כל כוכב הוא ספינה שטובעת – כשחופרים מקלטים

humans_on_marsאולי אתם לא מכירים את זפרם קוקרן, אולי לא עמדתם ליד הפסל שלו במאדים ושמעתם (שוב) את הסיפור על המצאת המנוע העל-אורי ששחרר את האנושות ואפשר לה לפרוץ אל הכוכבים. ואם לא, אתם בוודאי לא מכירים את האדם שמימן אותו, ולא מודעים לפרטי השיחה המעניינת שקלחה ביניהם שעה קלה לפני שקוקרן נעלם לזמן ארוך. אבל בוודאי שמעתם על אלון מאסק ועל תכניתו להגיע למאדים, וזה מספיק למטרת הפוסט הזה, מפני שהחלום על הקמת עיר מקלט לאנושות משותף לשניהם, ושניהם לא נתנו דעתם על בעיה קלה בחלום הזה. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

לטפש את החכמים כדי להחכים את הטפשים

meadow-spring-flowers-flower-meadow-nature-1517587פגשתי בעבר, בעיקר בהפגנות סטודנטים, אנשים עם דעות קיצוניות ששינו דעתם במהירות מפתיעה לאחר שיחה קצרה עם מתנגד, אפילו מתון, אך מנומק. ההפכפכים האלו פשוט החזיקו בדעה היחידה שנחשפו אליה באמת, בין אם מחוסר הזדמנות או מהמנעות פסיכולוגית. ידע משמעותי וחזק מגיע מחשיפה למגוון דעות ושקילתן הרציונלית זו לצד זו, הוא מגיע מנסיון מכוון להתמודד עם הדיסוננס הקוגניטיבי, ולא לברוח ממנו. לכן אני משתדל לטפח בקפידה את השונות הרעיונית בגינה שלי, לקרוא דעות מכל הסוגים ולהתמודד גם עם רעיונות שמעוררים בי התנגדות.

היום קראתי טיעון בזכות חופש הביטוי שאומר שהשתקה של מישהו אחר היא לא רק פגיעה במושתק, אלא גם פגיעה באנשים כמוני. זה לא רק שלמושתק יש זכות להביע את דעתו – גם לי יש זכות להשתמש בדעה שלו – כדי ללמוד כל אמת שיש בה, ואפילו יותר חשוב – כדי ללמוד מהטעויות שלה. הרי אומרים שהמדע מתקדם מטעות לטעות, ולכן חשוב לקרוא את קרל מרקס ממש כפי שחשוב ללמוד את לודוויג פון מיזס. אבל הרי לא כולם כמוני, ויש מי שיטען לכן שיש כאן פתח להשתקה "נאורה". אם תרצו, להטיל מס פרוגרסיבי על המאמץ האינטלקטואלי שלי ולפגוע בו על מנת "לעזור לחלשים". הטיעון הזה מפחיד אותי, ולכן זה הזמן להציג אותו ולהתמודד עמו. להמשיך לקרוא

האנשים הנכונים

סוֹבֵב הַגַּלְגַּל וְעוֹלִים מִתַּחְתִּית
עָזֶי הַמַּבָּע וִיְפֶי הַבְּלוֹרִית
שֶׁלֹּא הֻשְׁחֲתוּ וְלָמְדוּ זֶה שָׁנִים,
כֻּלָּם מַסְכִּימִים – אֲנָשִׁים נְכוֹנִים!

סוֹבֵב הַגַּלְגַּל וְהַסֵּפֶר נִסְגַּר,
עוֹלָם מְבֻלְבָּל וְעוֹבְדִים מְאֻחָר,
קִשְׁרֶי הָגוֹמְלִין הַסְבוּכִים מַפְרִיעִים:
פּוֹתְרִים הָאֶחָד – מוֹפִיעִים אֲחֵרִים.

סוֹבֵב הַגַּלְגַּל וְתוֹחֶלֶת אֵינָהּ,
אַךְ רֹאשׁ הַמַּחְזוֹר וְאֵין כְּלַל בְּעָיָה.
בָּאִים וְהוֹלְכִים בַּמִּשְׂרָד שָׁדְלַנִים,
נוֹשְׂאֵי מַתָּנוֹת כְּאוֹתָם הַיְּוָנִים.

סוֹבֵב הַגַּלְגַּל, מִסְתַּחְרֵר וְיוֹרֵד,
נִשְׁכָּח מֵי יָדַע וְיִשְׁתֹּק, מִיהוּ עֶד.
פִּלְגֵי הַדְּלָתוֹת הַסְּגוּרוֹת מְכַסִּים
מָה שֶׁאֵין לוֹ חִטּוּי פְּרָט לְאוֹר זָרְקוֹרִים.

סוֹבֵב הַגַּלְגַּל וּמַשְׁלִים אֶת חוּגוֹ,
אֻלְפָּן חֲדָשׁוֹת מְשָּׁדֶר לָהָגוֹ.
אוֹמְרִים פֶּה-אֶחָד הָרָאשִׁים הַמְּדַבְּרִים –
מֻסְכָּם שֶׁצָּרִיךְ אֲנָשִׁים נְכוֹנִים!