הקפיטל (10,11): מְעֵבֶר לפועל היחיד

עד עכשיו דיברנו על הפועל היחיד, בעל ההון היחיד, ומה שקושר ביניהם. ערך העבודה של הפועל היחיד נכנס לחישובים כמו שהוא, ערך העבודה של בעל ההון ממילא נחשב לאפס, וקיומם של אלף פועלים במפעל אחד לא שינה כלום לצורך הניתוח, למעט בכך שבעל-הון אחד גרף את הרווחים מניצול כל אלו ביחד. אחרי שאנחנו משאירים מאחורינו את פרק 9 המיותר, בפרקים 10 ו-11 מרקס מספר לנו על שלשה דברים שמשפיעים על יחסי הייצור ולא תלויים ביחס האינדיווידואלי בין הפועל לבעל ההון, אלא בסידור העבודה וניהולה ע"י בעל ההון: יתרון הגודל הפשוט, עבודה סינרגטית, והשיפור הטכנולוגי. במהלך הסקירה הזו, מרקס אולי לא שם לב שהוא עושה שני דברים: הוא מוכיח שחלקו של בעל ההון במאגר הפרשי הפוטנציאלים הוא לא מבוטל ואף מכריע; והוא מראה, למי שלא מקבל את הנחות היסוד שלו, איך דווקא האינטרס של בעל ההון הוא מה שמיטיב עם הפועל.

כזכור מפרקים 5,6, תהליך השערוך – הוספת הערך למוצר – תלוי בכך שתושקע עבודה (פיזית או מנטלית) יותר מהעבודה הדרושה לקיום כוח העבודה. בפרקים 7,8 דיברנו על דרך אחת לעשות זאת – הארכת יום העבודה. עכשיו מרקס אומר לנו משהו חדש: במקום להאריך את יום העבודה, אפשר להקטין את החלק היחסי מהעבודה הדרוש לקיום הפועל. אפשר לעשות זאת ע"י שיפור טכנולוגי: למשל, מכונה שבאותו זמן עבודה מפיקה כמות תוצרים כפולה. כך, העבודה שדרושה לקיום הפועל נשארת כמו שהיא, אבל הפרש הפוטנציאלים גדל. מרקס גם משתמש בשיטת ההסבר הכפול כדי להראות לנו מנימוקים של התנהלות השוק, ללא צורך במסגרת של הקפיטל, שלבעל ההון יש אינטרס לשיפור טכנולוגי כי אז הוא מרוויח יותר ממתחריו המשתרכים מאחור.

לדעת מרקס, לפועל זה לא אכפת: הוא תמיד מקבל את אותו מינימום הדרוש לקיומו, וכל ההפרש הולך לבעל ההון. אנחנו, במסלול הניתוח המקביל, זוכרים שההפרש מחולק לפי היצע וביקוש, ולכן אנחנו שואלים מה עושה השיפור הטכנולוגי לביקוש לעובדים ולהיצע שלהם. באיור שלמטה, ציירתי את גרף ההיצע וביקוש למוצר מסויים, כשמתחת לציר הכמות ציינתי את מה שלדעתי קורה להיצע וביקוש לעבודה. את הביקוש למוצר ציירתי בדומה לגרף התפלגות ההכנסות בחברה, מה שנראה לי הגיוני לצורך הדגמת הנקודה, אבל לא הכרחי. את גרף ההיצע של המוצר ציירתי כקו ישר, כי זה לא ממש משנה.

היצע הפועלים הולך בכיוון אחד: ראינו בפרקים הקודמים שכשהענף עוד לא מתועש, התיעוש מוריד את רמת המומחיות הדרושה ולכן מעלה את היצע הפועלים. כשהענף כבר מתועש, ולא דורש מומחיות, היצע הפועלים לא משתנה. הביקוש לפועלים גם מתחלק לשניים. כשהענף עוד לא מתועש, הוספת תיעוש עלולה להוריד את גרף ההיצע, אך הוא עדיין פוגש את גרף הביקוש במקום שבו רק שכבות גבוהות יחסית יכולות להרשות לעצמן את המוצר, כך שהכמות שצריך לייצר לא גדלה בהרבה. מעבר לתחום הזה, כשמגיעים אל ייצור בתחום ההיכולת של מעמד הביניים והשכבות הנמוכות, הכמות המבוקשת תגדל מהר יותר מהגדילה ביכולת הטכנולוגית, והביקוש לפועלים יגדל.

המגמות האלו גרמו לי לסמן שני אזורים בגרף: אזור הלודיזם, שבו הביקוש לעבודה יורד והיצע הפועלים עולה, ולא פלא שגדודי בעלי מקצוע מתוסכלים עולים על המפעלים להחריבם; ואזור הנירוונה, שבו תהליך התיעוש מועיל לכולם: המחירים יורדים, אבל הפועלים נהיים מבוקשים יותר ומצבם משתפר. גם בעל ההון כנראה מרוויח יותר. אבל בעל ההון גם מנוצל יותר, מפני שהעבודה המנטלית הדרושה למציאת ויישום השיפור הטכנולוגי הגיעה ממנו לגמרי, ואילו חלק ממנה, בעקבות המחסור בפועלים, יילך דווקא אליהם.

בנוסף לשיפור הטכנולוגי, מרקס מספר לנו על עוד שני דברים שעוזרים לבעל ההון לשפר את יחס עודף העבודה. האחד הוא יתרון הגודל הפשוט: מפעל המאכלס אלף פועלים הוא יעיל יותר מעשרה מפעלים המאכלסים מאה פועלים כל אחד. הדבר השני הוא עבודה סינרגטית: עבודה שבה מס' פועלים העובדים ביחד יוצרים יותר ערך מסכום הערכים שהיו יוצרים כל אחד בנפרד. שני הדברים האלו מקבילים במידה רבה לשיפור הטכנולוגי מבחינת השפעתם על ההיצעים והביקושים למיניהם, אז לא אחזור על כל העניין. אבל שניהם מדגישים את הניצול של בעל ההון, משום שכדי ליהנות ניתרון הגודל, וכדי ליצור סינרגיה, יש צורך בניהול צמוד של בעל ההון ובבחירות נכונות מצידו – כפי שמרקס עצמו מואיל לכתוב.

כשאני קורא את מרקס כותב בפירוש על חלקו של בעל ההון בכל העניין, תוך שהוא ממשיך לקבל את הפרקים הקודמים כנכונים, אני לא יכול שלא להזכר בהערות השוליים הרבות בספר, שבהן מרקס מאשים כלכלנים אחרים בחוסר יושרה אקדמית, נאיביות וטיפשות. מילא, אם מרקס לא היה אדם נחמד, אין בכך כלום לניתוח שלו. גם הפעם לקחנו את הניתוח שלו, הכנסנו לתוכו הנחות-יסוד נכונות יותר, וקיבלנו מסקנות כמעט הפוכות ממה שמרקס אולי היה מקווה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s