הדעה המדינית שלי

אחת הקוראות בקשה ממני לכתוב על הדעה המדינית שלי. זה קצת בעיה בשבילי, כי אני משתדל להשאר אגנוסטי לגבי "פתרון סופי" למצב החסה בשטחים. חוץ מזה, אמנם יש לי דעה, אבל אין לי לתרום משהו חדש או חכם יותר ממה שכבר נאמר בנושא, ואני בדרך כלל לא כותב במצב כזה. אבל זה לא אומר שאין לי עקרונות שהייתי רוצה שהדברים יעבדו לפיהם. אז חשבתי לנצל את החג כדי להענות לבקשת הקוראת, ולספר מהם העקרונות האלו ולאן, אולי, הם מובילים מבחינה מעשית.

הקול שלי אינו אני

אֲנִי אֵינִי קוֹלִי כָּלִיל
הוּא כְּלַל אֵינוֹ אֲנִי
וְהוּא שׁוֹקֵט, חַלָּשׁ, לוֹחֵשׁ
בִּפְנִים נִשְׁבַּר תֹּרְנִי

אֲנִי מֻטָּל בְּסַעַר עָז
סִירָה – קְלִפַּת אֱגוֹז
הַקְשֵׁב לַקּוֹל שֶׁבִּגְרוֹנִי
וָלֹא תֵּדַע – אֶרְגּוֹז.

קוֹלִי אֵינוֹ אֲנִי, וְרַק
נַצִּיג מִשְׂרָד הַחוּץ –
מָדּוּד, שָׁקוּל, לָבוּשׁ שָׂרַד
כְּמוֹ פָּקִיד חָרוּץ.

מעביר את הסגר בניקוי ה"מגירה". לא זוכר מתי כתבתי את השיר הזה, לפחות שנתיים.