🐔 מיתוס הברונים השודדים

[מאת איש התרנגולת האיום. חלק מפרוייקט התרנגולת. פורסם לראשונה בתאריך 13.7.2012]

הצירוף 'ברונים שודדים' שימש במקור בימי האימפריה הרומית הקדושה לתיאור טיפוסים בני המעמד הגבוה, שנהגו לגבות אגרות מעבר מכלי שיט ששטו בנתיב הסואן של נהר הריין דאז, ללא כל תוקף נורמטיבי או חוקי לתביעתם (שלא נשענה על סטטוס קנייני כלשהו והסתכמה בהצבה פיראטית של מחסומים פיזיים כגון שרשראות ברזל ותחנות גביה). הצירוף לבש משמעות חדשה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, לתיאור טייקונים תאבי ממון שהתחרו על תעשיותיה של ארה"ב המתפתחת במהירות, וזכה לפופולאריות בשנות השפל הגדול, על רקע אווירת הנכאים הכלכלית של התקופה. כיום הצירוף הוא שמו של מיתוס סוציאליסטי מטופח במיוחד, שעולה לאוויר הדיון בכל פעם שאיזה טייקון מקומי דופק קופה – בצדק או שלא – והפוסט נועד להעמידו באור ביקורתי באמצעות דיון באחד מגיבורי השעה: טיפוס ברוני ושודדני במיוחד (אם להאמין למיתוס) העונה לשם המתגלגל קורנליוס ואנדרבילט.

צפוןמזרח

רוברט פולטון היה ממציא ומהנדס אמריקאי שהפעיל בהצלחה קווי שייט בנהר ההדסון (ניו יורק) בתחילת במאה ה-19. ספינות הקיטור של פולטון שמשו אותו באספקת שירותי תחבורה, שיווק ובנייה והניבו לו הצלחה כלכלית ניכרת. הצלחה זו היתה במידה רבה פונקציה של מעמדו כמפעיל מונופוליסטי בחסות מדינת ניו יורק – מונופול שהעניק לפולטון את הזכות הבלעדית להפעיל ספינות קיטור בהדסון. ב-1817, החליט תומאס גיבונס, פוליטיקאי ואיש עסקים מניו ג'רזי, לקרוא תיגר לא חוקי על המונופול של פולטון (שבשלב זה כבר היה בידי יורשיו של פולטון המנוח), ושכר לשם כך את שירותיו של ואנדרבילט הצעיר והשאפתן על תקן הקברניט באחת מספינות הקיטור שלו. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

הכוכב האחרון (סיפור)

night_kayak

[סיפור שפורסם לראשונה ב"היה יהיה 2012" והגיע זמנו להתפרסם כאן. זו גרסה שלא עברה את ההגהה האחרונה של צוות "היה יהיה", אבל מלבד זאת היא די דומה למה שנדפס. כ-5,700 מילים]

המזח החשוך נמתח לתוך האוקיינוס, בודד ושקט. שלושה קיאקים היו מונחים עליו בכיוונים ובמרווחים לא סדירים – לא נעשה בהם שימוש, אך מטענם היה כבד מכדי להיגרר חזרה לסככה. מי השלשה שהשתפנו בסוף? קסי עמדה בקצה המזח וקיוותה בכל מאודה שאחד מהם הוא אורי. אבל לא מתאים לו לוותר על דבר כל כך מסוכן וטפשי, היא חשבה. בלי משים, היא התחילה לשחק בתלתל ג'ינג'י אחד בפוני הארוך שלה, שדגדג את אפה. אם הוא באמת ויתר, הוא יהיה עכשיו בשלדג.

השלדג היה כמעט ריק. במקום ההמולה הרגילה לשעת ערב זו, ישבו על הבר שלשה אנשים. שניים, לבושים חליפות ומחזיקים כוסות של מרטיני או משהו מתוחכם מהסוג הזה דיברו ביניהם; קסי ראתה אותם פה ושם אבל לא ממש הכירה אותם. קרוב אליה ישב נורמן, שניהל רומן אינטימי עם ליטר של בירה גרמנית. לא היה ברמן מאחורי הבר. קסי ניגשה אל נורמן, גבר רחב כתפיים שהיה לבוש בג'ינס, חולצת פלאנל ושׂער קצר מאפיר. "היי נורמן, איפה כולם?" להמשיך לקרוא

המלחמה הטובה

women_soldiers

ראיון מעניין עם תא"ל ערן ניב, ראש אגף כח אדם בזרוע היבשה, הופיע ב"הארץ" ביום שני. כמו כל העיתונים בתקופה הזו, חייבים להתעסק בצה"לנו ובאתגרים העומדים בפניו, אך בתקופה זו אחד האתגרים הכי מעניינים הוא אתגר הגיוס. כתומך בצבא מקצועי (כלומר, צבא שהגיוס אליו הוא מרצון), התהליך שמשרטט ניב, שזכה לכותרת "מלחמה על כל חייל", משמח אותי ומראה את היכולת של הצבא להתקדם אל המודל הזה. אך הוא גם מראה שיש לצבא עוד מה ללמוד כדי שיצליח לעמוד באתגר השינוי המתמשך, ושאולי אין עליו מספיק לחץ לחתור לכיוון הנכון. להמשיך לקרוא

🐔 DDT – הובגובלין סביבתני בשבעה סעיפים

[מאת איש התרנגולת האיום, במסגרת פרוייקט התרנגולת. פורסם לראשונה: 1.4.2013]

  1. מלריה

המלריה מועברת לאדם באמצעות עקיצת יתוש (ספציפית, נקבת האנופלס). הטפיל המועבר משתכפל בתאים האדומים ועשוי לגרום כאבי ראש, קוצר נשימה, טכיקרדיה, חום, צמרמורות, בחילות, ובמקרים חמורים גם קומה ומוות. המלריה מלווה את בני האדם מאז שחר האנושות; היא מתועדת ומתוארת כבר מאז העת העתיקה, והטפיל שגורם למחלה נמצא ביתושים מאובנים מלפני כ-30 מיליון שנה. המחלה היתה נפוצה בעבר בכל רחבי העולם, ומספר קורבנות האדם שלה לאורך ההיסטוריה הוא אסטרונומי. בעשור האחרון נפגעו ממלריה בין 200 ל-500 מיליון בני אדם מדי שנה, מהם בין 750,000 ל-2 מיליון נקטלים – 90% מהם ילדים. מספרים אלו ממצבים את המלריה כאחת מהמחלות הקטלניות ביותר בהיסטוריה האנושית.

הקשר הישיר בין המלריה לאנופלס התגלה רק במהלך המאה ה-20, אבל הקשר בין אדמות ביצה (wetlands) למחלה נודע כבר בעת העתיקה (ידוע למשל שחיילים רומים הונחו שלא לחנות בסמוך לביצות על מנת להקטין את הסיכון להפגע ממנה1). טיפולים נגד מלריה נוסו ללא הצלחה במשך אלפי שנים; הטיפול האפקטיבי הראשון נכנס לשימוש במאה ה-17 בדמות הכינין, ונמשך עד לאמצע המאה-20 (לרבות בישראל), משנזנח לטובת טיפולים יעילים יותר, אך הפתרון האמיתי לא הגיע מתרופות אלו, אלא מחומר הדברה שהומצא במאה ה-19 ששמו המתועתק הוא "דיכלורו דיפניל טריכלורו אתאן", ובעברית, DDT. להמשיך לקרוא

מכונית אוטונומית – תשובה לרואי השחורות

commie_car

כתבי הטכנולוגיה מציירים את המכונית האוטונומית כברכה: פחות עבודה, פחות תאונות, יותר גמישות ונגישות – וכנראה שגם יותר ידידותיות לסביבה, מכיוון שרכב עירוני אוטונומי שנוסע לטעון את עצמו בשעות הפנאי הוא מועמד מושלם לחשמול, וחשמל מגז טבעי הוא ידידותי יותר לרחוב העירוני (וקל יותר על אפקט החממה) מבנזין. אבל כתבה בדה-מרקר השבוע מביאה גם אפשרות שלילית: יותר מכוניות שייצרו יותר עומס על תשתיות עירוניות, וצורך עז ברגולציה למניעת כל הרע הזה. כרגיל אצל רואי השחורות, מאז מלתוס וגם אחריו, הם מזלזלים ביכולת האנושית ליצור פתרונות, ומניחים מראש את קיומן של בעיות שלא בהכרח יופיעו. אך מדובר בעיתון עם השפעה רבה, ורואי השחורות כבר הצליחו לקלקל לנו הרבה דברים טובים, מגידולים מהונדסים גנטית וחומרי הדברה טובים יותר ועד לתרופות זולות יותר, תקשורת חופשית יותר וכן הלאה. לכן צריך, למרות נטייתנו כאופטימיסטים להתייחס לחברה האנושית כסתגלנית ויצירתית, להתייחס ישירות לפחדים של הפסימיסטים. להמשיך לקרוא

🐔 מדוע נכשלה הפרטת הרכבת בבריטניה?

[מאת איש התרנגולת האיום, במסגרת פרוייקט התרנגולת. פורסם לראשונה: 26.3.2012]

תרגום של מאמר משנת 2001 מאת פאטריק קרוזייר. התרגום מפורסם באישורו של הכותב.

הפרטת הרכבת בבריטניה נכשלה. אני חושב שאפשר כבר לומר זאת בוודאות. אבל אני איש שוק חופשי, ליברטריאן. אני מאמין שהעולם יהיה טוב יותר אם נפריט את בתי הספר, בתי החולים ואפילו את המשטרה. אני לא מסוגל בעת ובעונה אחת לטעון שהפרטה היא גם טובה וגם רעה. נדרש הסבר.

אבל תחילה, מספר הערות ותניות פטור. אינני מומחה לנושא. אני לא סמכות בנושאי רכבות, טבלאות זמנים, סימנורים ודקויותיו של חוק הרכבות (1993). חסידי רכבות הם אנשים מיודעים ומלאי תשוקה לנושא, וכמות המידע הנגישה היא עצומה. לשם השוואה: צפון אירלנד, נושא התמחותי הקודם, הוא פשוט וישיר ולעניין באופן יחסי למושא חיבור זה. הנקודה שאני חותר אליה היא שאפשר שאני טועה. להמשיך לקרוא

🐔 העולם הוא אנרכיסטי

[מאת איש התרנגולת האיום, במסגרת פרוייקט התרנגולת. פורסם לראשונה: 3.2.2012]

לעולם אין ממשל. אין לו רשות שופטת או קודקס חוקים; אין לו רשות מחוקקת; אין לו צבא או משטרה; אין לו בנק מרכזי או הילך חוקי; אין לו מוסד לביטוח לאומי או סוכנות לגביית מיסים; אין לו תשתיות, ערוצי תקשורת ממסדיים או גוף כלשהו שאמון על ניהול היבטים עולמיים; כישות פוליטית, העולם לא קיים.

העולם הוא אנרכיסטי. לא במובן לוגי פתלתל או בהקשר תפור מראש; הוא באמת ובתמים כזה. הוא מתנהל ללא כל פיקוח או חוקים והפעילות בו וולונטארית, אלא שקשה ליהנות מכך או אפילו להבחין בכך, כי כל פעולה אנושית שמתבצעת בעולם, מתבצעת גם במדינה מסוימת, ואם המדינה בוחרת להגביל אותה באיומי סנקציות, אז היות העולם אנרכיסטי הופך לנתון אקדמי בעיקרו.

האם זה הופך את התובנה שהעולם הוא אנרכיסטי לתרגיל חסר אחיזה במציאות? לא, כי יש שחקנים שנהנים בפועל מאנרכיסטיותו של העולם, וקוראים להם 'מדינות'. מדינות משחקות במגרש משחקים אנרכיסטי. הן חופשיות לפעול לפי שיקול דעתן הבלעדי, ואין סמכות שהן חבות לה דין וחשבון. בנקים מרכזיים חופשיים לשנות את גובה הריבית, סוכנויות מדינה חופשיות לחצוב בהרים ולייבש נהרות ובתי מחוקקים חופשיים לחוקק; הם עושים זאת במרחב ללא שום הגבלה ממסדית.

מדינות העולם פועלות במסגרת אנרכיסטית. אני חוזר על עצמי למען הדגשת הנקודה. אין להן ממשל, כבר אמרנו? ולאלו ששואלים 'אבל מה לגבי האג? בריסל? אדיס אבבה? האו"ם?', אשיב שאלו מציינים מבנים וולונטאריים ואם הם מצביעים על משהו, אז הוא אישושה של התיאוריה האנקאפית.

אבל אם העולם הוא אנרכיסטי, מדוע הוא לא מתנהג כמו ג'ונגל? להמשיך לקרוא

🐔 פרוייקט התרנגולת

Chicken-Scarf

עד לפני מספר שנים, היה "איש התרנגולת האיום" אחד המקורות החשובים לכתיבה ליברטריאנית בישראל. הוא תקף נושאים כמו הפרטת הרכבות בבריטניה, המשמעות האמיתית של המילה "נאו-ליברליזם", האפשרות להפריט את מערכת המשפט ועוד. הפוסטים שימשו אותנו בהרבה דיונים, וגם פה ב"תפרים" יש כמה קישורים לבלוג הזה. למרבה הצער, כרגע אלו קישורים מתים. איש התרנגולת פנה לעיסוקים אחרים והבלוג ירד מהאוויר.

כדי לא להשאיר את הקהילה ללא החומר החשוב הזה, ביקשתי מהעוף המקורי את התוכן שירד מהאוויר, והוא הסכים שאעלה אותו כאן כפוסטים אורחים בבלוג, לאחר עריכה מינימלית – מהדורה ב', אם תרצו. לנוחותכם, הפוסטים, כמו זה, יסומנו עם תרנגולת בכותרת ובהערת עריכה בתחילתם. מה שלצערי לא יעלה הם הדיונים, מהם ארוכים מאוד, שהתעוררו בתגובות לפוסטים. המדיום מקשה את זה, אך יותר מכך – נדמה לי שאלו שהשתתפו בדיון אולי כבר התפתחו אינטלקטואלית מאז ורואים דברים אחרת, ומעבר לכך דף חלק יאפשר לחדשים להצטרף למה שאחרת נראה כדיון רווי שלאף אחד אין כוח להתעדכן מה קרה בו כדי להצטרף. להמשיך לקרוא

שובל יהלומים זוהר (תרגום)

אחד מהשירים הכי יפים של פול סיימון, ואמנם הבחירה קשה, הוא St Judy's Comet – שיר ערש שכתב לבנו. לאחרונה הוא התגלגל לי בראש הרבה והפך לקרבן הבא של תחביב התרגום שלי. ניסיתי לשמור על היכולת לשיר עם המנגינה המקורית, וזה לא היה כל כך קשה – סיימון עזר לי וזנח את המשקלים היאמביים הרגילים לטובת משהו יותר ידידותי לעברית. להנאתכם, קישרתי למטה סרטון שבו תוכלו לשמוע את המנגינה ולשיר איתה.

ילד ישנוני שלי,
כבר הגיעה השעה
להניח את הראש על מיטתך.
ואמנם אתה עוד נלחם,
אך עיניך מסגירות שאתה נרדם.
שאתה נרדם.

בוא תראה איתי שביט חוצה לאט את שמי הליל,
משאיר שובל יהלומים זוהר.
כוכב שביט חוצה הליל לנצוץ באישונך כשתתעורר.

ילד קט,
למה לא תשכב לישון?
ילד קט,
סגור עיניים עייפות,
בחוץ רק הגחליליות עפות.

כבר שרתי פעם,
ואז שרתי שוב,
ואשיר עוד שוב ושוב
אשאר עד שאתגבר על התנגדותך
כי אם לא אשכיב את בני לישון
אז כולם יאמרו "איזה אבא יש לך".
"יש לך".

בוא תראה איתי שביט חוצה לאט את שמי הליל
משאיר שובל יהלומים זוהר
כוכב שביט חוצה הליל לנצוץ באישונך כשתתעורר.

ילד קט, ילד קט,
למה לא תשכב לישון?
ילד קט, ילד קט,
סגור עיניים עייפות,
בחוץ רק הגחליליות עפות.

הו, ילד ישנוני,
כבר הגיעה השעה
להניח את הראש על מיטתך
ואמנם אתה עוד נלחם,
אך עיניך מסגירות שאתה נרדם
שאתה נרדם.

וְאַל-תְּדַבֵּר עִמָּנוּ, יְהוּדִית, בְּאָזְנֵי הָעָם

detail_from_a_dead_sea_scrollמאמרו של צור ארליך מגליון 2 של "השילוח" מעלה בזכרוני מגיני שפה קדומים יותר, היישר מהמקורות שאליהם רוצה ארליך לחבר אותנו חזק יותר. בספר מלכים ב', פרק י"ח, מספר לנו הכתוב על שיחה בין פקידי המלך חזקיה לבין שליחי מלך אשור, שהתנהלה בצעקות מעל החומה. פקידי חזקיה קיוו לנהל את השיחה בארמית, שפת האליטה באותו זמן, אך נתקלו בסרוב מהצד האשורי, שהמסר שלו הופנה אל העם לא פחות מאל הפקידים: הַעַל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי, לְדַבֵּר, אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; הֲלֹא עַל-הָאֲנָשִׁים, הַיֹּשְׁבִים עַל-הַחֹמָה. בכך אנו נזכרים שלמעשה, תמיד היו גרסאות שונות של השפה המדוברת כאן. לא רק הארמית, אלא אף השפה המקראית והשפה המשנאית, שהן שונות זו מזו משמעותית עבור כל אדם מן השורה שאינו משכיל דיו בגרסאותיה השונות של העברית עד כדי שההבדלים ביניהן מיטשטשים. הדרישה של ארליך להגנה ממלכתית על העברית מתעלמת מהתהליך שגרסאות אלו חושפות, וסופה שתזיק יותר משתועיל. להמשיך לקרוא