הפסקת חשמל

[ מוקדש באהבה לכל מי שאין לו דייט למחר 🙂 ]

ברק הכה, נכבה החשמל
נדם גם קול הדובר
הקול – לא אור, רוכב כמו על גל
מונע אל אוזן, דוהר

לדרך אץ, כמו אך הוא נתקף
בזרם ברק רעיון
אצלי מפסק ניתק, כנשרף
נתיך רֹאשי אל כליון

גשם בחוץ, תופף על חלון
ברקים יציתו פְּנים אש
הקול ישוב, נוגן בגאון
עת עין עָל תבקש

ידע אישון את תוך בת-עינך
אישון את תוך לבבי
אני את סוד זרמי קולך
ואָת צלילו של קולי

מול פנייך קורנות החיוך
לא אדע מה לומר או לפעול
רק אלייך אשאף, אל ראשך
הזורם בו חשמל אל הקול

רק לו אמתין, מבט מחייך
אל קול זורם בו חשמל.
אז חום שפתי ישק לשפתך
חורף יונס בלי שלל.

מודעות פרסומת

איש השנה של "תפרים": יאיר לפיד

איך הזמן רץ, ולא שמנו לב שכבר כמעט שנה אנחנו עם יאיר לפיד. או קצת יותר משנה – תלוי מאיפה סופרים. הבחירות היו בינואר. מאז הוכיח את עצמו לפיד לא סתם כאיש משפיע – שר אוצר הוא כזה כמעט תמיד, ורק בגלל שטייניץ כמעט והתרגלנו שלא. לא הפסקנו לשמוע מלפיד ועליו כל השנה, במידה לא פרופורציונית. הוא ליכד את הקיצונים מכל הצדדים בשנאה יוקדת לאמצע, הוא אכזב את כולם למרות שעמד בהבטחותיו יותר מכל פוליטיקאי אחר, הוא העז להודות שטעה והעז לומר לציבור שהוא טועה. והוא הראה שגם מי שבא מהתקשורת צריך ללמוד להתנהל בתקשורת. תפרים גאה להגיש – השנה של יאיר לפיד. להמשיך לקרוא

פנים של אנשים ברחוב

zvi_galilאין כמו יום סגריר שבו כולם נשארים בבית, כדי לדבר על האנשים ברחוב. פעם הייתי מסתכל עליהם כל הזמן, מנסה לנחש מה הם חושבים, במה הם עוסקים, מה אפשר לדעת על האופי שלהם. בינתיים בא הצבא, וקשיי החיים, והמנהג הזה קצת נשכח בין כל הדברים שצריך לדאוג להם. אבל בשנה האחרונה חזרתי אליו. המניע הוא הקריאה החוזרת של הספר "כמעיין המתגבר". מי שעוקב אחרי תפרים יודע שאני אוהב את איין ראנד, אבל הפוסט הזה הוא דווקא על משהו שנתקלתי בו בקריאה החוזרת ולא הסתדר לי: הפנים של אנשים ברחוב, היא טוענת, משקפים את השנאה והפחד שבליבם כלפי ומפני אנשים מצליחים. אני לא מצאתי את זה בתצפיות שלי. אז בפוסט הזה בחרתי כמה תמונות מהארכיון שלי, דרכם אנסה לענות על השאלה – מה באמת רואים על הפנים של אנשים? להמשיך לקרוא