אינפלציה בארה"ב – שלב ההוכחות

שוב מצאתי את עצמי בדיון בלי גישה לאינטרנט. הפעם, כשניסיתי להסביר על כך שהדפסת הכסף בידי הפדרל ריזרב פשוט מוציאה כסף מהידיים של הציבור ונותנת אותו למקורבים ולעסקים כושלים, טען בן שיחי שאין אינפלציה בארה"ב. מכיוון שלא יכולתי לצטט מהזיכרון מספרי אינפלציה, עברתי לטקטיקה הסטנדרטית למקרים כאלה בדיבייט (ואולי כאן אפשר לציין שהוויכוח היה בפגישה של וותיקי מועדון הדיבייט): "אפילו אם". בשיטה הזו אתה מקבל לצורך הדיון את טענת היריב ומראה שאפילו אם היא נכונה, עדיין אתה מנצח. במקרה שלנו, טענת "אפילו אם" שלי היא שההשוואה אינה לאפס, אלא למה שהיה קורה לולא הדפסת כסף, דהיינו דפלציה. דפלציה היתה מייצגת בסך הכל את השמדת הערך הדמיוני הרב והחובות האבודים שכלכלת ארה"ב צברה במשך השנים, ואילו הערך האמיתי היה נשאר בידי מי שהרוויח וחסך אותו.

עכשיו יש לי חיבור לאינטרנט, ואפשר להראות גם את הטענה המקורית. בארה"ב יש אינפלציה. המשרד לסטטיסטיקת עבודה (Bureau of Labour Statistics) של הממשל הפדרלי מפרסם את נתוני המדד (Consumer Price Index) מאז 1913, ומהנתונים הזמינים בניתי את הגרף של תקופת המשבר הפיננסי הנוכחי: להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

מועדון המתפכחים

נ. ביקש ממני לחוות דעתי על ראיון עם זאב רותם, שמעיד על עצמו שהיה קפיטליסט והתפכח. האמת, אני יכול למצוא קצת אמפתיה למצבו: אחרי הכל, אני הייתי סוציאליסט והתפכחתי, וזה לא תהליך נעים. אבל אומרים שמי שלא היה סוציאליסט בנעוריו אין לו לב, ומי שלא התפכח – אין לו שכל. בכל אופן, מה שלמדתי מזה הוא שההתפכחות יכולה לנבוע מתאום ציפיות שגוי: השיטה שממנה התפכחנו מראש לא באמת התאימה לערכים שלנו, ורק נראתה לנו טוב מרחוק לפני ששקלנו את כל הצדדים.

מה היו הערכים המקוריים של רותם אני לא יודע, כי הוא לא מגלה לנו למה הוא קורא "קפיטליזם", ואחרי הכל יש הרבה שקוראים לעצמם קפיטליסטים והם לא. למשל, החברים בהתאחדות התעשיינים, שדוחפים תמיד לקבל סובסידיות והעדפות ובעצם מנסים ליישם כלכלת צד-היצע, שמתחפשת לשוק חופשי אבל אנחנו יודעים שזה בעצם פאשיזם לכל דבר ועניין. אני לא יודע אם רותם הוא צד-היצעיסט, אבל ברור שבעיניו שוויון-התוצאה, כלומר שלכולם יהיה אותה כמות כסף ואותה נוחות (פחות או יותר) ואחת היא מה הם עשו בשביל זה, הוא חשוב. אני כמובן מתנגד, וכבר הסברתי למה.

קיוויתי שההבדל הערכי יהיה הדבר העיקרי שמפריע לי בראיון הזה, אבל מסתבר שיש בו טענות עובדתיות שפשוט שורפות את העין; עד כדי כך שלא ברור איך מנכ"ל חברת אסטרטגיה שלדבריו עובד הרבה עם הממשלה יכול לעשות טעויות כאלה. להמשיך לקרוא