פעולה אנושית (סיכום): המלחמה שתסיים את כל המלחמות

poppies

הדף האחרון נהפך, הסימניה עברה את הכריכה האחורית ומצפה לספר הבא. גמרתי לקרוא את "פעולה אנושית" והגיע הזמן לסכם. המפעל לקח 13 פוסטים ויותר משנה. אך בניגוד למפעל דומה שנגרר תוך מאבק בשיעמום, "פעולה אנושית" היה חוויה אינטלקטואלית עמוקה. ראשית, האיכות האקדמית יוצאת מן הכלל. השיטה של מיזס מבוססת היטב, הטיפול הוא בעיקרו לגופו של עניין והזהירות, הדייקנות ושימת הלב לטיעוני נגד שמצאתי בספר הם נדירים.

אם אני צריך לקבץ את הדברים שלמדתי מקריאת "פעולה אנושית", אני צריך קודם כל לנפות את הדברים שכבר ידעתי. אחרי הכל, הייתי ליברל לפני הספר הזה. בעניינים אלו, מיזס הצליח בהרבה מקרים לקחת הרבה טיעונים בודדים שהכרתי כלפי נושאים ספציפיים, ולהראות איך כולם נובעים מתפיסה אחידה. לכן, שלשת האלמנטים החשובים של "פעולה אנושית" הם: ביסוס שיטה חברתית על יסודות פרטניים ופעולות בודדות; סגירת הפער בין רציונליות לאופטימליות דרך מושג החישוב הכלכלי; ותורת ערך הכסף ומחזור העסקים. מהדברים הכלליים האלו אנחנו יורדים להרבה מאוד מסקנות ביניים, על האפקטיביות של מדיניות מסויימת, על הטעות שבבסיס ניתוח אחר, ואפילו על המקור של מלחמות כוללות.

הכלכלה האוסטרית בקיצור האפשרי

הספר נפתח בייסוד השיטה הפרטנית. האדם הוא בעל רצון חופשי (ולו רק מפני שכל הבנה פיזיולוגית ופסיכולוגית היא חלקית). יש לו מטרות והוא פועל כמיטב ידיעתו להגשים אותן. כאשר מספר אנשים פועלים בשיתוף פעולה, נדמה לנו שאנחנו רואים גוף נפרד, שאנו קוראים לו "חברה". אך גוף זה משתנה בהתאם לפעולות האנשים הבודדים ואין לו קיום עצמאי. החוקים שמכתיבים את פעילות החברה הם החוקים שמכתיבים את הפעולה האנושית. האדם עצמו, לפי מיזס, הוא רציונלי בבחירת שיטותיו, ולא ניתן לייחס משמעות למילה "רציונלי" בבחירת מטרות סופיות.

הדיון ברציונליות חושף אחידות במחנה החופש לאורך הספר. בתחילה, כאשר מיזס מזהה את האינטלקטואלים התוקפים את רציונליות האדם כאוייבי החירות, בדומה לאיין ראנד. בסוף הספר, כשאנו מתייחסים שוב למטרות, מיזס מבסס את כל המטרות כנובעות מהבחירה בחיים, ואת ההיגיון ככלי הייחודי לאנושות לשרת בחירה זו –שוב כמו ראנד.

בנקודה הזו שאלנו שאלה חשובה: האם "רציונלי" זה אותו הדבר כמו "אופטימלי"? באופן כללי לא. מה שמחבר בין שתי מילים אלו הוא החישוב הכלכלי. את האופטימליות אנחנו מחפשים בהקצאת משאבים כלכליים (כלומר, שיש בהם מחסור) למטרות שונות. פירוש המילה אופטימלי אצל מיזס הוא שאף משאב לא ישמש לסיפוק צורך פחות יותר, בשעה שצורך חשוב יותר נותר ללא מענה.

הבעיה מסתבכת מפני שמשאבים רבים יכולים לשמש ליותר ממטרה אחת ומטרות מסויימות יכולות להיות מסופקות ע"י יותר ממשאב אחד. כמה להקצות לכל מטרה ולכל משאב? כל פעולת ייצור כרוכה בעשרות אם לא מאות בחירות בין משאבים שונים ואמצעי ייצור שונים, וכמות השאלות גדולה מיכלתו של אדם אחד (המתכנן הריכוזי). מזל שיש לנו יותר מאדם אחד. בשוק החופשי, שהוא המנגנון של החישוב הכלכלי, כל אדם פותר חלק קטן מהשאלות, לטובת כולם. הטריק שגורם לאדם אחד לפתור את הבעיה של כולם נקרא "כסף". הכסף מייצג מידע היסטורי על העדפות של אחרים, והשיטה היא שכל אדם יכול לספק את ההעדפות של עצמו רק במידה בה הוא מספק העדפות של אחרים.

אחרי שהבננו את החישוב הכלכלי, מיזס פונה להתעסק במנגנונים הבסיסיים שלו, כסף והון. הוא מראה לנו שאין כסף נייטרלי (עם ערך קבוע) מפני שמוצרים משנים כל הזמן לא רק את ערכם הנומינלי, אלא גם את ערכם היחסי זה לזה, בהתאם להעדפות משתנות. הדפסת כסף, למרות שהיא לכאורה שומרת על נייטרליות הכסף, למעשה מעוותת את המידע על העדפות שמגולם בו. מכיוון שההדפסה נעשית דרך מוסדות מסויימים, היא ראשית כל גונבת כסף מהלא-מקורבים לטובת מקורבים. הפשע המושלם. אך נזקה של הדפסת הכסף לא עוצר כאן. מכיוון שהיא מורידה את הריבית, גם המידע שיש לנו לגבי זמינות של הון והעדפות בזמן מעוות, נצברות השקעות רעות, ובועות מתנפחות ומתפוצצות.

השלכות

לאורך כל הספר, וגם בפרקים האחרונים שלהם לא הקדשתי פוסט נפרד, מיזס דן בהשלכות ספציפיות. וזה גורלנו לנצח: כאשר מדיניות מסויימת נידונה בציבור, אין ביכולתנו לזרוק מילים מעורפלות כמו "החישוב הכלכלי", או "אופטימיזציה לא קמורה מרובת מטרות". חייבים להתייחס למדיניות שבה דנים. ואף שאחד הלקחים החשובים מהניתוח של החישוב הכלכלי הוא שיש דברים רבים שאין ביכלתנו לדעת, הדיון הציבורי דורש שלכן ננסה לדעת. מול הטענה ששכר מינימום יביא לרווחה אין זה מספיק לומר "אנחנו לא יודעים". צריך לקחת את התורה הכלכלית שאנחנו מבינים ולגזור ממנה את ההשלכות: עלייה באבטלה ושינוי הרכב ההשקעות כך שידחק עובדים חלשים במקום לחסוך משאבים אחרים.

מיזס נותן טיפול זה גם לקביעת מחירי מקסימום, לחסמי סחר, לסוגים מסויימים של מיסוי ולשאיפות לאוטרקיה. כל סעיף כזה הוא מלחמה בפני עצמה, והסעיף המעניין מתוכם הוא על מלחמות ממש. בעבר שבטים נלחמו ביניהם מלחמה כוללת, לא היה דבר אחר. תקופה מסויימת המלחמה באירופה היתה מוגבלת: חיילים מקצועיים לחמו בשירות בתי אצולה, ואף שהציבור סבל, לא היה לו מה להרוויח או להפסיד מכיבוש שטח זה או אחר, שכן ממילא לא היה לו חופש לעשות דבר עם תוספת שטחים.

המדינה המתערבת והפרוטקציוניסטית שינתה זאת. כעת, כשמדינות שונות חוסמות בפני זרים את הגישה לשווקיהן, מפלות אותם ומונעות מהם ליהנות מפירות המאמץ שלהם באותה מידה כמו תושבי אותה ארץ. עכשיו, לבריטי יש טעם להפעיל אלימות כלפי הגרמני כדי שזה יפתח את השווקים. האמריקאים הרי "שכנעו" את יפן להפתח לסחר חוץ אחרי 200 שנות בידוד, בכך שהשיטו מספר ספינות תותחים לנמל טוקיו. והגרמני, שמדינתו נחנקת תחת עול המעורבות הממשלתית, גם לו יש אינטרס ל"מרחב מחיה" על חשבונם של אחרים, שכן מדינה ריכוזית לא מאפשרת דבר מלבד משחק סכום אפס. מנגד, מדינה חופשית מסירה את האינטרס למלחמה, מפני שהיא מאפשרת לכל מי שיש לו מה לתת, לקבל משהו בתמורה, על בסיס של שיתוף פעולה מרצון וחלוקת עבודה.

והרי אותו דבר פועל בתוך המדינה בין קבוצות אינטרס: אם הממשלה היא המחלקת משאבים, אז קבוצות לחץ נאבקות זו בזו במשחק סכום אפס על המשאבים שבידי הממשלה, שהוחרמו ממי שייצר אותם. הדרך היחידה להפסיק את המלחמה היא להפסיק את ההחרמה והחלוקה מחדש. אבל כדי להפסיק את זה, דרוש שינוי אידאולוגי – הציבור צריך לבחור, בין אם בצורה דמוקרטית ובין אם (במדינה אוטוריטרית) בדרך של התנגדות לשלטון, בעקרונות ליברליים. וזוהי המלחמה שלנו: לשכנע את הציבור שעקרונות ליברליים יביאו לשגשוג, יגייסו את מיטב המוחות, ויסיימו את כל המלחמות על שלל ביזה. ויפה שעה אחת קודם.

Advertisements

2 מחשבות על “פעולה אנושית (סיכום): המלחמה שתסיים את כל המלחמות

  1. פינגבק: הנחשול של שבט בן-יהודה | תפרים

  2. פינגבק: לטפש את החכמים כדי להחכים את הטפשים | תפרים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s