הקפיטל (סיכום): למה הספר הזה עוד רלוונטי?

protest

זהו. לא מזמן גמרתי לקרוא את הקפיטל – מהאות הראשונה הקדמה של יפתח גולדמן ועד האות האחרונה במסה המסכמת של פרידריך אנגלס. הפרוייקט לקח לי 12 פוסטים (כולל הנוכחי), הראשון מתוכם נכתב בתחילת אפריל אשתקד – כלומר, כמעט שנה. במהלך הקריאה שאלו אותי מדי פעם, "למה לעזאזל אתה עושה את זה?" מעניין שהשאלה הזו מופיעה גם בהקדמה, אם כי שם היא מנוסחת יותר בנימוס – למה הספר הזה עוד רלוונטי?

השאלה הזו לא פשוטה מפני שיש דבר אחד שבו ברור שהספר הזה לא רלוונטי – תורה כלכלית. האמת, זה לא לגמרי באשמת מרקס. כפי שראינו בפרק הראשון, הספר כולו מתבסס על תורת ערך העבודה הקלאסית, שגם כלכלנים ליברליים בני זמנו של מרקס הסתמכו עליה. כאן אולי יש מקום לשאול איך הגיעו למסקנות הפוכות על בסיס אותה תורה שגויה? זה ידוע שאם מתחילים מהנחות המכילות סתירה, אפשר להגיע למה שרוצים, אבל יש מי שהגיע לתורה כלכלית שיותר קשורה למציאות, ויש מי שלא.

התשובה טמונה בסיפורים האלטרנטיביים שמלווים את הפיתוח הראשי. גם אצל מרקס, אנחנו רואים לא מעט הבחנות על המציאות שמכוונות את הפיתוח בלי להסתמך על מה שקרה קודם (למשל בפרק 2 אבל כמה פעמים בהמשך). כלומר, יש כלכלנים שהפעילו איזה היגיון בריא במהלך הפיתוח, שבדומה לסטודנט באוניברסיטה ניסו להגיע לתשובה שמתאימה למה שצריך לצאת, כלומר לתהליכים האמיתיים שהם רואים. אצל מרקס, מנגד, יש הרבה מקרים של התאמת המציאות לתאוריה, כלומר התעלמות מכל הדוגמאות שסותרות את התאוריה שלו או חושפות בה חורים.

בכל זאת, אני לא יכול לומר שלא למדתי שום דבר כלכלי מהעיסוק ב"הקפיטל". המסגרת של חלוקת הפרשי הפוטנציאלים, שפיתחתי במקביל לפיתוח של מארקס והושלמה במקביל לפרק 5, נתנה לי זווית חדשה להסתכל על המערכת הכלכלית. ועל תהליך השיערוך והמקום שתופסים בו ההיצע והביקוש. האם זה היה שווה את הקריאה? אני לא בטוח.

אז בחזרה לשאלה המקורית: למה הספר הזה רלוונטי? אם התשובה אינה בפיתוח שלו, היא יכולה להיות רק במסקנות שלו. כותב זאת אפילו יפתח גולדמן בהקדמה כשהוא עוסק בנושא הרלוונטיות של הקפיטל:

ובישראל? בשיאו של עידן ההפרטה, נפטרו ממרקס אפילו תלמידיו מאתמול ומשלשום [כך]. אבל בקיץ 2011 נשבר אמונם של רבבות ישראלים בכלכלה הנאו-ליברלית. הישראלים גילו פתאום שמשטר ההפרטה רומס אותם ומונע מהם חיים ראויים, והם יצאו לרחובות כדי לצעוק זאת. והנה, כתגובה מיידית, מזדרזת "ספריית פועלים" להדפיס מהדורה חדשה של "הקפיטל", וטוב היא עושה … מרקס יישאר רלוונטי כל עוד ישאר הקפיטליזם רלוונטי, או כל עוד יישארו בני אדם השואלים שאלות על הקפיטליזם, פשוט מפני שמרקס הוא מפרשו הגדול ומבקרו הגדול של הקפיטליזם.

נניח בצד לרגע את הפרשנות השגויה למחאה (אנשים יצאו למחות על מה שיש עכשיו, הסוציאליסטים הקדימו עם המהלך הגאוני של לקרוא למה שיש עכשיו "קפיטליזם", בניגוד לכל פרשנות הגיונית של המילה). נוצר צורך בטקסט שיתמוך את ביקורת הקפיטליזם. הקפיטל הוא הטקסט הטוב ביותר לכך, לטענת גולדמן. את ג'ון מיינרד קיינס הוא משאיר להערת שוליים למרות שקיינס הוא הנשק היחיד של כלכלנים סוציאליסטיים, וזה מפני שהוויכוח הפעם אינו נמצא בזירת הכלכלה, אלא בזירה הציבורית, שם לכל אחד יש דעה, והצורך בהילה של מדעיות הוא בהול יותר מהדרישה למדעיות ממש. בזירה שבה הפנייה לסמכות מחליפה את החשיבה, וההסתה הרגשית מחליפה את הראיות, למרקס יש יתרון לא מבוטל למרות שהתורה שלו רקובה מהיסוד.

וזו גם הסיבה הכי טובה שהיתה לי להמשיך לקרוא את הקפיטל: בזירה הציבורית, אתה ממשיך ונתקל שוב ושוב בטענות ובשברי ניתוח שמקורם בקפיטל. ואם מישהו רוצה להגן על עצמו כראוי ממנטליות ההחרמה והניצול שהקפיטל מצדיק כלפי הטובים שבנו, אותו מישהו צריך לדעת כיצד להשיב למרקס, לפני קיינס. אנחנו שומעים את מרקס דרך עטם של בעלי-דעה רבים, מדב חנין ועד אווה אילוז. סוציולוגים יודעים מה יש שם, בוגרי מדעי החברה למדו משם, חוקרות מגדר מפנות אל הקפיטל במאמרים שלהן. כי בעזרת הקפיטל ניתן להניח את המבוקש בצורה מוסווה: להניח שמשהו נכון כי הוא כבר "הוכח" במקום אחר.

יומן הקריאה הבא יוקדש לספר "פעולה אנושית" של לודוויג פון מיזס. ספר זה הוא ספר יסוד של האסכולה האוסטרית,  הקוטב ההפוך של הוויכוח הכלכלי. יש לי לא מעט ציפיות ממנו, אבל נשמור זאת לפוסט הראשון בסדרה.

Advertisements

6 מחשבות על “הקפיטל (סיכום): למה הספר הזה עוד רלוונטי?

  1. הבעיה היא שבין אם קראת את הקפיטל ובין אם לא, לעתים עצם העובדה שאתה מחזיק בדעות שונות מאלו שאתה מתמודד עמן מספיקה על מנת לפסול אותך ואת דעותיך מניה וביה.

    ומכאן לשאלה המעניינת והמסכמת: האם אחרי שקראנו (לעתים בעיון רב ובעניין, לעתים במחשבות נוגות על הסבל הרב שעברת בצליחת הטקסטים הללו) את הפוסטים שפירסמת על הספר – יש עוד טעם לקרוא אותו בעצמנו? 🙂

    • תראה, אני מאוד לא ממליץ מטעמי בריאות הנפש 🙂
      מה שחשוב זה להכיר את הטענות השגויות, מקורותיהן, הסיבה שהן שגויות ואיך לענות להן. אני לא מאמין שהגעתי לכל הפינות בסקירה שלי, התרכזתי בדברים החשובים. אבל למי שרוצה להעמיק, אני מניח שיש לא מעט ספרי סקירה של מרקס שנכנסים יותר לעומק וכתובים בצורה פחות נוראית. כדאי גם לקרוא כמה ספרים ליברליים, שם בדרך כלל יש תשובות טובות גם אם הן לא מלוות בהפרכה יסודית של מרקס.

  2. פינגבק: פעולה אנושית (סיכום): המלחמה שתסיים את כל המלחמות | תפרים

  3. פינגבק: לטפש את החכמים כדי להחכים את הטפשים | תפרים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s