לפעמים גם משהו כזה יוצא לי.
יוֹשֵׁב בָּשָׂדֶה, תְלוּלִית שֶׁל עָפָר –
מֵאֲחוֹרַי וּמִלְּפָנַי וּמִצְּדָדַי עָבָר.
מַבִּיט לְיָמִין, הַבְּרוֹשׁ שֶׁנִּשְׁאַר
הַיְּחִידִי הַמְּגוֹנֵן עַל פַּרְדֵּס יָקָר.מִשְּׂמֹאל מְדוּרָה, הַיּוֹם בֵּית אָבוֹת
וְהִיא הָיְתָה כֹּה חָמִימָה וְהִיא שִׂמְחָה לִיבּוֹת
נֹעַר שֶׁאֵינוֹ, הִמְשִׁיךְ לַעֲשׂוֹת
אֶת הַחַיִּים שֶׁנּוֹעֲדוּ לְהֶּחָגֶג, לִחְיוֹת.יָרֹק שֶׁצָּמַק, חָלַף וְנִהְיָה
כָּל הַדְּבָרִים שֶבִּלְעָדַם כָּל הֶעָתִיד יִקְפָא.
דְּבוֹרָה בְּסַבְיוֹן מַפְרָה לְבֵיתָהּ,
וְלֹא תֵּדַע שֶפֹּה הָיְתָה גַּם אַהֲבָה קְצָרָה.הַכֹּל יוֹתֵר טוֹב, טֶבַע וּשְׁכוּנָה,
הַגַּעְגּוּעַ וְהָּכּוּרְכָּר יִשָּׁאֲרוּ תְּמוּנָה.
תפרים 