מזמן לא תרגמתי שיר של אמילי דיקינסון. הפעם: I have not told my garden yet. האם אתם שמים לב לדמיון רעיוני מסויים בין השיר הזה לבין נאום "להיות או לא להיות" מהמלט?
עוֹד לֹא בִּשַּׂרְתִּי לַגִּנָּה,
פֶּן כָּךְ לִבִּי יוּכְרָע;
וְאֵין בִּי כְּלָל הַכֹּחַ
לִמְסּוֹר זֹאת לַדְּבוֹרָה.וְלֹא אֶנְקֹב בַּזֹּאת לָרְחוֹב,
תִּתְהֶה בִּי כָּל חֲנוּת –
כָּזוֹ בּוּרָה וּבַיְשָׁנִית
תָּעֵז מִצְחָה לָמוּת.וּבַל יֶדְעוּ זֹאת הַגְּבָעוֹת,
בָּהֶן עַד אֶשְּׁתָפֵּךְ,
וְלֹא הַיַּעַר אוֹהֲבִי,
אֶת יוֹם שֶׁבּוֹ אֵלֵךְ,אַף לֹא לִלְחֹשׁ זֹאת סְבִיב שֻׁלְחָן,
וְלֹא לִפְלֹט אַף פְּרַט,
בְּרֶמֶז אוֹ חִידָה עַל כָּךְ:
הַיּוֹם תֵּלֵךְ אַחַת!
תפרים 