זה שאני אתאיסט לא מונע ממני להחזיק רשימה קצרה של נביאים חביבים עלי, כלומר כאלו שלמרות שבאו בשם ה', בכל זאת אמרו דברים שמתאימים למוסר שלי. נמצא ברשימה, למשל, ירמיהו, עם היציאה שלו נגד הדת הממוסדת והנסיון להזכיר לעם שכל סמלי הכוח ונוהגי הדת הממוסדים הם כלום לעומת הבחירות שלהם בחייהם האישיים: "אַל-תִּבְטְחוּ לָכֶם, אֶל-דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר: הֵיכַל יְהוָה הֵיכַל יְהוָה, הֵיכַל יְהוָה הֵמָּה. כִּי אִם-הֵיטֵיב תֵּיטִיבוּ, אֶת-דַּרְכֵיכֶם וְאֶת-מַעַלְלֵיכֶם" (ירמיהו ז' ד').
עוד מקום של כבוד שמור ליחזקאל, ולא בגלל השיר של החלונות הגבוהים או בגלל שבקריאת ספר יחזקאל קשה להתחמק מהרושם שרוב הזמן הוא היה על סמים חזקים. יחזקאל נכנס בזכות זה: "מַה-לָּכֶם, אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת-הַמָּשָׁל הַזֶּה, עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר, וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִקְהֶינָה. חַי-אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: אִם-יִהְיֶה לָכֶם עוֹד, מְשֹׁל הַמָּשָׁל הַזֶּה–בְּיִשְׂרָאֵל. הֵן כָּל-הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה, כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי-הֵנָּה: הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת, הִיא תָמוּת … צַדִּיק הוּא חָיֹה יִחְיֶה" (יחזקאל י"ח ב').
שמואל אף פעם לא היה ברשימה הזו, אבל בעקבות דבריו של גוי שקראתי לאחרונה, הוא קיבל בה מקום. הגוי הוא תומאס פיין, ודבריו הם הספרון Common Sense, שהיה אחד הטקסטים המכריעים בהסבת דעת הקהל האמריקאית נגד המלוכה האנגלית ובעד עצמאות ליבשת. מצאתי את הספר בחנות ספרים בשדה התעופה של אנקורג', וגמרתי לקרוא אותו במהלך שרשרת הטיסות לישראל. והנה הסתבר לי בזכות פיין, ששורשי החירות נטועים עמוק בהיסטוריה הישראלית. להמשיך לקרוא
תפרים 