדתי למשפט סמג"ד על פגיעה ברכוש צה"ל אחרי תאונה שבה איבדתי שתי שיניים (אני הרכוש כמובן). עם זאת, ההגדרה החוקית פחות משנה לי מהמצב הפרקטי, והרי ייתכן מאוד שגם המשפט שלי היה הצגה לא חוקית, עד כמה שהוא פגע בי אישית.

המצב הפרקטי הוא של עבדות: הצבא רשאי להחליט על כל פעולה שלך וגם על הגוף שלך עצמו – לאסור עליך לעשות פירסינג או לחייב אותך לקבל חיסון למשל. חייל חשוף לענישה פיזית ולכליאה. הוא חשוף גם לנזקים פסיכולוגיים מההשפלה הכרוכה בכניעה לכוח, דרך שטיפת המוח שמותר לצבא לבצע בחייליו ועד הפגיעה בחופש המצפון. הצבא מחייב חיילים לעמוד מנגד כשאחרים סובלים, וכבר ראיתי במו עיני ישראלי שאחרי ששירת באינתיפאדה הראשונה היה מוכן להגן בחירוף נפש על העמדה ש"אייכמן רק מילא פקודות".

הסיווג של הצבא כעבדות נובע מכך שהנזקים הפסיכולוגיים והמצפוניים נעלמים כמעט לגמרי אם השירות בצבא הוא מבחירה, וגם הנזקים שנשארים (בעיקר הפיזיים) הם מבחירתו של החייל.

אם התחלנו מהמטרה של מניעת עבדות שלשמה יש לנו צבא, זה אבסורד לקיים מטרה זו על ידי יצירת עבדות. האפשרות היחידה להקל בעניין היא מספרית: אם הבחירה היא בין עבדות של כל היהודים בישראל מול עבדות זמנית של כמה צעירים, אז אולי זה בסדר. אבל הטיעון הזה לא תקף אם יש אפשרות להשיג את אותה תוצאה ללא עבדות.

יש אפשרות כזו: צבא מקצועי. אפשר לגייס אליו את מספר החיילים הדרוש – על ידי תשלום המשכורת המתאימה. צבא מקצועי גם יאפשר להפטר מעודפים גדולים של חיילים לא-קרביים מיותרים שיש היום. זה אולי יעלה לנו יותר, אבל אין לי ספק שהעלאת מיסים היא גרועה פחות מעבדות. זה גם לא חייב לעלות לנו יותר אם נצמצם את צרכי הבטחון שלנו, אבל זה כבר דיון ליום אחר. בכל מקרה: מניעת עבדות אפשרית ללא יצירת עבדות, ועל כן אני מתנגד לגיוס חובה.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “צדק חברתי: לשים סוף לעבדות

  1. פינגבק: החתיכה החסרה בפאזל « תפרים

  2. פינגבק: למה לצאת לשנת שירות « תפרים

  3. פינגבק: המלחמה הטובה | תפרים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s