המצאות אנושיות מדהימות

container_ship

היום בעבודה ראיתי סרטון על ילדה שחייה ניצלו בזכות המדפסות התלת ממדיות שלנו. ניתן היה לנתח את ליבה הפגום, בניתוח המוגבל לכ-4 שעות בשל השפעת חומרי הרדמה על ילדים קטנים, רק מפני שרופאיה יכלו להתאמן תחילה ולבצע את הניתוח מספר פעמים על דגמים שמדפסות פוליג'ט של Stratasys מסוגלות לייצר – בצבעים, במרקם ובקשיות שאותם הרופא מצפה למצוא בלב אמיתי. בשל הסרטון הזה, ורבים כמותו, אני חושב שמדפסות התלת-ממד של החברה שאני עובד בה הן המצאה אנושית מדהימה. הן מצילות חיים, מוזילות מוצרים, ומשחררות את היצירתיות לחפשי.

לשלי יחימוביץ' היתה לאחרונה הצעה לעוד דבר שראוי לכינוי "המצאה אנושית מדהימה". לפני הפיליבסטר על חוק ההמלצות כתבה בטוויטר,

מזהירה מראש שבסבב השני שלי בפיליבסטר אני הולכת לדבר, והרבה, על מיסים בכלל, למה זו המצאה אנושית מדהימה, ועל מדיניות המיסוי מחוללת אי השוויון בישראל. יודעת שהנושא מעורר פיהוק אבל אנסה לעניין אתכם.

ההצעה, כשלעצמה, לא כל כך מזעזעת. גם מוסדות חברתיים יכולים להיות המצאה מדהימה. אני למשל חושב כך על החוקה האמריקאית. אך תדהמה היא עניין יחסי. אפילו המצאה שימושית אינה מדהימה, אם היא נחותה טכנית, טריוויאלית, מביאה תופעות לוואי וכן הלאה. ובכן, לטובת קוראי "תפרים", ניסיתי להקשיב לנאום בכנסת ולהבין האם אכן מדובר בהמצאה מדהימה. גם אספתי בין חברי ומכרי הצעות להמצאות אנושיות מדהימות (מעתה, הא"מ), רק על מנת לראות האם הסקלה שבה אנו מודדים את המצאת המיסים מכויילת כראוי.

לצערי, כמו רוב הטקסטים של יחימוביץ' שניסיתי לקרוא, התקשיתי להחזיק מעמד זמן רב. אך, שוב כמו רבים מאלו, שלי לא חידשה כמעט דבר, ולכן בנקל אפרט את הטיעונים המרכזיים של יחימוביץ' גם משמיעה ברפרוף.

ראשית, המיסים משלמים עבורנו על דברים. כמובן, רובנו משלמים יותר משאנחנו מקבלים, וממילא בחברה חופשית היינו יכולים להשיג דברים אלו בצורה טובה יותר ואף בזול יותר (בין השאר, בעזרת הא"מ אחרות שנסקור בהמשך). אך לכך יש שתי הסתייגויות. הראשונה היא לגבי משטרה ומערכת אכיפת חוק, והשניה היא לגבי אי שוויון.

במהלך הנאום, יחימוביץ' מזכירה שהמסים משלמים על צבא, משטרה ובתי משפט. דברים אלו הם דרושים לדעת הכל, ואף שיש הצעות כאלו ואחרות להעברת משימות אלו לידי השוק החופשי, הדיון רחוק מלהיות מוכרע. עם זאת, יש להזכיר שהשרותים שהמסים קונים לנו רחוקים מלהשתוות לשרותים פרטיים דומים איפה שהם נמצאים. בוררות (על חשבון המסוכסכים ובהסכמה חוזית מראש, למשל) היא מוסד שמביא לתוצאות טובות ממערכת המשפט, המשתמשת בו אף היא על מנת להפחית מעומס התיקים (במקום, למשל, להפסיק להתנגד להכנסת מערכת ממוחשבת). בעת שהמשטרה מבזבזת את כספנו ברדיפת צרכני קנאביס חפים מכל פשע אחר, אנו נאלצים לשלם שוב על התקנת אזעקות, שכירת חברות אבטחה פרטיות וביטוחי רכוש יקרים.

הסיבה לכך היא שהמצאת המס, שהיא שימושית אולי, היא בעצם המצאה של הפעלת אלימות (שאינה המצאה אנושית, יש לומר להגנתנו) לכפיית שרות מסויים בדרך מסויימת. כפיה זו מסירה את התמריץ להשתפר – הרי הכסף יגיע בכל מקרה. מה שאומר שלהמצאת המס יש מלבד האפקטים החיוביים אולי, גם תופעות לוואי שליליות. תופעת לוואי שלילית נוספת, שבהזכרת המשטרה יחימוביץ' התחמקה ממנה באלגנטיות, היא שימוש היתר במס. גם תופעה זו נובעת מהכפיה הטבועה במוסד המס – אם יש לנו את הכוח לקחת, מי יעצור אותנו לגבי המטרות? וכך, ההמצאה השימושית לכאורה הופכת לכלי למימון התנחלויות, ישיבות, משכורות לאליטות התרבות התל-אביבית הישנות והעייפות, חריגות שכר ופנסיות תקציביות נדיבות למעלה מהמוצדק. נראה שיחימוביץ' מודעת לחלק מדברים אלו (שלהם היא מתנגדת) אך לא לאחרים, בהם היא בעצמה תומכת. נראה שהפיתוי שמוסד המס מעמיד בפני פוליטיקאים הוא עצום. הוא עבורם סם ממכר, ההופך ממשכך כאבים רפואי להתמכרות הורסת-חברות (אך בשונה ממכורים אחרים, חייהם של הפוליטיקאים עצמם דווקא משתפרים משימוש יתר במס).

הנושא השני הוא אי השוויון, שיחימוביץ' לא מסבירה למה הוא חשוב. אחרי הכל, אי שוויון יכול להווצר מאפליה ודיכוי, או משוני בין בני אדם ברמות המאמץ, החריצות, היצירתיות, הכשרון, האומץ, ההתמדה ושאר תכונות חיוביות. במקרה הראשון האי שוויון הוא סמפטום שיש לטפל במקור לו. במקרה השני, אי השוויון הוא תוצאה מוצדקת. כך או כך, דווקא בעולם של הורדות מסים, תחת הממשלות האחרונות, אי השוויון קטן והולך, מפני שהורדת נטל הממשלה על החברה מאפשרת לכלכלה לפרוח, לעבודות חדשות להווצר, ומסתבר שהנהנים העיקריים הם העשירונים הנמוכים יותר.

אז אם המס לא כזה נהדר, לרוב נחות טכנית ביחס לחלופות ובעל תופעות לוואי חריפות, אילו המצאות אנושיות כן ראויות להקרא מדהימות? חיפשתי המצאות שעומדות השני קריטריונים: האחד, שהן מאפשרות הרבה דברים טובים שלא היו בלעדיהן; והשני, שהן לא מוגבלות לשכבות ההכנסה העליונות.

הדבר הראשון שחשבתי עליו הוא המשפחה. זוהי מערכת הרווחה האנושית הראשונה, ולאחר אלפי שנות שכלול, נראה שבהרבה מובנים היא גם הטובה ביותר. היא מספקת לא בהכרח כסף, אלא תמיכה דרושה – והרבה פעמים כל הכסף של מערכת הרווחה לא יוכל לספק את תשומת הלב האישית שתעזור באמת לנזקק. אמת, כמו במערכת המס יש לשלם: לשתף פעולה עם המשפחה, להקטין חיכוכים, ולתת למשפחה את התמיכה שאתה מצפה לה גם ביום מן הימים. אך גובה התשלום משתנה, יש לך בחירה אם אתה מוכן להמשיך לשלם בהתחשב בתמורה (למשל, אתה יכול לצאת ממשפחה הרוסה), וזו מערכת שיחסית קשה לרמות אותה.

אכן, יש גם מקרים של משפחות גרועות שגורמות נזק לילדיהן, אך אלו הם מקרי קצה וקל יותר לטפל בהם נקודתית מאשר בבזבוז הפרוע ובאדישות המשרודנית השורים במערכת הציבורית. המשפחה גם שומרת על שלום בית בחברה הכללית, מפני שהיא מצמצמת את המקרים בהם מישהו אחר נאלץ תחת איומי אקדח ההוצאה לפועל לשלם על אחרים, ולכן באופן טבעי מחבב אותם פחות. חיכוכים על רקע כספי כמו בין החילונים לחרדים יכלו להמנע אם החרדים לא היו צרכנים כה גדולים של כספי רווחה.

במישור הכלכלי, חייבים להזכיר את החברה בע"מ. מוסד זה מציג רעיון פשוט: ניתן להודיע לספקי חברה שהחובות של החברה לא יכולים להגבות מבעליה במקרה של פשיטת רגל. לספקים יש בחירה אם להמשיך לעבוד בתנאים כאלו, ואכן יש ספקים שיתרחקו מחברה בקשיים. לעומת זאת, אנשים רבים שלעולם לא היו מייסדים חברות יכולים לעשות זאת כעת, כשהסיכון לכספם האישי מוגבל (זהו פרוש המושג "ערבון מוגבל"). קשה להעריך את כמות החדשנות, המרץ העסקי והשיפור בחיי כולנו ובמצבה החומרי של האנושות באופן כללי מאז המצאת החברה בבריטניה (חוקי ערבון מוגבל רשמיים יותר התחילו להופיע מראשית המאה ה-19, במקביל לשיאה של המהפכה התעשייתית). מי שקרא את ספריו של צ'ארלס דיקנס בוודאי נתקל בגורלם העגום שלאנשים ישרים בסך הכל, שנקלעו לחובות בשל ערבון לא מוגבל – כמה היו רוצים בכך?

עם זאת, מאחר שאנו מזכירים את המישור הכלכלי, קשה שלא לדבר על ההמצאה הגדולה והמושמצת: כסף. הכסף הוא הבסיס למנגנון המחירים, שמאפשר לנו, במה שנראה לקדמוני הכלכלה כפלא (אך הובן היטב במרוצת הזמן), לדעת מה הרצונות והצרכים הכלליים בשוק ומה הדרכים היעילות היותר לספק אותם, ללא מנגנון משרודני רחב ויקר. הכסף גם מאפשר לנו לסחור עם מי שאין לו כל צורך במוצר שלנו, ומאפשר לכן מסחר רחב היקף בהרבה. הוא מאפשר חסכון והשקעה בצורות שללא כסף לא היו אפשריות. הכסף הוא מאפשר גדול. יש אומרים שיש לו תופעות לוואי, אך חמדנות ואלימות קיימים גם ללא שום כסף. לעומת זאת, היצרנות ושיתוף הפעולה של השוק החופשי אפשריים הרבה יותר בנוכחות כסף מאשר בלעדיו. בנוסף, יש המציינים שהכסף הוא הבסיס לשמירה על זכויות הפרט.

אך אם הכסף מאפשר את שיפור הסחר, הרי הגענו להמצאה האנושית המדהימה והגדולה מכולן: סחר חופשי. וזו אכן המצאה אנושית. כפי שמתאר מאט רידלי, האדם הוא חיה סוחרת. חיות אחרות אולי מקיימות יחסי חליפין בקבוצה המצומצמת, אך רק האדם ביצע את פריצת הדרך של נתינת אמון בפרטים מחוץ למשפחה, במידה הדרושה לסחר. מסלולי סחר ארוכי טווח התקיימו גם ללא כסף: סכיני אובסידיאן שעשו מרחקים חוצי יבשות ברשומה הארכאולוגית, רשת הדרכים הקלטית שקדמה לרומאית – אלו התקיימו ללא כסף. הסחר מאפשר התמחות וחלוקת עבודה, הוא מאפשר ניצול טוב יותר של יתרונות מקומיים לטובת אזורים מרוחקים, ובסופו של דבר הוא מועיל גם לעשירים וגם (ואולי במיוחד) לעניים, המוצאים עצמם חיים בסביבה עם יותר אפשרויות, יותר הזדמנויות, ויותר דברים זמינים בזול.

האדם הוא חיה מדהימה ויצר דברים מדהימים רבים. מול הסקלה המדהימה הזו של המצאות אנושיות, אורה של המצאת המס נדמה לי מועם. אפילו אם נודה שהיא שימושית, אני אתקשה מאוד לראות כמה היא מדהימה. לכן, לשנה החדשה אאחל לכולנו רק זאת: פחות מסים, ויותר מכל אותן תכונות שמערכת המס מענישה: אומץ, כבוד, חשיבה רציונלית, חריצות, וכן הלאה. או בקיצור: שנה טובה!

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s