מכונית אוטונומית – תשובה לרואי השחורות

commie_car

כתבי הטכנולוגיה מציירים את המכונית האוטונומית כברכה: פחות עבודה, פחות תאונות, יותר גמישות ונגישות – וכנראה שגם יותר ידידותיות לסביבה, מכיוון שרכב עירוני אוטונומי שנוסע לטעון את עצמו בשעות הפנאי הוא מועמד מושלם לחשמול, וחשמל מגז טבעי הוא ידידותי יותר לרחוב העירוני (וקל יותר על אפקט החממה) מבנזין. אבל כתבה בדה-מרקר השבוע מביאה גם אפשרות שלילית: יותר מכוניות שייצרו יותר עומס על תשתיות עירוניות, וצורך עז ברגולציה למניעת כל הרע הזה. כרגיל אצל רואי השחורות, מאז מלתוס וגם אחריו, הם מזלזלים ביכולת האנושית ליצור פתרונות, ומניחים מראש את קיומן של בעיות שלא בהכרח יופיעו. אך מדובר בעיתון עם השפעה רבה, ורואי השחורות כבר הצליחו לקלקל לנו הרבה דברים טובים, מגידולים מהונדסים גנטית וחומרי הדברה טובים יותר ועד לתרופות זולות יותר, תקשורת חופשית יותר וכן הלאה. לכן צריך, למרות נטייתנו כאופטימיסטים להתייחס לחברה האנושית כסתגלנית ויצירתית, להתייחס ישירות לפחדים של הפסימיסטים.

הסיפור הפסימיסטי הולך ככה: עכשיו כשכל אחד שיכול לנסוע לבד יוכל לנהוג, לכל ילד מגיל 12 תהיה מכונית משלו והוא ייסע איתה לחברים ולחוגים, בעוד שעכשיו ההורים מסיעים אותו. עם ההוזלה שמכוניות קטנות ללא נהג יאפשרו, יהיו גם מכוניות למטרת הסעת העוזרת ואיסוף קניות ושליחויות, ייתכן שאפילו יותר מאחת למשפחה. לסופי שבוע, תהיה למשפחה גם מכונית אוטונומית מרווחת יותר לטיולים. למרות האפשרות לחלוק את המכונית בשעות הפנאי, אנשים רבים לא ישושו להקריב את המרחב הפרטי שלהם, שהמכונית היא חלק ממנו, והדבר היחיד שיגביל את מספר המכוניות במשפחה הוא החניה שברשותם. אמנם, מודים שמכוניות אוטונומיות יוכלו לחנות מחוץ לעיר ולכן יצטרכו פחות חניה יקרה, אך העליה במספר המכוניות תגרום ליותר עומס על הכבישים בשעות הלחץ.

כבר בהצגת העניינים ברור שיש הרבה הנחות לא מבוססות. למשל, החישוב על העומס הנוסף בכבישים: האם הוא כולל את העובדה שנתיבים שלמים יתפנו בלב הערים, שכיום משמשים לחניה? את העובדה שכל המכוניות ישתמשו באלגוריתם חלוקת עומס שהיום בעלי ווייז כבר נהנים ממנו? את העובדה שפקקים רבים נגרמים מנהיגה לא אפקטיבית של בני אדם? לא ברור. עוד לא מבוסס הוא העומס שבני נוער ייצרו: במקרים רבים, המכונית שלהם שנוסעת על הכביש היא אותה מכונית של ההורים שלהם שהיו מסיעים אותם, ואם יש בעיה כלשהי, זו בעיית חניה. הקדמת הבעלות על מכונית במספר שנים לא צריכה לשנות בטווח הארוך מפני שמספר בני האדם על הכוכב לא משתנה בשל כך. ובעוד שחלוקת המרחב הפרטי היא בעייתית עם מכוניות להסעה אישית, מכוניות לשליחויות והסעת העוזרת לא סובלות מבעיה כזו, ואין סיבה שלא יהיו רכוש של חברות השליחויות, הסופרמרקטים, חברות ההסעות וכו'. כלומר, אין סיבה מלבד המדינה, שכבר היום אוסרת על פתרונות תחבורה טובים כמו אובר או תחבורה ציבורית חופשית. וכאן אנחנו מגיעים לפתרונות שמציע המרואיין בכתבה של דה-מרקר, שלמרבה ההפתעה הם כמעט נכונים.

הכותרת שהטוש נותנים להצעות של המרואיין שלהם היא "חייבים עוד רגולציה". אך הבה נראה מה מוצע: ראשית, מפני שצפויה בעיית חניה, המרואיין מציע להעלות את מחירי החניה. שנית, לחוקק שאסור למכונית אוטונומית לתפוס אספלט בשעות מסויימות. מירב מורן, המראיינת, מציעה לאסור לגמרי בעלות על רכב פרטי, והמרואיין, שאמנם לא מבין למה לא, בכל זאת מרגיש שהוא חי בעולם חופשי ומסביר שמלבד במדינה טוטליטרית, אי אפשר לעשות זאת, אך צריך ליצור מצב שהחזקת מכונית עולה המון כסף.

מה בהצעות האלו מיוחד למכונית האוטונומית? למעשה, שום דבר. בעיית חניה יש כבר עכשיו, ואת ההצעה לאסור על רכב פרטי ולהכריח אנשים לנסוע בתחבורה ציבורית אנחנו שומעים גם היום, לגבי רכב רגיל למדי. הבעיה האמיתית היא בעיית ניהול משאבים. והדיון האמיתי הוא האם לנהל אותם באמצעות ערב-רב של חוקי הקצאה כיד הדמיון הרגולטורית ולפי הלחץ הפוליטי הקיים, או באמצעות המנגנון היעיל בהרבה של יצירת שוק ותמחור מבוסס היצע וביקוש. במצב כזה, העיריה או המדינה צריכות לתפקד לא כרגולטור, אלא כבעלים של הכביש או החניה, שצריך להחליט מי ישתמש ואיך להקצות אותו ביעילות הרבה ביותר למשתמשים רבים ביותר.

מודלים כאלו כבר קיימים. בסן-פרנסיסקו החניות במרכז העיר מתומחרות לפי ביקוש וניתן לבדוק את המחיר הנוכחי באפליקציה ולתכנן בהתאם. בישראל, מודל הנתיב המהיר לתל אביב הוכיח את האפשרות לתמחר כבישים לפי עומס. מודלים אחרים של אגרות גודש קיימים גם. מנגד, אפשר לבטל את ההגבלות על הצעת הסעה בכסף, ולשחרר לחופשי את שוק האוטובוסים כך שההגבלות על נסיעה בשבת ועל פתיחת קווים ושינוי תדירויות יוסרו. ברמה הבאה, אפשר לשחרר את התכנון העירוני ולאפשר בניה צפופה ומרובת שימושים, כך שהצורך בנסיעות יפחת והעיר תהיה נגישה יותר להולכי רגל ורוכבי אופניים.

שני דברים משותפים להצעות אלו. ראשית, הן לא מחייבות אותנו לנסות לחזות מה יהיה השינוי בעומסים שמביאות המכוניות האוטונומיות. אם השוק יהיה קיים, ותהיה לו האופציה להגיב להיצע וביקוש, מנגנון המחירים כבר יעביר את המידע למי שצריך אותו: המשתמשים, העיריות, היזמים (של חברות שיתוף או חניונים, מה שיידרש יותר). שנית, הוא לא מחייב אותנו לחרוץ משפט מוסרי על אנשים שצריכים או רוצים להתנייד. מי שלוקח חניה חינם היום הוא האוייב שלי. מחר, הוא קונה ממני משאב במחיר שמאפשר לי לקבל משאבים אחרים, ואני יכול לבחור אם אני מעדיף חניה במרכז העיר או חוג פסנתר לילדים שלי.

ההסתכלות האופטימיסטית מכירה בכך שהאנושות היא סתגלנית ויצירתית. ההצעות למדיניות אופטימיסטית משתמשות בכך, ודורשות לאפשר את ההסתגלות והיצירה. אופטימיסטים מקבלים בברכה את המכונית האוטונומית, וכל טכנולוגיה אחרת. הם לא מפחדים ממנה, רק מהפקידים שיוצרים בעיות כבר עכשיו, ויפגעו בנו גם בעתיד.

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “מכונית אוטונומית – תשובה לרואי השחורות

  1. לא הבנתי חלק גדול מהבעיות הצפויות: מה ההבדל בין "רכב שיביא את העוזרת ואת הקניות" למונית שמביאה את העוזרת ואת הקניות? למה שיהיה עוד רכב לילד ולא משהו כמו סגוואי או משהו מאוד מינימאלי אחר? מה עם העובדה שמכוניות אוטונומיות ש"מדברות" אחת עם השניה יכולות ליצור שיירות יעילות, כך שהעומס יורד כמעט בסדר גודל ברגע שיש רק כאלו על הכביש? מה על האפשרות לפתח מכונות תחבורה אוטונומיות שונות ממכוניות כמו שאנחנו מכירים אותן היום? נראה שהם ממש חפרו כדי למצוא בעיות ולא ממש הצליחו גם אז. מלתוסיאניות זה מקצוע דרוש בימינו?

    אם אני רואה בעיה בשילוב של הטכנולוגיה הזו היא באה מכיוון אחר לגמרי: זה מייתר את כל נהגי המשאיות, האוטובוסים והמוניות. למען האמת זה מייתר חלק נכבד מהנהגים היעודיים, אבל לאלו שהזכרתי יש לובי חזק יחסית. שרים כמו כץ לעולם לא יאפשרו לדבר שכזה לקרות (אם אובר לא, אז מה הסיכוי כאן?). מעשית זה ידרוש הפיכה וחתרנות לפחות כמו הכנסת טלוויזיות הצבע. ואני מזכיר את זה כיוון שזה מזכיר לאופטימיים שאין גבול גם לטימטום, לאטימות ולרשעות האנושית\ממשלתית (למרות שלא נראה שהן מסוגלות לנצח בטווח הארוך, רק לעצבן ולעכב).

    חג חירות שמח!

    • ההנחה של הפסימיסטים היא שרכב פרטי יהיה הרבה יותר זול לתפעול, עכשיו שהוא לא צריך נהג או יכול ללכת לחנות במקום אחר. זה בנוגע לשליחויות. רכב מינימלי לנוער מתנגש עם העובדה שהנוער רוצה אוטו, לא אופניים חשמליות, וזה מה שבארה"ב קונים לו. זה עניין של ביקוש למוד מסויים של נסיעה וסטטוס, לא רק יעילות תחבורתית. אבל כמובן, כמו שאמרתי, ההנחות האלו לא בהכרח מבוססות, והן גם לא בהכרח ייחודיות למכונית האוטונומית. את הלחץ הפוליטי אכן יש להזכיר, לא רק בקטע של הקצאת חניות אלא גם מהכיוון שאתה מביא, של הגנה על מקצועות מיותרים. אבל הלחץ הפוליטי הזה חזק יותר אם אנשים קונים את הסיפור הפסימי על תחבורה חופשית מאשר אם הם רוצים אותה, ולכן הפוסט.

  2. מכונית חכמה תוכל לחנות חניה כפולה או בשתי קומות היות והיא תמיד תוכל לתקשר עם השכנות ולבקש שיזוזו

    • יש בזה משהו, אבל צריך לזכור שתקשורת בין מכוניות היא טכנולוגיה נפרדת, שייקח זמן עד שיבינו מה ממנה ליישם וייצרו פרוטוקולים משותפים ליצרנים שונים, וגם אז תאום בין מכוניות אוטונומיות יכול להיות חשוף לאותן בעיות שיש בין בני אדם – מכונית אחת רוצה לחנות כאן, השניה קיבלה הוראה לחכות לבעלים, שתי מכוניות עכשיו הולכות מכות באמצע הרחוב…

        • יזמינו את שני המתכנתים לבית המשפט כדי לקבוע מי התחיל במכות וזה יצור סוג חדש של עורכי דין.

          אני הבנתי שמכוניות מעופפות זה הלהיט שיקדים את המכוניות האוטונומיות מכיון שקל יותר לנווט בתחום שלא מסתובבות בו מכוניות עם בני אדם. יש כבר פרוטוטיפים ומדברים על סוף השנה הזו כפעולה נסיונית ראשונה. זה יפתור את בעיות הרכבת הקלה בתל אביב ואת בעיות החניה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s