ידוע לכל שהלכה כבית הלל. שתי האסכולות האלו ביהדות של סוף ימי בית שני נחלקו על היחס לחומרות הלכתיות, ובית הלל לרוב נצחו. ידוע לפחות אנשים שיש כמה הלכות שהן בכל זאת לפי בית שמאי, אבל מעט מאוד חילונים מכירים את הסיפור שמאחורי זה. מכיוון שהסיפור שאנחנו חווים היום דומה לו מאוד, כדאי לחזור ולספר אותו.
מחלוקות ביהדות היו מוכרעות ע"י רוב בסנהדרין. לפי התלמוד הירושלמי, לבית הלל היה רוב קבוע במוסד הזה. עד שיום אחד,
תנא ר' יהושע אונייא: תלמידי בית שמאי עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי בית הלל. תני ששה מהן עלו והשאר עמדו עליהן בחרבות וברמחים
כלומר, אם הסיפור שבתלמוד נכון, 18 הלכות ביהדות נקבעו ע"י השיטה הדמוקרטית הבאה: בית שמאי הרגו את המתנגדים, או מנעו מהם בכוח להכנס להצבעה.
למה זה דומה היום? היום יש לנו כנסת שנבחרה בבחירות דמוקרטיות, ויש בה רוב לצד מסויים. אלא שאם מסתכלים בתוצאות הבחירות המלאות, נאלצים להזכר בדבר אחד חשוב: אם לוקחים את הקולות של מרצ ובל"ד, מחסירים את הבית היהודי ושומטים את אחוז החסימה, יש עוד שישה מנדטים לבית הלל. יותר מהרוב הנוכחי של הקואליציה. ואולי זה לא היה מתחלק בדיוק ככה ללא אחוז החסימה, אבל אפילו אם לממשלה הנוכחית היה בכ"ז רוב של מנדט אחד, הוא לא היה מספיק להעברת המדינה לבית שמאי.
הרוב הנוכחי הוא לא ייצוג של העם, כפי שחסידי ההבנה של המילה "דמוקרטיה" כ"שלטון הרוב" טוענים (עריצות הרוב היא בסדר לדעתם). אפילו לשיטתם, לפי קול המון כקול שדי, עדיין ההמון נוטה נגדם. וזה עוד לפני שספרנו כמות די גדולה של מצביעי ליכוד שגם לא רוצים את הרפורמה, לא כפי שהיא עכשיו.
אחוז החסימה הועלה לגובהו הנוכחי כבר לפני כמה שנים, והוא ייצר עיוותים לאורך כל הדרך. זה היה חלק מכוונת המחוקק. מעלי אחוז החסימה אמרו בפא מלא שהם מעדיפים משילות על ייצוגיות. אבל אם תקופה מסויימת העיוותים הלכו בערך לשני הכיוונים, כך שהייצוגיות שעבדה היתה של גורמים שוליים, כפי שהמחוקק דמיין שיהיה, בבחירות האחרונות קיבלנו תוצאה קיצונית של המנגנון הזה, כשכמעט כל הקולות האבודים נפלו בגוש אחד. במדינה שבה ממילא האיזון בין הגושים הוא על חוד השערה כבר שנים, יצא שגוש אחד עמד בחרבות ורמחים על הגוש השני ומנע ממנו להכנס לסנהדרין.
התוצאה של אבדן הייצוגיות המשמעותי הזו נראית כעת במערכת הפוליטית וברחובות. מסתבר שמה שלימדו אותנו בבית הספר היה נכון: גוש שנשללה ממנו היכולת להשפיע דרך המערכת, ינסה להביע את גודלו האמיתי מחוץ לה, וכשהגוש הזה הוא למעשה הרוב האמיתי, זה יכול להתדרדר מהר למקומות לא רצויים.
האם מי שבשלטון כרגע יבין שהיחס המזלזל לייצוגיות כל השנים האלו הביא לתוצאה ששוללת מהם את הלגיטימיות? האמת היא שזה לא מעניין אותם מה לגיטימי. להיפך. לצורך מכונת התעמולה הם עוד יגידו שההמון ברחוב הוא זה שמנסה למנוע מהרוב לעשות את דברו, בהתעלמות מכך שהם לא הרוב. נראה שהדבר היחיד שיעניין אותם הוא מה יעשה ההגוש שנכפה עליו להשאר בחוץ. ואת זה צריך לצאת היום ולהראות. היהדות של היום מכילה את הנזק הבלתי הפיך של ההפיכה הקודמת. אולי עוד אפשר למנוע את הנזק הבלתי הפיך הבא.
תפרים 