אופציית השגשוג של ס'ותלאם

tufvoyaging

הרבה לפני שג'ורג' ר.ר. מרטין הרג דמויות על המשקל בסדרת "שיר של אש וקרח", הוא היה סופר מדע בדיוני עם חיבה לשמות שאף אחד לא יודע איך לבטא. אחד מספריו, מסעות טאף, הוא אוסף סיפורים שגיבורם* טאף הצליח להשתלט על ספינת-חלל נטושה שיועדה למלחמה ביולוגית נגד הה'רואונים ולהביא אותה לתיקונים בס'ותלאם. "התיבה", כפי שנקראת הספינה, מצויידת ביכולות הנדסה גנטית מתקדמות. טאף, המכריז על עצמו "מהנדס אקולוגיה", משתמש בה כדי להתערב בבעיות של ס'ותלאם באופן הרסני, על גבול הג'נוסייד.

הבעיות של ס'ותלאם הן מהסוג שכתבתי עליו כמה פעמים בבלוג ובמקומות אחרים (דה-מרקר): מלכודת מאלתוסיאנית. הס'ותלאמיים מתרבים ללא הגבלה, הכוכב שלהם סופי, והטכנולוגיה לא מתפתחת מספיק מהר כדי לאפשר לסות'לאמים למנוע רעב המוני בתוך שנים ספורות. אפילו השם ס'ותלאם הוא אנאגראמה של מאלתוס.

בספר יש רק שני פתרונות אפשריים: לדחות את הקץ עוד קצת ע"י שורה של פתרונות עם תועלת שולית פוחתת; ולהגביל את קצב ההתרבות באופן כפוי, האופציה שנבחרת בסוף אחרי שכמעט ומוצו הפתרונות הטכנולוגיים. למרבה הצער לא נשקלה בכלל אופצייה שלישית: ס'ותלאם משגשגת החיה בשלום עם עצמה ושכניה, הבוחרת באופן חופשי את קצב ההתרבות ומאפשרת לטכנולוגיה להתקדם בהתאם. בפוסט הזה ברצוני להראות שהיא אפשרית, ולהמשיך בכך קו שהתחלתי בדיון על הספר אתמול במועדון הקריאה של האגודה למד"ב ופנטזיה.  

המלכודת המאלתוסיאנית היא שילוב של שני כוחות: גדילת אוכלוסיה בלתי מוגבלת, וניצול לא יעיל מספיק של משאבים. כדי לצאת ממנה, כפי שהאנושות עשתה שוב ושוב מאז המהפיכה התעשייתית למרות כל תחזיות השחור, יש לרסן את האחד ולתקן את השני.

גדילת אוכלוסיה ניתנת לריסון ע"י בחירה חופשית של הציבור. מתי בחירה זו קורה? למעשה, כפי שמציין לודוויג פון מיזס בספר "פעולה אנושית", אנשים בחרו להגביל את הילודה שלהם לאורך כל ההיסטוריה (בשיטות אלימות יותר או פחות, עד לבוא אמצעי המניעה המודרניים). לשיקולי עלות-תועלת היה תמיד מקום בתכנון משפחה, ואנשים הפעילו שיקולים אלו גם בלי שיכריחו אותם, ובכמויות גדולות. הכלכלן ג'פרי זאקס התייחס בספרו Common Wealth לכמה משיקולים אלו כפי שהם פועלים במדינות מתפתחות הסובלות ממלכודת מלתוסיאנית. הוא הראה שילדים נחשבים בחברות מסורתיות להשקעה בפנסיה, ושככל שתמותת התינוקות קטנה, ורמת הרפואה, ההשכלה ושילוב הנשים עולות, חברות נוטות לבחור עצמאית בתכנון משפחה ובהשקעה רבה בתינוקות מעטים על פני פיזורה על ילדים רבים.

הסות'לאמים לא עושים זאת. הרעיון של הגבלת ילודה מנוגד לדת המקומית. אף שלכאורה הם חברה דמוקרטית, ס'ותלאם אינו כוכב חופשי, והבעת דעה כנגד דת ההתרבות המקסימלית תביא להשלכות שליליות ביותר לאדם המעז כך. כפי שאמר ג'ון סטיוארט מיל בהגנתו על חופש הביטוי, אין זה טבעה של האמת שהיא תמיד יוצאת לאור. לעתים ההארה מגיעה לבודדים שמחשבתם עצמאית מספיק, ואם לא נאפשר להם להפיץ אותה, ייתכן שנסבול זמן רב בלעדיה. ובכן, בדמוקרטיה המרכיב הסודי הוא חירות. הגבלת הממשלה הכוכבית ושלילת כוחה להגביל את חופש הביטוי היתה עוזרת מאד לס'ותלאם לצאת מהמלכודת המאלתוסיאנית ללא אמצעים דרקוניים.

עם זאת, לעתים רעיון נובע באופן כה פשוט מהתנאים, שאנשים עולים עליו לבד, גם אם הם חושבים שהם מבודדים, מיישמים אותו באופן חלקי בלבד או רק ככורח, ולכן נמצא בספר שקצב הגדילה של הסות'לאמים בכל זאת משתנה בהתאם לזמינות המזון באותה צורה שהקטנת קצבאות הילודה בישראל אכן הקטינה את הילודה, ללא כל כפיה, עיקור או הרג תינוקות.

קצב השינוי הטכנולוגי גם הוא כפוף למוסדות החברתיים המאפשרים או מונעים אותו. אכן רעיונות נולדים במוחםפ של מעטים ומתפשטים באמצעות חופש הביטוי, אך הרבה יותר מכך – רעיונות נפגשים ומתרבים בעצמם. כפי שהסביר מאט רידלי בספר "האופטימיסט הרציונלי" (סקירה), סחר חופשי מאפשר לנו ראשית כל להתמקצע ולאפשר לאנשים לשפר את הרעיונות שלהם, לבנות רעיונות חדשים על בסיס קיים, וליישם את הידע המקומי והאישי שלהם, שלרוב לא קיים אצל אחרים, על רעיונות שהופיעו במקום אחר ובתנאים אחרים. תומך בו ג'ראד דיאמונד בספר "רובים, חיידקים ופלדה" המראה כיצד איזורים גאוגרפיים עם יותר קישוריות (כלומר, יותר פתיחות ליותר רעיונות מבחוץ) הגיעו לקדמה טכנולוגית מהירה יותר וחסינה יותר לנפילות.

אך בס'ותלאם גם הקדמה הטכנולוגית נעצרת, ומאותה סיבה: ענפים רבים בכלכלה של ס'ותלאם נשלטים מלמעלה במידה רבה, ובמיוחד כך לגבי החקלאות. המועצה המנהיגה את הכוכב נשלטת על ידי הסיעה הטכנוקרטית, הדורשת (בדומה לאיחוד האירופי) הוכחות מפליגות לפני שתכניס לשימוש טכנולוגיה חקלאית חדשה. אף שהכוכב מתואר כבעל טכנולוגיה המשתווה לטובה ביותר בגלקסיה, עדיין חלק גדול מהכוכב מוקדש לגידול אוכל. ס'ותלאם מייצא ספינות חלל ושירותי תיקונים, אך דומה שלא מייבא תמורתם אוכל. מדוע לא? בכדור הארץ, עיר גדולה, מקושרת וחופשית מספיק הופכת למרכז טכנולוגי, תעשייתי ופיננסי, ואין לה צורך לגדל את האוכל של עצמה, אותו היא מביאה מהכפר. מה שהטכנוקרטים לא עושים בממשלה, אין ספק שהם מונעים את חיסול שטחי החקלאות בסות'לאם והגדלת הייבוא מכוכבים חקלאיים בתמורה לייצוא טכנולוגי.

הדבר דומה למה שקורה בישראל עם החקלאות ועם ענפים רבים אחרים, המוגנים במכסי מגן ולכן מתנהלים בחוסר יעילות. הבאתי אתמול את הדוגמא של משק המים: בשיא המשבר, חקלאים שרצו לייבא מים בעצמם לשדותיהם נעצרו ע"י הממשלה, שלא הרשתה בניית צינור מנמל אשדוד. הכל צריך להשתייך למקורות. עלות הטיסות לאירופה ירדה וכמותן עלתה עם פתיחת השמים והפחתת המחנק הכפוי מלמעלה בתחום זה. ודוגמאות רבות קיימות מארצנו וממקומות אחרים.

אם כן, הפתרון לס'ותלאם הוא פשוט להעיף את הטכנוקרטים מהשלטון ולבחור במקומם מפלגה ליברלית, שתסיר חסמי סחר-חוץ, תשיב את חופש הביטוי ותאפשר לכוכב לשגשג. אך הפוליטיקאים שאחראים על האינטראקציה עם טאף לא מוכנים לכך כמובן, וטאף עצמו שיכור כוח מהחזקת ספינת חלל עצמתית ומוכן ליישם את הפתרון שהוא חשב עליו בלי להרהר בכלל בקיומה של דרך שלישית. הכוח משחית, וכוח מוחלט משחית בהחלט – לא מכיוון שהכוונות שלך חדלות להיות טובות, אלא מפני שאתה מפסיק להתייחס לרצונם של אחרים כבקרה כלשהי על כוונותיך, ולידע שברשותם כמשאבים בעלי ערך פוטנציאלי עבורך.

—————-

* גיבורם – האמת שאני מסכים עם הדעה שהדמות היחידה בספר עם עומק כלשהו היא תולי מון, ושהיא אולי גיבורת הספר האמיתית, אבל זה לא נורא רלוונטי לדיון הנוכחי.

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “אופציית השגשוג של ס'ותלאם

  1. אני חושבת שלפעמים צריך להיות רע כדיי שהמצב ישתפר, לאורך ההיסטוריה שחברה לא יכלה לשאת את כמות האוכלוסייה החלו מלחמות, רעב ומגפות, (בתחילת המאה ה 20, תמותת תינוקות ירדה, הרפואה התפתחה, החל גידול אוכלוסין, ואז מלחמת העולם הראשונה גרמה להרג של עשרות מיליונים ומיד אחר כך באה ה"שפעת הספרדית" שבה נספו הרבה יותר משנספו במלחמה. בעמ' 370 טאף מדבר על "אלים אכזריים ממני, על… ארבעת רוכבי הבהמות מאגדות עתיקות הידועים בשמותיהם מגפה, רעב, מלחמה ומוות" המסקנה שלו "אני חייב לזנוח את אנושיותי ולפעול כאל"

    אבל הוא לא אל. והפתרון שלו יכחיד את הכוכב, כלומר את המין האנושי על הכוכב. אולי נשארו כמה טי רקס אחרי שכמעט כולם הושמדו, אבל צרכים יותר מכמה פרטים להמשך המין. ובטח בחברה טכנולוגית שמבוססת על כוח אדם משכיל, אם לא יהיו מספיק שידעו איך לקיים חברה, לא תוותר חברה, ובמהרה גם לא יחידים.

    גם בשנות ה 20 בגרמניה יכלו לבחור בליברליזם ובחרו אחרת, למה? כדאי לך לקרוא את "זה הרגש, טמבל: למה אנחנו לא יודעים לבחור את המנהיגים שלנו" של אייל וינטר בגיליון האחרון של מוסף הארץ עמ' 48.

    דרך אגב, אבא שלי עבד בזמנו בחברת "המרכך" הם הציעו למדינה שהם יקימו על חשבונם! מתקנים להתפלת מי ים, המדינה רק הייתה צריכה לקנות מים במחיר זול משמעותית ממחירי מקורות, מים שהיה בהם מחסור אמתי באותה תקופה, כי מקורות עוד לא חויבה להקים את המתקנים שלה. המדינה סירבה והעדיפה לנסות לשאוב מהכינרת, מבארות מים ומקורות תת קרקעיים, מה שהרס את איכות המים של מי התהום במדינה בצורה בלתי הפיכה. רק כשהמצב הפך אקוטי המדינה התעשתה והקימה על חשבון מקורות מתקני התפלה שפתרו את הבעיה.

    • דווקא עם כל ההרג של המאה העשרים, הוא היה טיפה בים לעומת האוכלוסייה העולמית. וגם מזה יחסית למדנו להמנע. אז אולי לפעמים, עם מאמץ מספיק, אנחנו יכולים להביא לבחירות הנכונות גם ללא סבל רב. עובדה שהאנושות הולכת ומשגשגת למרות צמיחת האוכלוסיה (ויש שיגידו: בזכות צמיחת האוכלוסיה)

      • אני חושבת על כמה חברות:
        סין – שבה הכריחו את האוכלוסייה לקבל מדיניות הגבלת ילודה, ילד למשפחה, אולי זה היה חיוני, ועכשיו סין משגשגת והיא הכלכלה השנייה בעולם. אבל מה יקרה עוד דור או שניים כשהאוכלוסייה תתבגר ותזקין ולא יהיו מספיק צעירים לפרנס את הזקנים.

        תקופת ג'ינגיס חאן שלפי מחקר יש לו כיום מעל ל – 17 מיליון צאצאים ישירים, והוא בא משבט קטן של נוודים. והשמיד חברות מפותחות משלו בהרבה.

        שבטי המאיה שהיו מפותחים ובעלי ציוויליזציה מתקדמת לזמנם אבל באיזה שהוא שלב, אולי כי רבו מאוד, אולי כי שיכבה דקה ניצלה מידי את ההמונים, החברה פשוט קרסה ואפשר לומר שנעלמה.

        אני רואה את "רשות השידור" ואת "צבא הגנה לישראל" מתנפחים ומסתאבים כאילו אין מחר, ומצפים לקבל שכר גם כשהם פורשים מתפקידם. כאילו ללא סוף האזרחים יסכימו לשאת את עול אחזקתם . וקצבאות ילדים שניתנים לקהילות הבוחרות מרצונם לא לצאת לעבוד וכן לגדל הרבה ילדים, וזה בעיה בעיני.

        חרות לא בהכרח תציל אותנו, במשך ההיסטוריה היו חברות שנסוגו מחירות יחסית לדיקטטורה ומלחמה.

        (דרך אגב ההצעה של רונית על רחם מלאכותי הזכירה לי את ספריה של לואיס מקמסטר בוז'ולד, קראת? שם, התרבות המפותחת שמחזיקה בטכנולוגיה הזאת , מגבילה את הילודה ומחייבת רישיון להורות).

        • סין שגשגה בגלל מעבר לחירות (הכל יחסי למה שהיה עד שנות ה-70 כמובן, לא חירות מלאה בכלל). ייתכן שהגבלת הילודה עזרה, ייתכן שהזיקה. בכל אופן לא הייתי בוחר בפתרון כפוי כזה כשלא ברור מה הוא עושה בדיוק, לא בטווח הקצר ולא בארוך. בטח לא כשחברות אחרות הגיעו לשגשוג רב יותר ללא רצח תינוקות מרוכז.

          כן, היו תקופות של ג'נוסייד אכזרי ביותר בהיסטוריה, לא בטוח למי זה עזר. השמד של הכיבושים המונגוליים אולי עיכב בהרבה מאוד את הקדמה האנשוית. וזה שונה מאוד אם המאיה קרסו בגלל שכבה דקה וטוטליטרית או בגלל שרבו מאוד!

          רשות השידור ושאר הגופים הציבוריים המסואבים הם דוגמאות לדברים בהם בישראל אין לנו מספיק חרות: הגופים נכפים עלינו מלמעלה. כנ"ל קצבאות הילודה. אם יכלנו לבחור לא לתת את הכסף, או לתת אותו לתחרות (שאסורה בחוק), זה הרי היה נראה אחרת.

          וכן, החירות חייבת את תמיכת הציבור, אבל זה שחברות לא תמיד נשארו חופשיות לא אומר שהחירות לא טובה, רק שצריך להלחם עליה. אם נתמוך בה היא תציל אותנו, אם לא – נסבול. אני כמובן לא מנסה לומר שאנשים תמיד יבחרו אוטומטית בחירות (הדוגמאות שלך מגרמניה מוכיחות) אלא שצריך להלחם כדי שיבחרו בכך, כי זה עדיף על "פתרונות" כפויים.

          סימנתי לעצמי לקרוא את מקמסטר 🙂

  2. סקירה וניתוח מרתקים.
    יש לי הסתייגות קטנה לגבי מה שכתבת בפסקה 9 – ס'ותלאם אכן מייבאת יותר מ-30% מהמזון שלה (טולי מון אומרת 32% ואז אחד היועצים מהממשלה מתקן ל-34%).
    לייבא הכול כשמדובר בכוכב לכת, זה בעייתי, ולא שקול למצב של עיר לעומת כפר, שהרי חייבים צמחים שיעשו פוטוסינתזה גם כדי לייצר חמצן לכוכב הלכת עצמו, ולא רק לשם מזון.

    • או שאפשר לייצר חמצן בעזרת לוחות סולריים ביעילות רבה יותר ולשחרר שטח כך (או אפילו בעזרת נפט). אבל לא חשוב. הס'ותלאמים לא באמת יכולים למצוא מה המיקס הנכון של חמצן סינתטי מול פוטוסינתטי כי זה הכל מנוהל ריכוזית.
      ותודה על המחמאה 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s