יצירת האמנות של העשור

אם כבר מסכמים עשור, אז זה היה עשור של מדיה, כמו זה שלפניו אבל יותר. ובתוך כל המדיה הזו היתה תקשורת, תעמולה, דיון, והרבה דברים. חלק קטן אפילו היה אומנות. מה זה אומנות? הגדרה אחת אומרת שאומנות היא שימוש באמצעים קונקרטיים על מנת לתקשר אידאל, לדבר בהפשטות לקהל שצריך לדבר בהפשטות אבל שחושיו מסוגלים לתפוס רק את הקונקרטי. הפוסט הזה הוא על יצירת אמנות אחת, המופשט והקונקרטי שבה.

התמונה למעלה היא מסצנת הפתיחה של היצירה. מדובר בסרטון, כיאה לעשור הזה. סרטון אנימציה תלת-ממדית, כיאה וכנאה. הטכנולוגיה הזו התקדמה בקפיצות ענק בעשור האחרון. זהו סרטון הפתיחה של משחק המחשב Civilization 6. המשחק עצמו, למי שלא מכיר, שם את השחקן בראש מדינה שמתחילה כעיר בעידן האבן ומתקדמת ומתפתחת עד להווה שלנו ואפילו לעתיד. קדמה היא שם המשחק, ואמנם היא יכולה לשרת את השחקן במאמציו לכבוש את העולם, אבל המשחק מאפשר לנצח גם בדרכים אחרות: ניצחון טכנולוגי (שיגור חללית לאלפא סנטאורי), ניצחון תרבותי, דתי, או דיפלומטי (איחוד העולם תחת הנהגה אחת ללא כיבוש). סרטון הפתיחה נועד להציג את המשחק, ואת הכרוך בו.

בסצנת הפתיחה, יושב איש באוניה ומשרטט מפות. נכנסת אשתו ומבחינה שהוא משרטט מסלול חדש. "הזרמים תמיד משתנים," הוא אומר, "אנחנו חייבים להתאים ולהשתנות." בסדר, שואלת אשתו, אבל "איך נדע שהגענו?" בתגובה נותן לנו האיש חיוך שובב, והסצנות מתחילות להשתנות: תחילה הוא צועד על זרועו של הקולוסוס, כדי להדליק לפיד. לאחר מכן, הוא בארמון מזרח אסיאתי, עם שיירת גמלים וסחורותיה; הוא רוכב עם ההוסארים המכונפים בשדה הקרב; מטיס את המטוס הראשון, שהופך למטוס קרב, ומופל; המצלמה עוברת את האשה, שיושבת בחללית ומסתכלת בתמונה של הטייס האבוד בשעה שהיא ממריאה אל הכוכבים. הסוף.

מכל הפרטים הקונקרטיים האלו אנו מקבלים מושג: קדמה. אבל אנחנו מקבלים יחד איתו את המושגים הנלווים: אומץ, מאמץ, יצרנות. הדברים האלו מושגים באמצעים אמנותיים חסכניים, המשרתים את הצורך להעביר את הערכים האלו במסגרת זמן קצרה. הבעות פנים למשל – בקרב, של נחישות, אבל גם הסתכלות לצדדים, אל החיילים שאיתך. בעזרת המעברים החלקים בין הסצנות המייצגות תקופות שונות בהיסטוריה, ובאמצעות השאלה המנחה בהתחלה.

ובעצם, עד כמה שאני מקבל משהו מהסרט, זה שהשאלה היא ללא תשובה. איך נדע כשנגיע? לעולם לא נגיע, כי המטרה היא לא להגיע לאנשהו, אלא להשתנות, להתמודד, ולא רק לשרוד, אלא ליצור דברים חדשים ונפלאים. הקדמה היא הפרס של עצמה: היא גם נותנת לנו את העניינים החומריים שהיא עוסקת בהם, אבל גם את תחושת ההתעלות, את ההישג בהתגברות על קושי, ואת הידיעה שהשינוי וההתמודדות איתו הם בכוחנו, והבטחון שבא אתה – בטחון ושלווה המשתקפים בפניה של האשה כשהסרטון מגיע אל סופו.

לעשור הבא, אני מחכה בכליון עיניים לראות את הקדמה שיביא. אני לא רק מאחל לנו את זה, אלא אני יודע שאנחנו מסוגלים להביא אותה, ושרובנו גם רוצים בכך. יש כאלו שלפעמים שוכחים – שמחפשים בנרות את ההשלכות השליליות שלה, למרות שהן בבירור פחותות מהחיוביות, או שאיכשהו פספסו את תחושת ההתעלות שמגיעה מלהשיג את הקדמה במו ידיך, ולכן לא מבינים את אלו שמכירים את התחושה. באומץ ובבטחון נאמר להם רק: קדימה אל העשור הטוב ביותר עד כה: קדימה לשנות העשרים!

מחשבה אחת על “יצירת האמנות של העשור

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s