לסלול דרך בין שדות הדמיון – קניין רוחני ובעיותיו

roadמכירים מישהו, נגיד עד גיל 40, שלא מוריד סדרות באופן פיראטי? כלומר, אני מציין את הגיל כדי לשלול חסמים טכנולוגיים: מישהו שבוחר לא להוריד פיראטי? ובכן, נעים להכיר. אני. ולומר את האמת, זו אחת הדעות שתקופה מסויימת הייתי מאוד לא בטוח בה. אחרי הכל, לא מעטים טוענים שהמושג של "קניין רוחני" הוא מזיק, או אפילו לא מוסרי, ושייטב לכולנו בלעדיו. זמן רב לא הצלחתי למצוא את הזמן או המוטיבציה להעמיק בנושא הזה, ולכן נצמדתי לנטיית הלב שלי, בעקבות איין ראנד, להעריך את המאמץ הרוחני שהושקע ביצירה זו ולהראות ליוצר את הכבוד הראוי לו, גם אם מעשית זה נעשה כמעט בהתנדבות. אבל הגיע הזמן לפתור את זה. נתחיל כמובן מקניין פיזי, ונראה אם אפשר להשליך ממנו אל קניין רוחני. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

מלנכוליה של חודרן קינטי 105 מ"מ

הפעם אני מציג תרגום מיוחד: מעברית לעברית. משיר שכתבתי בצבא (8.7.2001 ליתר דיוק), בסגנון ההיפסטר-פואטי (פרוזה בשורות שבורות, דימויים בתפזורת) לשיר עם חריזה ומשקל, כפי שאני מעדיף היום. איזה אתם מעדיפים? ולמה? ספרו לי!

כְּשֶׁעָף מֵעָלַי המִנְעַל וַאֲנִי מְשַׁסֵּף
נָתִיב בַּאֲוִיר
, חֵץ קִינֶטִי קָשֶׁה וְנוֹרָא
נִכְנָס בַּחַיִּים
, וּמַשְׁאִיר אַחֲרָי רְסִיסִים.
נִשְׁאַרְתִּי בַּרְזֶל מְעֻקָּם וְשָׂרוּף. מַטָּרָה!

נִזְכָּר שֶׁנִּכְנַסְתִּי שָׁלֵם וְתַקִּין לָתוֹתָח
עִם כָּל הַתִּקְווֹת וְעִם כָּל הַכָּבוֹד הָעַצְמִי
פִּיצוּץ וּמַשָּׁב שֶׁהִכְנִיסוּ אוֹתִי לְסִחְרוּר
וְלֹא נֶעֱצַרְתִּי לִשְׁאֹל בְּעַד מָה וּלְמִי
.

לְבָד וְעַכְשָׁו חֲתִיכַת שְׁאֵרִית אֲכוּלָה
לֹא כְּמוֹ כַּדּוּרִים שֶׁל מִקְלָע שֶׁעָפִים בְּמִקְבָּץ
יָחִיד
, וְרָבִּים הֵם אוּלַי הָרְסִיסִים שֶׁסְּבִיבִי
אֶפְשָׁר לְאָסְפָם
, אַךְ הַאִם זֶה שָׁוֶה מַאֲמָץ?

עפים ממני רסיסים
ואני חותך את האוויר
קליע קינטי שכמותי
מטרה!

נכנס בחיים,חותך את הפלדה
בום! עשיתי חור
עפים ממני רסיסים
נשארת ממני חתיחכת ברזל קטנה
שעושה הרבה נזק
לעצמה

אני זוכר שרק נכנסתי לקנה
עם הרבה תקוות וכבוד עצמי
כנראה שהמהירות הזאת והרוח
סחררו אותי קצת
ולא שמתי לב שאני לבד
(לא כמו כדורים של מא"ג שעפים ביחד)
נשארת ממני חתיכת ברזל קטנה

עכשיו כשהגעתי
אולי אפשר להתחיל לחפש את הרסיסים
שממילא לא שווים כלום למאמץ המלחמתי
העיקר המטרה, לא?