פעולה אנושית (4-7): סולם הערכים

[אם אתם פה כי חיפשתם "פעולה על ערכים", אולי תתעניינו גם בפוסט עולם ישן עדי היסוד נמשיכה. את הסדרה הזו אני ממליץ לקרוא מהתחלה.]

מצד אחד, הכתיבה של מיזס זורמת וקריאה, כך שאין טעם לנסות לסכם כל פרק בנפרד – הם פשוט עוברים מהר בלי לעורר בי התנגדויות עקרוניות רבות מדי (ועל רובן הוא עונה מייד). מצד שני, אין אצל מיזס סיפוק מיידי. אנחנו עוברים דרך לא מעט מושגים, כל אחד מהם צריך לבחון, לבסס, לתקוף את ההבנה הרגילה שלו ולהשיב למבקריו. לכן, בפרקים 4-7 אנחנו עדיין עוסקים בפרט שהוא בסיס הפרקסאולוגיה, ועוד לא בחברה המורכבת ממנו ומשכמותו. מיזס מתחיל במושג סולם הערכים, ובוחן היבטים שונים שלו (זמן, אי-וודאות, וכו') ואיך הם מתבטאים בפרקסאולוגיה. המושג הזה מוביל אותנו בסוף לחוק פרקסאולוגי ראשון, חוק התועלת השולית. עם מושג סולם הערכים אפשר להתחיל להבין יותר את הבחירות של הפרט ואולי גם להרהר במקום בו נכנס ידע משכבות נמוכות יותר להבנה הזו.

כלכלני עבר ניסו לנסח סולם ערכים גלובלי לפי חשיבות עצמים מסויימים לייצור. יש עצמים מסדר ראשון, שנצרכים ישירות, יש עצמים מסדר שני, שדרושים לייצור עצמים מסדר ראשון, וכו'. מיזס מזכיר לנו שהחלוקה הזו שרירותית וחסרת תועלת, מפני שכל יצרן הוא גם צרכן – של העצמים אותם הוא דורש לייצור – ומפני שכל עצם יכול לשמש ביותר מתפקיד אחד. במקום הסולם הגלובלי, אנחנו חוזרים לשיטה הפרטנית והסינגולריסטית המבוססת על האדם הפועל. סולם הערכים, אומר לנו מיזס, הוא משהו אישי. הוא השם שאנחנו נותנים לביטוי ההעדפות האישיות דרך הפעולות שאדם מבצע (או בוחר לא לבצע). אין סולם ערכים ללא פעולה אנושית, וכל פעולה היא בחירה.

מכיוון שסולם הערכים קשור לפעולות, אי אפשר להבין אותו כמשהו שקיים באופן בלתי תלוי ולכן גם אי אפשר להבין אותו כקבוע. ככל שהזמן עובר, הפעולות של אדם עשויות לחשוף לפנינו שבין הפעולה הקודמת לזו שאחריה, משהו בסולם הערכים האישי השתנה. לכן גם לא ניתן להסיק שאדם הוא לא רציונלי מטעמי חוסר עקביות: אם אדם העדיף את א' על ב' ואז את ב' על ג', אנחנו מצפים שיעדיף את א' על ג'. אם הוא מעדיף דווקא את ג' על א', אנחנו אומרים שסולם הערכים שלו לא עקבי, אבל זה לא נכון – הוא פשוט השתנה.

אני מוכן לקבל את ההגדרה הזו, אבל מצד שני נדמה לי שיש פה גבול. אם סולם הערכים משתנה בתדירות גבוהה, נדמה לי שמוצדק לשאול למה. אם התדירות עוברת סף מסויים, אז אולי האדם עקבי עם סולם הערכים החדש שלו, אבל הוא גם יאובחן כפסיכוטי. במילים אחרות, לא כל שינוי בסולם הערכים הוא קביל כרציונלי לדעתי. ייתכן גם שמה שהפעולות של אדם חושפות הן שבתחום מסויים עברנו מפעולה אנושית (פעולה שבה יש לנו בחירה) לפעולה אינסטינקטיבית או בלתי-רצונית, שהיא מחוץ לתחום התאוריה.

השאלה כמובן היא כמה זה משפיע על הכלכלה. כרגע אין לי סיבה לחשוב שהרבה. אחרי הכל, אין כל כך הרבה פסיכוטים בחברה שלנו. אבל זה פתאום מאפשר לנו הרבה מקרי קצה בכל מקום בו אנו מניחים שאנשים צריכים להיות חופשיים. למשל – האם אדם שסולם הערכים שלו נקבע ע"י פסיכוזה צריך להיות חופשי, או שאפשר לאשפז אותו? והאם, במידה ונעזור לו לרפא את הפסיכוזה, הוא יודה לנו? ומה לגבי אדם רעב? ברור שרעב כרוני מעלה בסדר העדיפויות פעולות שקשורות לאכילה. מצד שני – אין לנו ידע כמותי בעניין. גם כשאדם מאוד רעב או מאוד פוחד, הוא עדיין יכול לבחור לא לברוח או לא לאכול, אם משהו אחר – מוסרי, חברתי או אישי, נמצא גבוה יותר. יש לא מעט דוגמאות של אנשים שבחרו להסתער מול אש האוייב, להתאבד, לחלוק את פת הלחם היחידה שלהם עם אחרים.

אם כן, את כל הגורמים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים אנחנו יכולים להפעיל על סולם הערכים רק בעזרת מושג ההבנה שפגשנו בפרק 2. אנחנו יכולים לעשות לעצמנו רשימה של דברים שאולי משפיעים על סולם הערכים המשתקף בפעולותיו של אדם, ואנחנו יכולים לנסות לסדר אותם לפי רלוונטיות כפי שהיא נראית לנו. אבל אין לנו יכולת ידיעה מוחלטת, וההבנה שלנו את פעולותיו של אדם אחר תמיד תהיה סובייקטיבית וחלקית.

מילא. גם ההבנה שלנו את הפיזיקה היא לא מלאה, ואנחנו עדיין משתמשים בה למיטב הבנתנו. לפעמים קטר יורד מהפסים ואז מגלים את מושג ההתעייפות. לפעמים בטריה נדלקת ואז לומדים על ניהול תרמי של כימיית יוני ליתיום. מהצגת הדברים עד כה, לא ניתן לפסול את האפשרות שבדברים מסויימים ההבנה החלקית שלנו את האדם תהיה מספיק טובה כדי שהבחירות של אדם מ' עבור אדם א' יהיו טובות יותר מהבחירות של אדם א' לעצמו, כל עוד אדם מ' מודרך ע"י ידע מספיק טוב וכוונה לטובת אדם א'. הרי זה בדיוק מה שהורים עושים עם ילדיהם.

יש שתי הסתייגויות אפשריות, מבחינה איכותית: ראשית, מבוגרים הם באופן כללי מודעים יותר לסביבתם, מסוגלים לשיפוט טוב יותר, מאוזנים רגשית יותר, כך שההבנה שלנו אותם כמעט תמיד תהיה נחותה יותר מהבנתם את עצמם. שנית, שהמאמץ שאנחנו משקיעים בלבנות את ההבנה שלנו כלפי אחרים, והידע שיש לנו כדי לתמוך בהבנה הזו, הם שוליים, מפני שהמוטיבציה שלנו לעשות זאת היא די נמוכה. בעניין הזה אני מעדיף לחשוב על התפלגות הטפשות, ולראות את ההצגה של מיזס כמאששת את התאוריה שלי לגבי צורתה.

לסיכום, כל מה שמיזס הבהיר עד כה בניתוח שלו, הוא שהתערבות בחייו של אחר היא בדרך כלל לא מבוססת על ידע מספיק או הבנה נכונה של מושג הרציונליות. אפשר אולי גם להרהר אם יש סוג שלם של התערבויות שמכוונות רק לאנשים רלוונטיים ולא לאחרים, שהן כן מוצדקות. והשאלה שהניתוח הכלכלי עוד צריך לענות לנו עליה – האם התערבות מוצדקת היא גם חכמה?

בכל אופן, ברגע שיש לנו סולם ערכים, אפשר לדבר על חוק התועלת השולית. החוק הזה אומר בסך הכל את מה שכבר אמרנו: שאם לאדם יש כך וכך מדבר מסויים והוא נדרש לוותר על יחידה, הוא יוותר על היחידה שמביאה לו הכי פחות תועלת. כאן מיזס מבהיר שמושג התועלת הוא גלובלי: אי אפשר לדבר על תועלת ליחידה, אלא רק על התועלת של כל מה שיש לי, לעומת כל מה שיהיה לי פחות מה שאוותר עליו. אם אני צריך לבחור בין לוותר על טון ברזל או קילו זהב, ואני צריך את הטון ברזל לבניית גשר, ובלעדיו לא יהיה לי גשר, ייתכן שאעדיף לוותר על הזהב. אם יש לי טון ברזל גרוטאות שאספתי מצידי הדרך, אעדיף לוותר עליו ולשמור את הזהב. החשיבות של החוק הזה הוא שבאמצעות היסודות סובייקטיביים של הפרקסאולוגיה הוא פותר את "פרדוקס הערך" שתקע את הכלכלה הקלאסית: איך זה שלברזל יש יותר שימושים מזהב, ועדיין אנשים מעדיפים לפעמים זהב? אם כל פעולה מבטאת את חוק התועלת השולית, אנחנו יודעים למה.

החוק הכלכלי השני בפרק 7 הוא החוק שמוכר לפעמים כ"חוק התשואה השולית הפוחתת" ולפעמים כ"חוק התשואה השולית הגוברת". בכל מוצר מורכב, יש לכל אחד מרכיביו כמות שימוש אופטימלית. מתרחקים ממנה – התשואה תרד. מתקרבים אליה, התשואה תעלה. זה חוק מתמטי, שכל תלמיד 5 יח"ל במתמטיקה צריך לדעת, ובניגוד לחוק התועלת השולית הוא לא חוק פרקסאולוגי, אלא מתמטי.

מה עושים עם שני החוקים האלה? תיכף נדע. החלק הבא של הספר נקרא "פעולה במסגרת חברתית", ואולי שם כבר יהיה יותר מה לנשוך.

3 מחשבות על “פעולה אנושית (4-7): סולם הערכים

  1. פינגבק: פעולה אנושית (8): פּוֹאֶטִיקרטיה ודמוקרטיה | תפרים

  2. פינגבק: פעולה אנושית (11-13): כסף וחישוב כלכלי | תפרים

  3. פינגבק: פעולה אנושית (18-20): מחזור הגאות והשפל | תפרים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s