השופט לינץ' לעולם לא ישן

Henry-smith-2-1-1893-paris-tx-2

הסיפור קידוש לבנה, שפרסמתי בבלוג לא מזמן, מתרחש בעולם עם מערכת משפט קצת שונה ממה שאנחנו מכירים. בין התכונות המעניינות שלה אפשר לציין שהיא מבוססת על תפיסה טבעית של צדק, ולא בהכרח על חוק מפורט ומורכב. הבטחתי לכתוב על עוד סוגים של מערכות משפט דמיוניות, והגיע הזמן לקיים.

רוברט היינליין הוא סופר מדע בדיוני חשוב מתור הזהב של התחום. הרבה ממה שנכתב בתקופה הזו היה בעל גוון פרוגרסיבי, אך ספרו "עריצה היא הלבנה" הוא ספר ידוע בחוגים ליברליים דווקא. הוא מתאר עולם שדומה במידה רבה לימי המהפכה האמריקאית, אבל על הירח. הירח התחיל כמושבת עונשין, ועם הזמן פיתח אוכלוסייה משלו – אסירים משוחררים, ואנשים שממש נולדו שם לאורך כמה דורות. לכדור הארץ לא מאוד אכפת ממושבת העונשין, הניהול הוא מינימלי ומרוכז בהשגת משאבים זולים לארץ, ולכן האוכלוסייה המקומית יוצרת בעצמה את התרבות והמוסדות שלה, כולל מערכת משפט.

כלומר, כשאני אומר "מערכת" אל תטעו לראות פה גוף מאורגן עם סניפים, בתי משפט ואכיפה. האווירה ב"עריצה היא הלבנה" היא אנרכיסטית, ומערכת המשפט היא גם כזו. אנו פוגשים בה כאשר קבוצת צעירים מגיעה אל גיבור הספר כשהם מלווים בתייר מסכן שהפר את אחד מהחוקים הקדושים של הירח: הוא הציק לבחורה. היינליין שיער שמכיוון שהירח התחיל כמושבת עונשין, יהיה בו מחסור חריף בנשים, ושיתפתח קוד אתי בין הגברים שמגן בחוזקה על כבודן של הנשים שכן נמצאות על הירח – פשוט כי כל גבר יהיה להוט להיות האביר על הסוס הלבן עבור אותה בחורה, ולפגוע במי שהציק לה.

החבר'ה מגיעים לגיבורנו מני, שנחשב לאזרח מכובד ובעל מקצוע, ולכן יכול לשמש כשופט מוסכם. מני, ראשית, שואל כל אחד מהם, כולל התייר, אם הם מסכימים להשפט בפניו – זאת לפי נוהל תרבותי נהוג שהתפתח על הירח. כשהם מסכימים, הוא גובה מכל אחד מהם דמי שירות שקבע, מפני שעל הירח אכדכא"ח – אין כזה דבר כמו ארוחה חינם. זהו עוד אחד מהביטויים התרבותיים לסדר שהתפתח באופן טבעי – אנשים יכולים לבחור לעזור זה לזה מרצון, אבל לא ניתן להכריח אותם לעבוד בשביל אף אחד. לאחר התשלום, מני שומע את המקרה, חוקר את העדים, ופוסק דין – קנס כספי במקום השלכה ממנעל האוויר הסמוך, מה שהיה גורלו של התייר לולא החליטו הצעירים לעשות את הדבר הנכון ולמצוא שופט.

בקיצור, יש לנו מערכת משפט שהיא קודם כל וולונטרית – אפשר לבחור גם לא להשתמש בה. אם אנשים בוחרים להשתמש בה, זה מפני שהם סומכים על הקודים התרבותיים לפיה היא מתנהלת, ומפני שהם רשאים לבחור שופט שהם סומכים עליו. התכונה הזו אמורה לשמור על מערכת המשפט הגונה ועל הפסיקות שלה תואמות לתפיסת הצדק הטבעית בחברה.

זה כמובן טוב שיש אמון במערכת המשפט, אבל לדעתי לא כל ההשלכות של המשפט הירחי הן טובות. קודם כל, העובדה שלא חייבים להשתמש במערכת מביאה לעוד ביטוי תרבותי שמני גיבורנו מזכיר, הפתגם "השופט לינץ' לעולם לא ישן". אין באמת שופט כזה, אלא פשוט יש נוהג לעשות לינץ' – משפט שדה שסופו השלכה ממנעל האוויר. רוב האנשים שמגיעים לירח לא שורדים את שנתם הראשונה בו, וזאת בעיקר מפני שהם עוברים בשוגג על כללים תרבותיים שסופם בלינץ'.

אלו ששורדים, מאמצים התנהגות קשיחה של נימוס הדדי, במיוחד כלפי נשים. היינליין מקדם פה תפיסה המתאימה לפתגם האמריקאי, "חברה חמושה היא חברה מנומסת". אני לא לגמרי קונה את זה. אני משער שאם נשווה כמות נשק לתרבות מקומית באזורים שונים בארה"ב, לא נגלה שהחמושים יותר הם גם מנומסים יותר, אבל לא עשיתי את הבדיקה הזו. בכל אופן, גם אם האפשרות לפנות ללינץ' במקום למשפט אכן מקדמת נימוס, האם זה שווה את כל מקרי המוות שיכלו להמנע, את כל האנשים שיכלו לתרום לחברה מכישוריהם, ושהחינוך המקומי שלהם יכל להתבצע באמצעים פשוטים יותר, כמו קנסות?

בעיה אחרת שיש לי עם שיטת המשפט הירחית היא שמה שמקובל כצדק טבעי לא תמיד תואם לתפיסה הליברלית שלי. במקומות שונים בהיסטוריה נעשו פשעים רבים בשם מה שכונה "צדק", אך למעשה היה רדיפת מיעוטים או כפייה של רצון הרוב על המיעוט, ללא הצדקה מוסרית. ועד כמה שליברלים לא אוהבים ממשלה, ייתכן שעדיף שתהיה ממשלה ליברלית על תרבות אי-ליברלית. ההישגים של ענישה רציונלית, הגנת הפרט, הגנה על חפים מפשע והליך הוגן – אלו הם הישגים שהושגו בעמל רב ומגולמים (גם אם לא בצורה מושלמת) במערכת הנוכחית. אין שום הבטחה שיופיעו באופן טבעי גם במערכת שצומחת באופן ספונטני, ולונטרי.

האם ניתן לדמיין מערכת משפט אחרת, ששומרת על החלקים הטובים של הולונטריזם, אבל נפטרת מהחלקים הרעים? על כך אולי בפוסט נפרד. בינתיים, אשאיר את זה כתרגיל לקורא: מה הרעיון שלכם? תנו תגובה למטה, ונראה מה אפשר להמציא.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “השופט לינץ' לעולם לא ישן

  1. לי היה רעיון דומה עבור מערכה של משחק תפקידים, לאיזושהי תרבות שבטית. שם יש אמנם מערכת משפטית רשמית המנוהלת ע"י המדינה, אבל השימוש בה הוא נדיר מאוד, ומשמש אך ורק עבור פשעים חמורים ופעולות שנעשו בכוונת זדון (ואפילו לא בהכרח במקרים הללו).

    הדרך המקובלת יותר ליישב סכסוכים היא בתהליך הקרוי "הסכמה" בו שני הצדדים בוחרים מראש שופט המוסכם על שניהם (הוא יכול להיות שופט רשמי של המערכת, אבל אין שום הכרח כזה), ונשבעים מראש לקיים את פסיקתו. הוא לא רשאי לפסוק עונשים אלא רק פיצויים, ולא מעבר למה שהצדדים דורשים (אם כי הוא רשאי להציע לצדדים פשרה שכוללת סעיפים שהם לא ביקשו מראש). יש דימון מסוים להליך בוררות שכן מנסים להגיע להסכמה בין שני הצדדים לגבי הפסיקה, אבל בהיעדר הסכמה כזאת מראש השופט יפסוק. לאחר מתן הפסיקה, שני הצדדים חוזרים עליה בליווי המילים "אנו מסכימים ש…"; מאותו רגע הצדדים לא רשאים לערער בפומבי על הפסיקה, אבל גם לא להתרברב בה (בתור הצד המנצח) כאיזושהי ראיה למוסר ירוד מצד המפסיד. עליהם להתייחס לזה כעל החלטה שהגיעו אליה בהסכמה משותפת. הדרך היחידה לערער על פסיקה כזאת היא תביעה לדין פלילי של השופט בתהליך, בגין פסיקה שלא בתום לב – דבר שקורה לעתים רחוקות ומצליח עוד פחות מכך.

    בעיקרון אפשר לנסות למשוך את תהליך בחירת השופט, אבל הימנעות מהתהליך לגמרי (או התעקשות על שופט ספציפי שברור שהנו מוטה) חושפת אותך לתביעה פלילית שבה התכסיסים האלה יכולים להוות ראיה לכוונת זדון.

    רוב האנשים יעדיפו את תהליך ההסכמה על פני הדין הפלילי, בין אם הם תובעים ובין אם הם נתבעים: הדין הפלילי לא מוגבל בעונשים (שזה מרתיע עבור נתבעים) אבל נטל ההוכחה בו גבוה בהרבה (יש שני שופטים ונחוצה הסכמה של שניהם שהם "השתכנעו לגמרי" בעמדת התובע, לעומת הליך ההסכמה בו שופט יחיד צריך להעדיף רק במעט את אחד העמדות, בדומה ל- preponderance of evidence), וזה כמובן מרתיע עבור תובעים מלפתוח בהליך פלילי.

    זו לא שיטה מושלמת (וגם לא נכתבה ככזו) אבל עבור חברה עם לכידות פנימית סבירה והמטליות המתאימה זה יכול לעבוד, אני חושב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s