לטפש את החכמים כדי להחכים את הטפשים

meadow-spring-flowers-flower-meadow-nature-1517587פגשתי בעבר, בעיקר בהפגנות סטודנטים, אנשים עם דעות קיצוניות ששינו דעתם במהירות מפתיעה לאחר שיחה קצרה עם מתנגד, אפילו מתון, אך מנומק. ההפכפכים האלו פשוט החזיקו בדעה היחידה שנחשפו אליה באמת, בין אם מחוסר הזדמנות או מהמנעות פסיכולוגית. ידע משמעותי וחזק מגיע מחשיפה למגוון דעות ושקילתן הרציונלית זו לצד זו, הוא מגיע מנסיון מכוון להתמודד עם הדיסוננס הקוגניטיבי, ולא לברוח ממנו. לכן אני משתדל לטפח בקפידה את השונות הרעיונית בגינה שלי, לקרוא דעות מכל הסוגים ולהתמודד גם עם רעיונות שמעוררים בי התנגדות.

היום קראתי טיעון בזכות חופש הביטוי שאומר שהשתקה של מישהו אחר היא לא רק פגיעה במושתק, אלא גם פגיעה באנשים כמוני. זה לא רק שלמושתק יש זכות להביע את דעתו – גם לי יש זכות להשתמש בדעה שלו – כדי ללמוד כל אמת שיש בה, ואפילו יותר חשוב – כדי ללמוד מהטעויות שלה. הרי אומרים שהמדע מתקדם מטעות לטעות, ולכן חשוב לקרוא את קרל מרקס ממש כפי שחשוב ללמוד את לודוויג פון מיזס. אבל הרי לא כולם כמוני, ויש מי שיטען לכן שיש כאן פתח להשתקה "נאורה". אם תרצו, להטיל מס פרוגרסיבי על המאמץ האינטלקטואלי שלי ולפגוע בו על מנת "לעזור לחלשים". הטיעון הזה מפחיד אותי, ולכן זה הזמן להציג אותו ולהתמודד עמו.

זה אמור לעבוד ככה: אני שומר על פתח הגן שלי, מונע כניסה של מינים פולשים אך מכניס באופן יזום מינים שיגוונו אותו. אני יודע לעבוד עם מזמרה, לדשן, ולבחור זנים מעניינים במשתלה. אך החצר של הרבה אנשים מוזנחת: הרעיונות שנכנסים לראשם הם שילוב מקרי של מה שנאלצו לספוג בבית הספר, מה שראו בערוץ 2 או בעיתון של המדינה, והמינים שנקלטים בגינה שלהם הם אלו שכבר שם, או אלו שיש גם אצל אחרים ולכן ברור להם שזה מה שצריך. אנשים אלו חשופים להטיות שונות במידע שמגיע אליהם. "ישראל היום" הוא עיתון חינמי, וזה יתרון אצל אלו שלא מספיק אכפת להם מהגינה כדי להשקיע בה כסף; אדם שהרוויח כסף במשהו אחר לגמרי, מקבל כך יתרון על "גינת העצלים" שאינו קשור לאמת או אפילו לטעות הלימודית שאולי הוא מכיל. ואם "ישראל היום" מספיק שנוי במחלוקת עבורכם, נסו תעמולה נאצית: הרי אי אפשר לסמוך (כך אומרים האליטיסטים) על כל הפועלים הפשוטים שהתחנכו על ברכי הלאומנות להבין את הטעות של היטלר ולעמת אותו עם כותבים ליברליים בני זמנו. לכן, יש מי שיאמר, עלינו למנוע תעמולה מסוימת שצפויה להתקבל באופן נרחב עד כדי סכנה, אפילו במחיר של מניעת הזדמנות לימודית מאלו שיכולים להרוויח ממנה.

אפשר להגיד על זה כמה דברים, והברור שבהם הוא ערעור על חומרת הבעיה. אם גינת העצלים קטנה בהרבה מהגינות של החרוצים או של העושים-חובתם לפחות, אז ייתכן שהנזק בהשתקה עולה על התועלת. אבל אני לא אעשה את זה כאן, כי כבר דנתי בהרחבה בנושא דומה – התפלגות הטפשות וההגדרה שלה, ולא את כל קוראי שכנעתי. עוד תשובה ברורה היא הצורך לתת את הכוח להשתיק בידיים של פוליטיקאים, שישתמשו בו כמעט תמיד לטובתם, בתואנות שיערבו לאזנם של עצלי המחשבה. אבל זה לא פוטר אותנו מהדיון, שכן לפעמים מציעים השתקה בנושא מסויים, בלי לדרוש רבות בשאלת הסמכות לביצועה והמלאך שבידו תושם.

ובכן, בלי לדעת מראש את הנושא הזה קשה לפטור את ההצעה בכלום. אבל אפשר לומר לפחות שטמון בה מה שנקרא בתחום הביטוח "סיכון מוסרי". המושג מתייחס בד"כ למי שביטח את המכונית ולכן פחות נזהר עליה. אין צורך להזכיר את הפרש הנפח בין המכונית שקיבלתי למכונית שהחזרתי בשוויץ ב-2007, ושהיתה מבוטחת בכיסוי מלא מראש. גם בתחום הרעיונות – מי שחושב שהוא בטוח מהתפשטות רעיונות לא רצויים לו על ידי השתקה, ייזהר פחות במלחמה בהם. מי שחושב שזה מתחת לכבודו אפילו לענות לאיזה פרובוקטור הזוי ושיספיק לטטא אותו מתחת לשטיח, עלול למצוא שכבודו לא מגן עליו מהתפשטות הדעה.

השמאל האמריקאי למד זאת לאחרונה בדרך הקשה. הילארי קלינטון הפסידה בבחירות שכל הסוקרים התאמצו למצוא שהיא תנצח וכל הפרשנים התאמצו להראות שהיא חייבת לנצח. ניצח אותה מי שפנה אל "סלסלת המתועבים", כפי שכינתה את תומכיו, שחלקם פשוט התביישו לענות אמת בסקרים – תופעה וותיקה הידועה בכינוי "הטורי הביישן" לפי הופעתה בבריטניה אצל מצביעי המפלגה השמרנית (הטורים). ומסתבר שיש מי שיודע לנצל את ההשתקה, להציג אותה כאינטרס זר (מה שגם לפעמים נכון) וככוונות זדון.

מלבד הסיכון המוסרי, המיסוי הפרוגרסיבי גם מזיק, מפני שאחרי שלא הצלחנו "לעזור לעצלי המחשבה לראות את האור", השארנו גם את חרוצי המחשבה (באופן יחסי) מחוסרי נכסים. וכך אנו רואים סטודנטים בארה"ב מוחים על ההפסד של קלינטון בהפגנות אלימות, כשהם משוללים את היכולת להבין את הצד השני ולו לשם וויכוח, משוללים את היכולת להעמיד טיעון ברור שאולי יחזיר אליהם את דעת הקהל, ופורצים בהתקף זעם מול כל נסיון לעמת אותם עם המחלה הפושה בגינתם שטופחה בקפידה. כפי שגידולים חקלאיים מזן יחיד פגיעים יותר למזיק בודד מאשר גידולים מזנים שונים השתולים בקרבה זה לזה, כך גם בגינה שלהם טופח גידול אחד ונמנע מהם הגידול האחר, וכך שום דבר לא מחזיק מעמד.

הזנחת במת הדיון, וההשארות ללא נכסים אינטלקטואליים להתמודדות עם הפסד בדיון – שני אלו הם כבר סיבות חשובות מאוד לאפשר דעות שונות ולא להטיל מס על חרוצי המחשבה, אפילו "לטובת" עצלי המחשבה. עדיף לפנות לשכנוע נמרץ יותר, לחשיבה עמוקה יותר ולהבנה טובה יותר של היריב, מפני שהנסיון להמנע מכך הוא פגיעה עצמית ואשליה עצמית של בטחון מזוייף.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s