תמיד ידעתי שמאחורי בציר הזמן יש שורה ארוכה של אבות מייסדים: הומו-היידלברגנסיס, הומו-ארקטוס, הומו-פלורסיינסיס, ואף הומו-ניאנדרטלנסיס, שחלק את אירופה למשך זמן מה עם אבותינו ההומו-ספיינס. מאחורי מצעד הגאווה הזה משתרכים עוד כמה אוסטרלופיתקים. בקריאת פרק 2 של "פעולה אנושית" התחוור לי שאני צריך להסתכל גם לצדדים. כמו המספרים המרוכבים במתמטיקה, גם לזמן יש ציר מדומה, עליו ניצבים לצד ההומו-ספיינס בני דודים מדומים: הומו-אקונומיקוס ("האדם הכלכלי"), ושותפו הצעיר יותר, הומו-אקטיינס ("האדם הפועל"). את המונח האחרון פגשתי כבר בפרק 1, ועכשיו אנחנו נכנסים יותר למשמעותו.
בפרק 2 אנחנו ממשיכים לעסוק בבסיס האפיסטמולוגי של הפרקסאולוגיה, שאותה הכרנו בפרק 1. אפשר לראות את הפרק כהצגה של שתי שיטות משלימות, אחת מיוצגת על ידי ההיסטוריה וההומו-אקונומיקוס, השניה ע"י הפרקסאולוגיה וההומו-אקטיינס. לפני שנמשיך עם זה, לא יכלתי להמנע מעודף מילים ארוכות בפסקה הזו, כפי שגם מיזס לא נמנע מהן. אבל נמאס לי לכתוב "אפיסטמולוגיה", ולכן מעכשיו בכל הפוסטים הבאים, כל התייחסות לתורת ההכרה (הענף של הפילוסופיה העוסק ביכלתנו לדעת דברים על המציאות) תשתמש בהטיות של המילה "מזניב". למשל, "הבסיס המזניב של הפרקסאולוגיה הוא מוצק, אך יש שאלות מזניבות שעוד לא ענינו עליהן." להמשיך לקרוא
תפרים 