🐔 העולם הוא אנרכיסטי

[מאת איש התרנגולת האיום, במסגרת פרוייקט התרנגולת. פורסם לראשונה: 3.2.2012]

לעולם אין ממשל. אין לו רשות שופטת או קודקס חוקים; אין לו רשות מחוקקת; אין לו צבא או משטרה; אין לו בנק מרכזי או הילך חוקי; אין לו מוסד לביטוח לאומי או סוכנות לגביית מיסים; אין לו תשתיות, ערוצי תקשורת ממסדיים או גוף כלשהו שאמון על ניהול היבטים עולמיים; כישות פוליטית, העולם לא קיים.

העולם הוא אנרכיסטי. לא במובן לוגי פתלתל או בהקשר תפור מראש; הוא באמת ובתמים כזה. הוא מתנהל ללא כל פיקוח או חוקים והפעילות בו וולונטארית, אלא שקשה ליהנות מכך או אפילו להבחין בכך, כי כל פעולה אנושית שמתבצעת בעולם, מתבצעת גם במדינה מסוימת, ואם המדינה בוחרת להגביל אותה באיומי סנקציות, אז היות העולם אנרכיסטי הופך לנתון אקדמי בעיקרו.

האם זה הופך את התובנה שהעולם הוא אנרכיסטי לתרגיל חסר אחיזה במציאות? לא, כי יש שחקנים שנהנים בפועל מאנרכיסטיותו של העולם, וקוראים להם 'מדינות'. מדינות משחקות במגרש משחקים אנרכיסטי. הן חופשיות לפעול לפי שיקול דעתן הבלעדי, ואין סמכות שהן חבות לה דין וחשבון. בנקים מרכזיים חופשיים לשנות את גובה הריבית, סוכנויות מדינה חופשיות לחצוב בהרים ולייבש נהרות ובתי מחוקקים חופשיים לחוקק; הם עושים זאת במרחב ללא שום הגבלה ממסדית.

מדינות העולם פועלות במסגרת אנרכיסטית. אני חוזר על עצמי למען הדגשת הנקודה. אין להן ממשל, כבר אמרנו? ולאלו ששואלים 'אבל מה לגבי האג? בריסל? אדיס אבבה? האו"ם?', אשיב שאלו מציינים מבנים וולונטאריים ואם הם מצביעים על משהו, אז הוא אישושה של התיאוריה האנקאפית.

אבל אם העולם הוא אנרכיסטי, מדוע הוא לא מתנהג כמו ג'ונגל? להמשיך לקרוא

🐔 פרוייקט התרנגולת

Chicken-Scarf

עד לפני מספר שנים, היה "איש התרנגולת האיום" אחד המקורות החשובים לכתיבה ליברטריאנית בישראל. הוא תקף נושאים כמו הפרטת הרכבות בבריטניה, המשמעות האמיתית של המילה "נאו-ליברליזם", האפשרות להפריט את מערכת המשפט ועוד. הפוסטים שימשו אותנו בהרבה דיונים, וגם פה ב"תפרים" יש כמה קישורים לבלוג הזה. למרבה הצער, כרגע אלו קישורים מתים. איש התרנגולת פנה לעיסוקים אחרים והבלוג ירד מהאוויר.

כדי לא להשאיר את הקהילה ללא החומר החשוב הזה, ביקשתי מהעוף המקורי את התוכן שירד מהאוויר, והוא הסכים שאעלה אותו כאן כפוסטים אורחים בבלוג, לאחר עריכה מינימלית – מהדורה ב', אם תרצו. לנוחותכם, הפוסטים, כמו זה, יסומנו עם תרנגולת בכותרת ובהערת עריכה בתחילתם. מה שלצערי לא יעלה הם הדיונים, מהם ארוכים מאוד, שהתעוררו בתגובות לפוסטים. המדיום מקשה את זה, אך יותר מכך – נדמה לי שאלו שהשתתפו בדיון אולי כבר התפתחו אינטלקטואלית מאז ורואים דברים אחרת, ומעבר לכך דף חלק יאפשר לחדשים להצטרף למה שאחרת נראה כדיון רווי שלאף אחד אין כוח להתעדכן מה קרה בו כדי להצטרף. להמשיך לקרוא

שובל יהלומים זוהר (תרגום)

אחד מהשירים הכי יפים של פול סיימון, ואמנם הבחירה קשה, הוא St Judy's Comet – שיר ערש שכתב לבנו. לאחרונה הוא התגלגל לי בראש הרבה והפך לקרבן הבא של תחביב התרגום שלי. ניסיתי לשמור על היכולת לשיר עם המנגינה המקורית, וזה לא היה כל כך קשה – סיימון עזר לי וזנח את המשקלים היאמביים הרגילים לטובת משהו יותר ידידותי לעברית. להנאתכם, קישרתי למטה סרטון שבו תוכלו לשמוע את המנגינה ולשיר איתה.

ילד ישנוני שלי,
כבר הגיעה השעה
להניח את הראש על מיטתך.
ואמנם אתה עוד נלחם,
אך עיניך מסגירות שאתה נרדם.
שאתה נרדם.

בוא תראה איתי שביט חוצה לאט את שמי הליל,
משאיר שובל יהלומים זוהר.
כוכב שביט חוצה הליל לנצוץ באישונך כשתתעורר.

ילד קט,
למה לא תשכב לישון?
ילד קט,
סגור עיניים עייפות,
בחוץ רק הגחליליות עפות.

כבר שרתי פעם,
ואז שרתי שוב,
ואשיר עוד שוב ושוב
אשאר עד שאתגבר על התנגדותך
כי אם לא אשכיב את בני לישון
אז כולם יאמרו "איזה אבא יש לך".
"יש לך".

בוא תראה איתי שביט חוצה לאט את שמי הליל
משאיר שובל יהלומים זוהר
כוכב שביט חוצה הליל לנצוץ באישונך כשתתעורר.

ילד קט, ילד קט,
למה לא תשכב לישון?
ילד קט, ילד קט,
סגור עיניים עייפות,
בחוץ רק הגחליליות עפות.

הו, ילד ישנוני,
כבר הגיעה השעה
להניח את הראש על מיטתך
ואמנם אתה עוד נלחם,
אך עיניך מסגירות שאתה נרדם
שאתה נרדם.

וְאַל-תְּדַבֵּר עִמָּנוּ, יְהוּדִית, בְּאָזְנֵי הָעָם

detail_from_a_dead_sea_scrollמאמרו של צור ארליך מגליון 2 של "השילוח" מעלה בזכרוני מגיני שפה קדומים יותר, היישר מהמקורות שאליהם רוצה ארליך לחבר אותנו חזק יותר. בספר מלכים ב', פרק י"ח, מספר לנו הכתוב על שיחה בין פקידי המלך חזקיה לבין שליחי מלך אשור, שהתנהלה בצעקות מעל החומה. פקידי חזקיה קיוו לנהל את השיחה בארמית, שפת האליטה באותו זמן, אך נתקלו בסרוב מהצד האשורי, שהמסר שלו הופנה אל העם לא פחות מאל הפקידים: הַעַל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי, לְדַבֵּר, אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; הֲלֹא עַל-הָאֲנָשִׁים, הַיֹּשְׁבִים עַל-הַחֹמָה. בכך אנו נזכרים שלמעשה, תמיד היו גרסאות שונות של השפה המדוברת כאן. לא רק הארמית, אלא אף השפה המקראית והשפה המשנאית, שהן שונות זו מזו משמעותית עבור כל אדם מן השורה שאינו משכיל דיו בגרסאותיה השונות של העברית עד כדי שההבדלים ביניהן מיטשטשים. הדרישה של ארליך להגנה ממלכתית על העברית מתעלמת מהתהליך שגרסאות אלו חושפות, וסופה שתזיק יותר משתועיל. להמשיך לקרוא

כל כוכב הוא ספינה שטובעת – כשחופרים מקלטים

humans_on_marsאולי אתם לא מכירים את זפרם קוקרן, אולי לא עמדתם ליד הפסל שלו במאדים ושמעתם (שוב) את הסיפור על המצאת המנוע העל-אורי ששחרר את האנושות ואפשר לה לפרוץ אל הכוכבים. ואם לא, אתם בוודאי לא מכירים את האדם שמימן אותו, ולא מודעים לפרטי השיחה המעניינת שקלחה ביניהם שעה קלה לפני שקוקרן נעלם לזמן ארוך. אבל בוודאי שמעתם על אלון מאסק ועל תכניתו להגיע למאדים, וזה מספיק למטרת הפוסט הזה, מפני שהחלום על הקמת עיר מקלט לאנושות משותף לשניהם, ושניהם לא נתנו דעתם על בעיה קלה בחלום הזה. להמשיך לקרוא

לטפש את החכמים כדי להחכים את הטפשים

meadow-spring-flowers-flower-meadow-nature-1517587פגשתי בעבר, בעיקר בהפגנות סטודנטים, אנשים עם דעות קיצוניות ששינו דעתם במהירות מפתיעה לאחר שיחה קצרה עם מתנגד, אפילו מתון, אך מנומק. ההפכפכים האלו פשוט החזיקו בדעה היחידה שנחשפו אליה באמת, בין אם מחוסר הזדמנות או מהמנעות פסיכולוגית. ידע משמעותי וחזק מגיע מחשיפה למגוון דעות ושקילתן הרציונלית זו לצד זו, הוא מגיע מנסיון מכוון להתמודד עם הדיסוננס הקוגניטיבי, ולא לברוח ממנו. לכן אני משתדל לטפח בקפידה את השונות הרעיונית בגינה שלי, לקרוא דעות מכל הסוגים ולהתמודד גם עם רעיונות שמעוררים בי התנגדות.

היום קראתי טיעון בזכות חופש הביטוי שאומר שהשתקה של מישהו אחר היא לא רק פגיעה במושתק, אלא גם פגיעה באנשים כמוני. זה לא רק שלמושתק יש זכות להביע את דעתו – גם לי יש זכות להשתמש בדעה שלו – כדי ללמוד כל אמת שיש בה, ואפילו יותר חשוב – כדי ללמוד מהטעויות שלה. הרי אומרים שהמדע מתקדם מטעות לטעות, ולכן חשוב לקרוא את קרל מרקס ממש כפי שחשוב ללמוד את לודוויג פון מיזס. אבל הרי לא כולם כמוני, ויש מי שיטען לכן שיש כאן פתח להשתקה "נאורה". אם תרצו, להטיל מס פרוגרסיבי על המאמץ האינטלקטואלי שלי ולפגוע בו על מנת "לעזור לחלשים". הטיעון הזה מפחיד אותי, ולכן זה הזמן להציג אותו ולהתמודד עמו. להמשיך לקרוא

האנשים הנכונים

סוֹבֵב הַגַּלְגַּל וְעוֹלִים מִתַּחְתִּית
עָזֶי הַמַּבָּע וִיְפֶי הַבְּלוֹרִית
שֶׁלֹּא הֻשְׁחֲתוּ וְלָמְדוּ זֶה שָׁנִים,
כֻּלָּם מַסְכִּימִים – אֲנָשִׁים נְכוֹנִים!

סוֹבֵב הַגַּלְגַּל וְהַסֵּפֶר נִסְגַּר,
עוֹלָם מְבֻלְבָּל וְעוֹבְדִים מְאֻחָר,
קִשְׁרֶי הָגוֹמְלִין הַסְבוּכִים מַפְרִיעִים:
פּוֹתְרִים הָאֶחָד – מוֹפִיעִים אֲחֵרִים.

סוֹבֵב הַגַּלְגַּל וְתוֹחֶלֶת אֵינָהּ,
אַךְ רֹאשׁ הַמַּחְזוֹר וְאֵין כְּלַל בְּעָיָה.
בָּאִים וְהוֹלְכִים בַּמִּשְׂרָד שָׁדְלַנִים,
נוֹשְׂאֵי מַתָּנוֹת כְּאוֹתָם הַיְּוָנִים.

סוֹבֵב הַגַּלְגַּל, מִסְתַּחְרֵר וְיוֹרֵד,
נִשְׁכָּח מֵי יָדַע וְיִשְׁתֹּק, מִיהוּ עֶד.
פִּלְגֵי הַדְּלָתוֹת הַסְּגוּרוֹת מְכַסִּים
מָה שֶׁאֵין לוֹ חִטּוּי פְּרָט לְאוֹר זָרְקוֹרִים.

סוֹבֵב הַגַּלְגַּל וּמַשְׁלִים אֶת חוּגוֹ,
אֻלְפָּן חֲדָשׁוֹת מְשָּׁדֶר לָהָגוֹ.
אוֹמְרִים פֶּה-אֶחָד הָרָאשִׁים הַמְּדַבְּרִים –
מֻסְכָּם שֶׁצָּרִיךְ אֲנָשִׁים נְכוֹנִים!

לסלול דרך בין שדות הדמיון – קניין רוחני ובעיותיו

roadמכירים מישהו, נגיד עד גיל 40, שלא מוריד סדרות באופן פיראטי? כלומר, אני מציין את הגיל כדי לשלול חסמים טכנולוגיים: מישהו שבוחר לא להוריד פיראטי? ובכן, נעים להכיר. אני. ולומר את האמת, זו אחת הדעות שתקופה מסויימת הייתי מאוד לא בטוח בה. אחרי הכל, לא מעטים טוענים שהמושג של "קניין רוחני" הוא מזיק, או אפילו לא מוסרי, ושייטב לכולנו בלעדיו. זמן רב לא הצלחתי למצוא את הזמן או המוטיבציה להעמיק בנושא הזה, ולכן נצמדתי לנטיית הלב שלי, בעקבות איין ראנד, להעריך את המאמץ הרוחני שהושקע ביצירה זו ולהראות ליוצר את הכבוד הראוי לו, גם אם מעשית זה נעשה כמעט בהתנדבות. אבל הגיע הזמן לפתור את זה. נתחיל כמובן מקניין פיזי, ונראה אם אפשר להשליך ממנו אל קניין רוחני. להמשיך לקרוא

מלנכוליה של חודרן קינטי 105 מ"מ

הפעם אני מציג תרגום מיוחד: מעברית לעברית. משיר שכתבתי בצבא (8.7.2001 ליתר דיוק), בסגנון ההיפסטר-פואטי (פרוזה בשורות שבורות, דימויים בתפזורת) לשיר עם חריזה ומשקל, כפי שאני מעדיף היום. איזה אתם מעדיפים? ולמה? ספרו לי!

כְּשֶׁעָף מֵעָלַי המִנְעַל וַאֲנִי מְשַׁסֵּף
נָתִיב בַּאֲוִיר
, חֵץ קִינֶטִי קָשֶׁה וְנוֹרָא
נִכְנָס בַּחַיִּים
, וּמַשְׁאִיר אַחֲרָי רְסִיסִים.
נִשְׁאַרְתִּי בַּרְזֶל מְעֻקָּם וְשָׂרוּף. מַטָּרָה!

נִזְכָּר שֶׁנִּכְנַסְתִּי שָׁלֵם וְתַקִּין לָתוֹתָח
עִם כָּל הַתִּקְווֹת וְעִם כָּל הַכָּבוֹד הָעַצְמִי
פִּיצוּץ וּמַשָּׁב שֶׁהִכְנִיסוּ אוֹתִי לְסִחְרוּר
וְלֹא נֶעֱצַרְתִּי לִשְׁאֹל בְּעַד מָה וּלְמִי
.

לְבָד וְעַכְשָׁו חֲתִיכַת שְׁאֵרִית אֲכוּלָה
לֹא כְּמוֹ כַּדּוּרִים שֶׁל מִקְלָע שֶׁעָפִים בְּמִקְבָּץ
יָחִיד
, וְרָבִּים הֵם אוּלַי הָרְסִיסִים שֶׁסְּבִיבִי
אֶפְשָׁר לְאָסְפָם
, אַךְ הַאִם זֶה שָׁוֶה מַאֲמָץ?

עפים ממני רסיסים
ואני חותך את האוויר
קליע קינטי שכמותי
מטרה!

נכנס בחיים,חותך את הפלדה
בום! עשיתי חור
עפים ממני רסיסים
נשארת ממני חתיחכת ברזל קטנה
שעושה הרבה נזק
לעצמה

אני זוכר שרק נכנסתי לקנה
עם הרבה תקוות וכבוד עצמי
כנראה שהמהירות הזאת והרוח
סחררו אותי קצת
ולא שמתי לב שאני לבד
(לא כמו כדורים של מא"ג שעפים ביחד)
נשארת ממני חתיכת ברזל קטנה

עכשיו כשהגעתי
אולי אפשר להתחיל לחפש את הרסיסים
שממילא לא שווים כלום למאמץ המלחמתי
העיקר המטרה, לא?

אני רווק ולא אשתוק יותר

1811798322_a76b21f9f3_b

עוד הצעה מבית מפלגת "כולנו" מנסה שוב להוריד את מחירי הדיור על ידי תדלוק הביקוש. נכון, זה לא יעבוד. המחירים יעלו כמעט בגובה שווי הערבות הממשלתית, מפני שלא עשו דבר לטפל בהיצע. על הדברים האלו כבר דיברנו בכל פעם שעלתה אחת מההצעות הילדותיות* שלהם בפעמים קודמות. אבל להצעה יש השפעה בכל זאת: לא על המחיר אלא על החלוקה. אם מעלים את המחיר לכולם אבל מחזירים את הכסף לקבוצה מסויימת, זה אומר שמעבירים יותר מההיצע הקיים לקבוצה שמקבלת את ההחזר. כמו במקרים רבים בעבר, מציין לנו חה"כ אלי כהן (כולנו) את הקבוצה המועדפת: "הבנק צריך לראות לנגד עיניו זוגות צעירים". כלומר, שוב המדינה מחליטה להעניש אותי על כך שהעזתי להיות רווק.

במצבים כאלו אני שואל את עצמי באמת מה אני יכול לעשות. את מי עלי לשכנע כדי להפסיק את ההתקפות החוזרות והנשנות על אורח החיים שלי? את הפוליטיקאים? את הבוחרים שלהם? חלק מהבעיה הוא שלאפליה נגד רווקים יש כמה מניעים ולא ברור מה מהם משחק תפקיד גדול יותר בחוסר הצדק שנעשה איתנו. להמשיך לקרוא