הקפיטל (24): נבואה לשוטים

לא ציפיתי לזה, אבל גם פרק 24 מקבל מקום בסקירה. על פרק 23 אני מדלג: הוא שילוב של "עוד מאותו דבר", "אותה גברת בשינוי אדרת", ו"שטויות במיץ עגבניות". לא מגיע לו את הזמן שהקדשתי לו. פרק 24, שרשמית נושאו הוא "ההצבר הראשוני", מכיל בתוכו כמה דברים, ובהם סוף-סוף התחזית המפורסמת על כך שהמהפכה הסוציאליסטית היא בלתי נמנעת.

אבל לכל דבר זמן ועת לכל חפץ תחת השמים. קודם כל – ההצבר הראשוני. אנחנו כבר יודעים שבעיני מרקס הון יכול לרק לגדול. בעולם של מרקס אין דברים כמו להפסיד כסף למתחרים טובים יותר, ליפול להשקעה גרועה, לבצוע מכספך לגובה המיסים, או לחלק ירושה בין בניך ובנותיך (הרבים, הרי אתה בעל הון). לכן העשירים מתעשרים והעניים מתענים. יפה, אבל כאן אנחנו מגיעים לשאלה בסיסית: ההון הזה שגדל – מאיפה הוא התחיל? למה לאנשים מסויימים יש הון להגדיל ולאחרים אין?

בפרקים הקודמים מרקס הביא לנו דוגמאות לאנשים שהתחילו מאפס והפכו לבעלי הון, אבל כמיטב מסורת קטיף הדובדבנים המרקסית, הדוגמאות האלו לא נכנסות לתאוריה. במקום זה אנחנו מדברים על אלימות: גזל קרקעות בידי אדונים פאודליים, השלכת איכרים מעל אדמותיהם, וחקיקה פרו-תעשיינית מסוגים שונים. כמובן, אין להכחיש שכל זה קרה ואולי גם הרבה, אלא שפה האשם הוא לא הקפיטליסט אלא המשטר הפיאודלי שקדם לקפיטליזם. רק ע"י ההנחה שההון תמיד מתרכז בידי מי שכבר יש לו (הנחה שאפילו אם מקבלים את יסודות התורה המרקסית אי אפשר להוכיח אותה) אפשר לזהות את בעל ההון עם הברון הפאודלי ולטעון שכל כספו הוא גניבה במקור, ולכן הגונב מגנב פטור. במציאות, אנחנו יודעים שהמתאם בין היוולדות לשורשים פאודליים לבין החזקת הון הוא כמעט אפס.

הזיהוי הזה של הקפיטליזם עם קורפורטיזם, קשרים שלטוניים ואלימות הוא אמצעי רטורי שמשמש את הסוציאליזם עד היום. ההבנה הזו של המילה קפיטליזם שונה מאד מההבנה של הקפיטליזם כמצב שבו השוק חופשי מהתערבות שלטונית ופועל בעיקר בהסכמה הדדית ולא באלימות. אין טעם להכנס לוויכוח אסנציאליסטי על טבעה של מילה, אבל שכשמדברים עם סוציאליסט צריך לעשות את ההבחנה החשובה הזו, שמרקס לא עושה מעולם.

אם כבר דיברנו על השלכת איכרים מאדמותיהם: ראשית הפרק היא תאור של רפורמה אגררית שנוצרה עם התפתחות בתי המלאכה הגדולים: נוצר ביקוש רב לצמר, כך שלבעלי האדמות השתלם יותר לגדל צאן מחיטה, והצאן דרש הרבה פחות ידיים עובדות (מה שפינה ידיים אלו לחרושת). על כל הסיפור הזה כבר קראנו, והוא למעשה מקרה פרטי של העברת תחומים אחרים ממומחים לפועלים פשוטים.

ולבסוף, מכיוון שכבר זיהינו את בעל ההון עם הפושע הפאודלי, אפשר להביא אותו על עונשו: שהונו יילקח ממנו ויעבור לציבור. לכל הנושא הזה של מהפכה סוציאליסטית מוקדש, להפתעתי, בקושי עמוד וחצי, ותמצית הטיעון היא כזו: לבעלי ההון לקח הרבה זמן לנשל את האיכרים, כי הם מעט והעם רב. לעם ייקח צ'יק צ'ק לנשל את בעלי ההון, כי הוא רב והם מעטים. כן, זה הכל.

4 מחשבות על “הקפיטל (24): נבואה לשוטים

  1. אבל התחזית שהעברת ההון "חזרה" לידי הציבור היא בלתי נמנעת, מה הרציונל מאחוריה?

    כן חשוב לציין שיחסי הון-שלטון הם בעיה רצינית בכל מערכת כלכלית שהיא, לאור העובדה שבמידה בה כסף מאפשר לך לשכתב את חוקי המשחק, המערכת יוצאת מאיזון. ישנן מערכות טובות יותר ופחות מהבחינה הזאת – מערכת שבה אתה קונה תואר אצולה ואדמות בכסף נותנת לך כח בל ישוער, מערכת שבה אתה משפיע על תוצאות בחירות באמצעות קניית זמן אוויר פחות גרועה מהבחינה הזאת.

    כמובן, בכלל לא מובן מאליו שפוליטיקאים יקבלו החלטות מושכלות, או לא יפריזו בחקיקה, בהיעדר השפעה כזאת. כמו כן יש לי סברה שההפרדה (דהיינו, מניעה מוחלטת של השפעת הון על קבלת החלטות פוליטית) היא בלתי אפשרית בתיאוריה, אבל לא אכנס לזה כאן. בכל זאת, יש כאן פוטנציאל מסויםלערעור ההוגנות הבסיסית של שוק חופשי.

    • הרציונל הוא בדיוק מה שכתוב: שאחרי שהם ייצרו את המפעלים יהיה לנו קל לקחת אותם, כי אנחנו הרבה. אני יודע, גם אני ציפיתי ליותר.

      אני לא רואה פוטנציאל לערעור ההוגנות של שוק חופשי. אני רואה כאן פוטנציאל לערעור השוק החופשי עצמו. בין אם זה הון-שלטון או עמותות-שלטון, הסתדרות-שלטון, או כל *-שלטון שדואג למגזר אחד על חשבון האחר.

      בעיני המערכת הטובה ביותר היא המערכת שבה השמירה על הממשלה בתוך גבולותיה היא משימה קלה יחסית שלא דורשת הפגנות כל שני וחמישי. לא רוצה להמר על איזה שיטה תגשים את זה – האמריקאים התחילו טוב ואיבדו את זה, אז יש מקום לשיפור. וייתכן שכלום לא יעזור לנו חוץ ממודעות והלך-רוח ליברלי בציבור. לא יודע.

  2. פינגבק: פעולה אנושית (21-24): עצביהם כסף וזהב, מעשה ידי אדם | תפרים

  3. פינגבק: חושך באמריקה (1-3): היסטוריה עממית | תפרים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s