פירורים מגרמניה

חזרתי משבוע בבון, בירתה של מערב גרמניה, כשהיתה מדינה כזו. מפני שהייתי בחופש החלטתי הפעם לא לצלם ולא לחפור יותר מדי. אבל בכל זאת, הנה כמה רשמים שאספתי, שאפשר ללמוד מהם גם משהו בשבילנו בארץ.

חוק גודווין

כשהסתובבתי ברחובות בון ראיתי כמה שלטים של מפלגת הפיראטים, ששואלים את העוברים ושבים, "האם אתם רוצים השגחה מוחלטת?" (Wollt ihr die totale Überwachung?) מן הסתם בעניין ה-NSA וההאזנה להכל, שגם שירותי הביון הגרמניים כנראה שותפים לה. מה שפספסתי זה את ההקשר התרבותי של השאלה הזו. בגרמניה, שיש לה מסורת ארוכה של מדינות משטרה, הם מפחדים במיוחד מהדברים האלו. אבל איך מזכירים את הנאצים בלי להפסיד לפי חוק גודווין? מאחר שהנאצים דיברו גרמנית, הם השאירו לגרמנים תבניות לשוניות שעצם השימוש בהן עושה בשביל השומע את הקישור המתאים. רק יומיים אחרי שראיתי את השלט הראשון בסגנון, מצאתי בבית ההיסטוריה (מוזיאון להיסטוריה גרמנית מ-1945 והלאה) את התמונה הזו:

göbels

מגלויית החדשות הזו, מ-1943, מסתבר שהמשפט המקורי הוא "האם אתם רוצים מלחמה כוללת?" הוא נשאל ע"י יוזף גבלס בכינוס של המפלגה הנאצית, וכמובן שנענה ב"כן" מהדהד.

למען בטיחות הציבור

לפני שנסעתי, באחת הארוחות המשפחתיות היתה לנו שיחה על מותו של הדינמו לאופניים, ואיך כולם היום משתמשים בפנס על בטריה. אבל בגרמניה ראיתי כל הזמן אופניים עם דינמו, וחנויות אופניים שמוכרות אותו, למען לא נחשוב שאלו פשוט אופניים ישנות. מה הגרמנים יודעים שאנחנו לא, שאלתי את עצמי. התשובה התגלתה לי עם שהשתרעתי על הדשא של אוניברסיטת בון בחיקו של העיתון די וולט אם זונטאג ביום ראשון. שם דובר על כך שמנסים לבטל את החוק המחייב הרכבת דינמו על אופניים, ואת המצב האבסורדי בו מי שיש לו פנס עם בטריות חוטף קנס.

כך קורה לא פעם עם חוקים שנועדו, במקום לסמוך עלינו שנדאג לביטחוננו, להכתיב לנו מפרט טכני. הם נהיים מיושנים, ואז הנזק בהם אינו רק בכך שצריך לקנות ציוד מיותר, אלא גם שהם מקשים על ציוד טוב יותר להתפתח. כך היה גם בישראל עם האופניים החשמליים, שעד לפני כשנתיים או שלוש היו אסורים ברכיבה, בגלל כל מיני תקנות. כי כשאתה קובע בחוק שרק משהו מסוים מותר, אתה מונע את כל הפתרונות האפשריים האחרים.

מסלולים מקבילים

אם כבר דיברנו על בית ההיסטוריה הגרמנית, אחד הדברים המעניינים בו היה ההצגה המקבילה של התפתחות המערב והמזרח. האמת שרוב המוצגים היו מהמערב, לפחות אחרי שעברנו את שנות ה-60. כי במערב היה מה להציג: מילים כמו Wirtschaftswunder (פלא כלכלי) ו-Wohlstand (רמת חיים גבוהה), עם התעשייה הגרמנית, הייצוא והתרבות החופשית. ובמזרח – אידאולוגיה, החולצות הכחולות של "הנוער הגרמני החופשי", וקריאות להטות כתף כדי שעוד מעט לכולם יהיה יותר טוב. למרות הניסיון להצגה נייטרלית יחסית, ברור מי נכשל ומי הצליח.

הסרטים מיום נפילת החומה עושים לי צמרמורת בגב כל פעם שאני רואה אותם. בצבע, בקול, אנשים שלבושים באותם בגדים שאנחנו לבשנו באותו זמן, רוקדים על שברי החומה, ומתאחדים עם אחיהם. הגרמנים שמרו כל הזמן על הגישה לפיה הם מדינה אחת וצריכים להתאחד בסופו של דבר. גם הבחירה בבון כעיר הבירה של מערב גרמניה שיקפה זאת במידה מסויימת, מפני שזו עיר אוניברסיטה קטנה, סניף של קלן כמעט, ונבחרה כדי שיהיה קל לעבור לברלין יום אחד. אני רק מקווה שלא יעבור זמן רב לפני שנראה את אותן תמונות של נפילת החומה מקוריאה, בה הגישה של הדרום-קוריאנים דומה.

המוצג הראשון אחרי נפילת החומה – ההשתלטות על משרדי השטאזי (המשטרה החשאית). כמו בעירק אחרי נפילת סדאם, ומצרים אחרי נפילת מובראק. לא סתם הגרמנים עוד רגישים לנושא חרויות הפרט יותר מרוב אירופה. לא סתם מפלגת הפיראטים חזקה שם יחסית למצבה בשאר אירופה, כשהיא מניפה על דגלה את הנושאים האלו.

4 מחשבות על “פירורים מגרמניה

    • אה, כשאמרתי "מותו של הדינמו" לא התכוונתי שאין בכלל, רק שפחות ופחות בוחרים להשתמש בו, והולכים על הפתרון הפחות מסורבל. מעניין מה התחשיב של מפעילי תל-אופן. אולי החלפת תטריות תכופה היא בעייתית באופניים שעובדים נון-סטופ.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s