שתי ציפורים בכוס קפה אחת

energizer

כידוע, השם של הבלוג הזה משקף את האהדה שלי לחיבור של נושאים שונים בחוט מקשר. אז השבוע עלה על הרדאר שלי בדיוק נושא כזה, שמחבר את הנושא של מזל בר-השגה שהתחלתי בפוסט קודם עם הנושא של רשת ביטחון חברתית בקהילה ליברלית – דבר שרבים מאלו שגדלו לתוך מדינת רווחה אינם מסוגלים לדמיין. החוט המקשר הוא עמותת על"ם, העוסקת בנוער בסיכון ומנסה לגייס כסף לפתוח את "קפה הפוך על הפוך" בתל אביב, מרכז סיוע ואוזן קשבת לנוער. בפוסט זה אנסה להסביר מדוע תמיכה במאמץ הזה היא דוגמה מושלמת לחזון הליברלי של תמיכה חברתית – וזה לא רק בגלל שאין פה כפייה ממשלתית.

מהי בכלל העמדה הליברלית כלפי עזרה לאחרים? למי שקורא את איין ראנד, למשל, קל להבין בטעות שהעמדה היא שלילית – שכל אחד לעצמו ושעזרה לאחרים היא אפילו לא מוסרית. התורה המוסרית של איין ראנד מתבססת על הפרט ומעלה על נס את האגו, והמילה האחרונה גורמת לבלבול לא קטן.

כפי שהבהרתי לעצמי במשך הזמן, איין ראנד מבינה את המילה "אגו" בצורה שונה מאוד מהציבור הכללי, וזה אולי לא מפתיע. מילה שמשמעותה הרגילה היא ניהיליזם, הדוניזם ודורסנות, מובנת על ידי איין ראנד כאתיקה תובענית כלפי המחזיק בה. האגו פירושו אינטרס-עצמי רציונלי. זה אומר, בקיצור רב, שמי שרוצה לדאוג לעצמו באופן רציונלי, צריך להתנהג בצורה מסויימת עם אנשים – לומר אמת, לתת ערך תמורת ערך, וכן הלאה. למה זה ככה? מפני שכל אדם חי בחברה, ויש לו אינטרס שיחסיו עם האנשים סביבו יהיו יחסים טובים והוגנים. מי שיפתח מוניטין של שקרן ורמאי, למשל, ימצא את עצמו ללא שותפים, ללא אנשים לסחור עמם וללא שום תמורה לעמלו המועט.

כשמבינים שהאגואיזם של ראנד הוא בעצם אתיקה מחמירה, אפשר בקריאה חוזרת למצוא אותה לאורך כל ספריה. ב"כמעיין המתגבר", הגיבור הווארד רוארק מושיט עזרה לחברו הפסל סטיבן מלורי; ב"מרד הנפילים" ממציא דגול מקדיש את רוב זמנו לגיוס הנפילים למרד, למרות שיכל פשוט להיעלם; קהילת סטארנסוויל שלפני הקומונה עוזרת לזוגות צעירים; שודד-ים בשם ראגנאר דאנאשילד מסכן את חייו כדי להשיב לתעשיינים את כספם שנגזל על ידי ממשל סוציאליסטי, וכן הלאה.

המשותף לכל המקרים האלו הוא שהבחירה לעזור למישהו גם היא כפופה לאותה אתיקה. הגיבורים של ראנד עוזרים למי שיוכל להשתמש בעזרה הזו. הם מתעלמים ממי שבא למכור את המסכנות שלו תמורת הרחמים שלהם, ועוזרים למי שיש בו פוטנציאל להיות בעל ערך לאחרים, וזקוק רק לדחיפה כלשהי בדרך. הם נותנים מעצמם ערך למי שהם בעצמם תופסים כבעל ערך.

כאן אני פונה לעניין הנוער. בפוסט על מזל בר-השגה התמקדתי באיך החברה יכולה להרחיב את מאגר ההזדמנויות, אך הזכרתי גם שיש כמה כללים מקורבים שמלמדים אותנו איך להרחיב את מאגר היכולות. הזכרתי כדוגמא חינוך בסיסי, אך יש דוגמא ברורה יותר, בייחוד בהקשר הנוכחי. מלבד הנוער הנפלא שלנו, יש לנו גם נוער שזקוק לעזרה. נוער שנמצא בנקודת מפנה – ייתכן שייפול וייתכן שיצמח. לנוער כזה לפעמים דרושה רק דוגמה טובה שלא קיבל כי הוא ממשפחה "בסיכון", כי הוא בשכונה עבריינית, כי להורים שלו אין כוח אליו. לפעמים הוא צריך רק חיזוק חיובי קטן או עזרה פסיכולוגית. לפעמים הוא רק צריך שישימו לב אליו, וזה ההבדל הקטן בין מבוגר בעל ערך, למבוגר שהוא נטל על החברה.

קחו את הקבוצה הזו, ותבררו ממנה את אלו שבאים מרצונם החופשי לבקש את ההקשבה הזו – וקיבלתם את המתכון הבטוח למי שרוצה לעלות מבירא עמיקתה לאיגרא רמא. והרי זהו הנוער שבא ל"קפה הפוך על הפוך" – הם לא חייבים לבוא, אבל הם יודעים שזה יעזור להם. ומכיוון שהאינטרס-העצמי הרציונלי שלי הוא לחיות בקרב אנשים בעלי ערך, אני רואה בדיוק בקבוצה הזו את הקבוצה שכדאי לי לעזור לה, ולכן תמכתי בקמפיין גיוס הכספים לשיפוץ המקום. במהלך שנת השירות שלי ראיתי נוער במסגרות כאלה עובר טרנספורמציה אישית אדירה, ואני יודע כמה הדבר אפקטיבי.

אך כאן יש להזכיר שפרוייקט הגיוס נעשה בשיטת "הכל או כלום" – אם לא יעמדו ביעד, כל הכסף יוחזר לתורמים. אז אם אתם מסכימים איתי שלנוער יש ערך, ושלליברל המעוניין בטובת עצמו יש עניין בכך – או אם אתם סתם רוצים לדפוק אותי ולעלות לי 200 ש"ח, שימו גם אתם כמה שקלים לטובת העניין, ועזרו לעל"ם לעבור את סף הגיוס.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s