🐔 העולם הוא אנרכיסטי

[מאת איש התרנגולת האיום, במסגרת פרוייקט התרנגולת. פורסם לראשונה: 3.2.2012]

לעולם אין ממשל. אין לו רשות שופטת או קודקס חוקים; אין לו רשות מחוקקת; אין לו צבא או משטרה; אין לו בנק מרכזי או הילך חוקי; אין לו מוסד לביטוח לאומי או סוכנות לגביית מיסים; אין לו תשתיות, ערוצי תקשורת ממסדיים או גוף כלשהו שאמון על ניהול היבטים עולמיים; כישות פוליטית, העולם לא קיים.

העולם הוא אנרכיסטי. לא במובן לוגי פתלתל או בהקשר תפור מראש; הוא באמת ובתמים כזה. הוא מתנהל ללא כל פיקוח או חוקים והפעילות בו וולונטארית, אלא שקשה ליהנות מכך או אפילו להבחין בכך, כי כל פעולה אנושית שמתבצעת בעולם, מתבצעת גם במדינה מסוימת, ואם המדינה בוחרת להגביל אותה באיומי סנקציות, אז היות העולם אנרכיסטי הופך לנתון אקדמי בעיקרו.

האם זה הופך את התובנה שהעולם הוא אנרכיסטי לתרגיל חסר אחיזה במציאות? לא, כי יש שחקנים שנהנים בפועל מאנרכיסטיותו של העולם, וקוראים להם 'מדינות'. מדינות משחקות במגרש משחקים אנרכיסטי. הן חופשיות לפעול לפי שיקול דעתן הבלעדי, ואין סמכות שהן חבות לה דין וחשבון. בנקים מרכזיים חופשיים לשנות את גובה הריבית, סוכנויות מדינה חופשיות לחצוב בהרים ולייבש נהרות ובתי מחוקקים חופשיים לחוקק; הם עושים זאת במרחב ללא שום הגבלה ממסדית.

מדינות העולם פועלות במסגרת אנרכיסטית. אני חוזר על עצמי למען הדגשת הנקודה. אין להן ממשל, כבר אמרנו? ולאלו ששואלים 'אבל מה לגבי האג? בריסל? אדיס אבבה? האו"ם?', אשיב שאלו מציינים מבנים וולונטאריים ואם הם מצביעים על משהו, אז הוא אישושה של התיאוריה האנקאפית.

אבל אם העולם הוא אנרכיסטי, מדוע הוא לא מתנהג כמו ג'ונגל? להמשיך לקרוא

🐔 פרוייקט התרנגולת

Chicken-Scarf

עד לפני מספר שנים, היה "איש התרנגולת האיום" אחד המקורות החשובים לכתיבה ליברטריאנית בישראל. הוא תקף נושאים כמו הפרטת הרכבות בבריטניה, המשמעות האמיתית של המילה "נאו-ליברליזם", האפשרות להפריט את מערכת המשפט ועוד. הפוסטים שימשו אותנו בהרבה דיונים, וגם פה ב"תפרים" יש כמה קישורים לבלוג הזה. למרבה הצער, כרגע אלו קישורים מתים. איש התרנגולת פנה לעיסוקים אחרים והבלוג ירד מהאוויר.

כדי לא להשאיר את הקהילה ללא החומר החשוב הזה, ביקשתי מהעוף המקורי את התוכן שירד מהאוויר, והוא הסכים שאעלה אותו כאן כפוסטים אורחים בבלוג, לאחר עריכה מינימלית – מהדורה ב', אם תרצו. לנוחותכם, הפוסטים, כמו זה, יסומנו עם תרנגולת בכותרת ובהערת עריכה בתחילתם. מה שלצערי לא יעלה הם הדיונים, מהם ארוכים מאוד, שהתעוררו בתגובות לפוסטים. המדיום מקשה את זה, אך יותר מכך – נדמה לי שאלו שהשתתפו בדיון אולי כבר התפתחו אינטלקטואלית מאז ורואים דברים אחרת, ומעבר לכך דף חלק יאפשר לחדשים להצטרף למה שאחרת נראה כדיון רווי שלאף אחד אין כוח להתעדכן מה קרה בו כדי להצטרף. להמשיך לקרוא

שובל יהלומים זוהר (תרגום)

אחד מהשירים הכי יפים של פול סיימון, ואמנם הבחירה קשה, הוא St Judy's Comet – שיר ערש שכתב לבנו. לאחרונה הוא התגלגל לי בראש הרבה והפך לקרבן הבא של תחביב התרגום שלי. ניסיתי לשמור על היכולת לשיר עם המנגינה המקורית, וזה לא היה כל כך קשה – סיימון עזר לי וזנח את המשקלים היאמביים הרגילים לטובת משהו יותר ידידותי לעברית. להנאתכם, קישרתי למטה סרטון שבו תוכלו לשמוע את המנגינה ולשיר איתה.

ילד ישנוני שלי,
כבר הגיעה השעה
להניח את הראש על מיטתך.
ואמנם אתה עוד נלחם,
אך עיניך מסגירות שאתה נרדם.
שאתה נרדם.

בוא תראה איתי שביט חוצה לאט את שמי הליל,
משאיר שובל יהלומים זוהר.
כוכב שביט חוצה הליל לנצוץ באישונך כשתתעורר.

ילד קט,
למה לא תשכב לישון?
ילד קט,
סגור עיניים עייפות,
בחוץ רק הגחליליות עפות.

כבר שרתי פעם,
ואז שרתי שוב,
ואשיר עוד שוב ושוב
אשאר עד שאתגבר על התנגדותך
כי אם לא אשכיב את בני לישון
אז כולם יאמרו "איזה אבא יש לך".
"יש לך".

בוא תראה איתי שביט חוצה לאט את שמי הליל
משאיר שובל יהלומים זוהר
כוכב שביט חוצה הליל לנצוץ באישונך כשתתעורר.

ילד קט, ילד קט,
למה לא תשכב לישון?
ילד קט, ילד קט,
סגור עיניים עייפות,
בחוץ רק הגחליליות עפות.

הו, ילד ישנוני,
כבר הגיעה השעה
להניח את הראש על מיטתך
ואמנם אתה עוד נלחם,
אך עיניך מסגירות שאתה נרדם
שאתה נרדם.

וְאַל-תְּדַבֵּר עִמָּנוּ, יְהוּדִית, בְּאָזְנֵי הָעָם

detail_from_a_dead_sea_scrollמאמרו של צור ארליך מגליון 2 של "השילוח" מעלה בזכרוני מגיני שפה קדומים יותר, היישר מהמקורות שאליהם רוצה ארליך לחבר אותנו חזק יותר. בספר מלכים ב', פרק י"ח, מספר לנו הכתוב על שיחה בין פקידי המלך חזקיה לבין שליחי מלך אשור, שהתנהלה בצעקות מעל החומה. פקידי חזקיה קיוו לנהל את השיחה בארמית, שפת האליטה באותו זמן, אך נתקלו בסרוב מהצד האשורי, שהמסר שלו הופנה אל העם לא פחות מאל הפקידים: הַעַל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי, לְדַבֵּר, אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; הֲלֹא עַל-הָאֲנָשִׁים, הַיֹּשְׁבִים עַל-הַחֹמָה. בכך אנו נזכרים שלמעשה, תמיד היו גרסאות שונות של השפה המדוברת כאן. לא רק הארמית, אלא אף השפה המקראית והשפה המשנאית, שהן שונות זו מזו משמעותית עבור כל אדם מן השורה שאינו משכיל דיו בגרסאותיה השונות של העברית עד כדי שההבדלים ביניהן מיטשטשים. הדרישה של ארליך להגנה ממלכתית על העברית מתעלמת מהתהליך שגרסאות אלו חושפות, וסופה שתזיק יותר משתועיל. להמשיך לקרוא