פעולה אנושית (21-24): עצביהם כסף וזהב, מעשה ידי אדם

buddha

במידה מסויימת הפרקים האלו הם סיכום כלשהו וסגירת קצוות. הם מסיימים את חלק 4, שמדבר על פעולת השוק החופשי, ומקדים את חלקים 5 ו-6 העוסקים בסוציאליזם והתערבות המדינה בשוק. הוא מתחיל בסקירה של כמה נושאים שהם מקרה פרטי של כל מה שלמדנו עד עכשיו: עבודה ושכר, קרקע ושכירות הם הנושאים העיקריים. בניגוד לתפישות קודמות ותאוריות אחרות, מיזס מראה לנו שגם אלו כפופים להיצע וביקוש, ולתהליך של השוק. פעולה אנושית בסיוע הכלים המנטליים של השוק (הון וכסף – או בקיצור חישוב כלכלי) מניעים אותם. אך גם אם "עֲצַבֵּיהֶם, כֶּסֶף וְזָהָב" (תהילים קט"ו), הם שונים במשהו מאותם אלילי עבר אליהם הופנה ביטוי זה: להם ולשאר השוק יש עיניים לראות, אזניים לשמוע, וכן הלאה. השוק חש את המידע שסביבו ומגיב לו. ומכך גם משתמע שיש דברים הנמצאים מחוץ לשוק ומשמשים מידע לחושיו: כוח פוליטי, מלחמה ושלום, הפסיכולוגיה האנושית, חוקים שונים וכן הלאה.

את החלק על עבודה ושכר אפשר לסכם בקיצור נמרץ: תורת ערך העבודה עליה מבוסס המרקסיזם היא שטויות במיץ. אין "מינימום קיום" אלא אם מתייחסים אל העובדים תאורטית כחיות שמעוניינות רק באכילה ורבייה. לכן, כפי שכבר כתבתי בסקירת "הקפיטל", הפועל הפשוט לא נידון לרעב ותלות מתמדת בבעל ההון, וניתן לראות במהלך ההיסטוריה את תנאי החיים הולכים ומשתפרים מהר יותר משקצב ההתרבות אוכל את ההישגים, בזכות הקפיטליזם. מיזס נותן לנו גם סקירה מקיפה יחסית על שיטות היסטוריות להמנע מילודה, בין אם על ידי אמצעי מניעה, המנעות ממין או בשיטה הברברית יותר של נטישת ילדים לא רצויים, וזאת רק כדי להוכיח לנו שהאדם עוסק בחישוב גם כשזה נוגע למה שאינטלקטואלים מסויימים טוענים שהוא צורך ביולוגי בלתי ניתן להדחקה.

מהצד השני, האדם גם מתכנן את התעסוקה שלו: הוא חוסך כסף ומשתמש בו כדי להיות מובטל ולא לקחת כל עבודה שמוצעת, אפילו ישנם אנשים שעובדים רק חלק מהשנה, כפי שדרוש כדי לאפשר להם להפוך את שארית השנה לזמן פנאי. כל אחד בוחר את החשיבות שהוא מקצה לחסכון ארוך-טווח מול פנאי עכשוי, כמו כל דבר אחר בסולם ההעדפות. לכן יש אפילו פחות בסיס למחשבה שהפועל הוא בהכרח חסר אופציות ונתון לחסדי בעל ההון. זה תלוי במידה רבה בפועל ובבחירותיו, ולא רק במצב אליו נולדת.

גם בעל ההון לא נמצא במקום קבוע בחיים. הנכסים שמהם הוא עשוי לקבל שכירות נשפטים גם הם לפי היצע וביקוש ומשנים את ערכם תדיר. אדמה יכולה לאבד מפוריותה, ואם לא, מחירה וההכנסות ממנה תלויים בפוריות. נדל"ן חסר ערך במרכז ת"א המופגזת ומותקפת של שנות ה-90 יכול להפוך לסחורה לוהטת בת"א של שנות האלפיים. מפעל רווחי לגפרורים יכול להפוך לאפר בידיו של בעל הון שלא חידש את ההון. למעשה, בעל ההון נתון לחסדי הצרכנים וצריך כל הזמן למצוא איך לרצות אותם על מנת לשמור את מעמדו. אבל הרי גם על זה כבר דיברנו.

אז על מה לא דיברנו? על הדברים שלא כפופים להיצע וביקוש, אלא פשוט קורים. אלימות למשל. מלחמה, שוד וביזה. חברה יכולה להתקיים על ביזה, כפי שהוויקינגים ואירופה הקולוניאלית הוכיחו, כל תרבות בתורה. כל מה שדרוש לשם כך הוא שלידם תתקיים חברה אחרת, שמייצרת משהו שאפשר לשדוד (וכמובן שהשיטה היעילה לשם כך היא השוק החופשי). אבל גם מדינות עם שוק חופשי יוצאות למלחמות, או נאלצות להגן על עצמן. השוק לא עיוור לכך. אם מלחמה גורמת לסגירת דרכי סחר, הסוחרים יחשבו מחדש את כדאיות הסחר בדרכים אחרות. אם הושמדו יבולים בגלל מלחמה, בצורת, או מועצת הצמחים בישראל, המחירים יותאמו למלאי החדש. במילים אחרות, מה שהשוק לא יכול להשפיע עליו, השוק מתמודד איתו.

ברזולוציה המדוייקת ביותר, כמובן שאין זה "השוק" שמתמודד עם הנתונים החיצוניים. אלו אנשים בודדים, שרואים, מרגישים ושוקלים. הם רואים גם את האנשים האחרים, שלהם העדפות אחרות. הם רואים גם את התנאים המשתנים סביבם בתגובה לשינויים אחרים. העובדה שהשוק יכול להרגיש שינויים ולהגיב להם היא בסופו של דבר תוצאה של פעולות בודדות של פרטים, ממש כמו שהשוק עצמו מורכב מפעולות בודדות של פרטים. החושים שלנו הם חושיו. והסיבה שבגללה מערכות של תכנון ריכוזי מתנהלות כעיוור היא בדיוק הניתוק שלהן מהחושים, כלומר הניתוק שלהם ממקור החישה היחיד, בני האדם. ועל אלילי התכנון הריכוזי, עם מחלקות הסטטיסטיקה שלהם, ארגוני הביון וההאזנה, וכל הג'אז הזה, עליהם באמת אפשר לומר, "עֵינַיִם לָהֶם, וְלֹא יִרְאוּ.  אָזְנַיִם לָהֶם, וְלֹא יִשְׁמָעוּ;    אַף לָהֶם, וְלֹא יְרִיחוּן".

אבל עליהם נדבר בהרחבה בפרקים הבאים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s