הרעיון הכלכלי שהרס את אפריקה

slave

היה היתה לה פעם אומה שקמה מאוסף של מחוזות נפרדים שהתאגדו נגד כובש אירופי. המחוזות יצרו לעצמם חוקה פדרלית, במאבק ארוך השליכו מארצם את הכובש, וזינקו למעמד של מעצמה כלכלית עולמית בזכות שמירה על עקרונות הסחר החופשי והמנעות ממלחמות מיותרות. תושביה היו העשירים ביותר בעולם המערבי, וכוחה הגיע לכל פינות הגלובוס.

זו לא ארצות הברית, זו הולנד. המרד בכיבוש הספרדי איחד את שבעת מחוזותיה (שלושה פרשו לאחר מכן והפכו לבלגיה), ולאחר האיחוד הקימו ההולנדים אמפריית סחר ימית אדירה, מאמריקה למזרח אסיה. כמו כל המעצמות האירופיות, גם ההולנדים שיחקו במשחק הקולוניאלי. אבל בשלב מסויים הולנד שקעה ואנגליה עלתה במקומה.

אנגליה הפעילה מדיניות מרקנטיליסטית (היום היינו אומרים פרוטקציוניסטית): מכסי מגן ואיסורי ייבוא וייצוא שונים הבטיחו שהקולוניות יוכלו לסחור רק עם מדינת האם. אבל כיצד מדיניות פרוטקציוניסטית, שהיא רעה ליעילות הלכלית, הצליחה להאפיל על מעצמת סחר חופשי? בחיפוש התשובה הגעתי עד לאפריקה ולהרס שהמדיניות המרקנטיליסטית זרעה בה.

לשקיעה של הולנד ולעליית אנגליה יש כמה הסברים. הראשון הוא אלימות פשוטה. בספר "מטח ההצדעה האחרון", ברברה טוכמן מציינת שעצם העושר וההצלחה של הולנד גרמו לכך שלתושביה לא יהיה תמריץ להגר לקולוניות ההולנדיות, וכך לא היה בהן די כוח אדם לגייס צבא להגנה מפני האנגלים, שכבשו את ניו-יורק מההולנדים בקלות.

ההסבר הזה מורחב בהסבר השני, והוא הדמוקרטיה התקועה של הולנד. כל החלטה דרשה אישור בפרלמנט, במחוזות ובערים, וכך לא ניתן היה להחליט. כמובן, כמו בדמוקרטיה, אף אחד לא רוצה לשלם מסים, וכך הוזנחו הצי והצבא עד שלא יכלו יותר להגן על הסחר ההולנדי, וההשקעה בהם שבה רק כשכבר היה מאוחר מדי.

האמריקאים, שמואשמים תדיר בצבא הגדול והנוכחות הגלובלית שלהם, כנראה למדו לקח מההולנדים, וזוכרים שלא מספיק להיות אומה חופשית ולהאמין בסחר חופשי. צריך גם להיות נכון להגן על כל זה מהאומות הלא חופשיות, ולהשקיע בצבא. הם גם אימצו חוקה טובה בהרבה משל ההולנדים, שמאפשרת גמישות רבה יותר לשלטון הפדרלי (אמנם, גם זה אחרי שזנחו את "תקנות הפדרציה" שלקו בבעיות דומות) וגם מגינה על המדינות והפרט. חבר רק שהחלק האחרון הולך ונשכח.

וכאן אנחנו מגיעים למרקנטיליזם. גורם נוסף לכך שהמושבות ההולנדיות לא שגשגו, אומרת לנו ברברה טוכמן, הוא שמכיוון שהמטעים ההולנדיים נאלצו להתחרות בשוק החופשי ולא היתה להם צריכה גדולה מבית (שצרכה במחיר נמוך יותר, כי הקולוניות היו חייבות למכור לה). לכן המטעים ההולנדיים לא הניבו תשואה גבוהה כאלו האנגלים והצרפתים, ולכן גם סחר העבדים ההולנדי היה אנמי, וההולנדים נדחקו מענף סחר רווחי זה.

אם כן, מדיניות מרקנטיליסטית עזרה להתפתחות הקולוניות, כפי שמדיניות פרוטקציוניסטית יכולה לעזור להתפתחות תעשייה. אבל היום אנחנו אומרים שהתעשייה הזו באה על חשבון דברים אחרים, ובדרך כלל הציבור המקומי קונה יותר ביוקר את התוצרת. הציבור הבריטי קיבל סוכר בזול. האם ניתן להפר כך את חוקי הכלכלה?

בפיזיקה יש את החוק השני של התרמודינמיקה, שאומר שהאנטרופיה במערכת סגורה חייבת לגדול. נדמה שאנחנו מפרים אותו כל הזמן, כי כל הטכנולוגיה שלנו מיועדת להפחתת האנטרופיה בחיינו. הפרצה בחוק היא שאנחנו לא במערכת סגורה: אנחנו פשוט דוחפים את האנטרופיה החוצה מכדור הארץ, וחיים על חשבון היקום. כך גם במקרה הכלכלי. המטעים האנגליים עודדו צריכה מוגברת של סוכר ושגשגו, ולכן גם צרכו כמות רבה יותר של עבדים. כמו כל דבר שבא בזול, נוצרת צריכה מוגברת שלו. אבל אף אנגלי לא שילם את המחיר.

מי ששילם היו האפריקאים. בעוד כל יבשות העולם הגדילו את אוכלוסייתן משמעותית בתקופת הקולוניאליזם, אפריקה דשדשה במקום. ברמת הצריכה אליה הגיעו עד ביטול העבדות, עבדים היו משאב מתחדש – כך ראו אותם האירופאים. עליית אנגליה על פני הולנד היתה בתקופה ארוכה מאוד תוצר של הנכונות האנגלית להשיג יתרון במחיר של החרבת יבשת אפריקה והפעלת אלימות על מעצמות חופשיות.

בהמשך, הגורמים התהפכו. לאחר שאנגליה איבדה את הקולוניות שלה באירופה, היא הפכה ליותר ויותר נוטה לסחר חופשי וחברה ליברלית. המרקנטיליזם נזנח גם מחוסר יכולת אכיפה ואיבוד הקולוניות וגם משום ההבנה הגוברת שהביאו הכלכלנים הקלאסיים, ששוק חופשי עובד טוב יותר. המהפיכה התעשייתית היתה תוצר של חשיבה זו. מנגד, ההולנדים אימצו פה ושם שיטות מרקנטיליסטיות בסחר עם מזרח אסיה.

אבל עד שכל זה השתנה, ועד שהעבדות נזנחה במהלך המאה ה-19, אפריקה המשיכה לסבול. היום, כשבאופן איטי וזהיר כמה מדינות באפריקה החופשית מתחילות לאמץ מדיניות של שלום ושווקים, אנחנו רואים בניגריה וקניה את ההבטחה לצמיחה ושגשוג שאיבדנו – לא בגלל הקולוניאליזם סתם, אלא במיוחד בגלל הרעיון הכלכלי שהתלווה אליו לעיתים תכופות: המרקנטיליזים.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “הרעיון הכלכלי שהרס את אפריקה

  1. פינגבק: המלחמה הבין-דורית תהיה אידאולוגית | תפרים

  2. פינגבק: חושך באמריקה (1-3): היסטוריה עממית | תפרים

  3. פינגבק: חושך באמריקה (4-7): אוויר החירות ואש הפלגנות | תפרים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s