🐔 החישוב הכלכלי בקהיליה הסוציאליסטית

[פוסט זה הוא חלק מ🐔 פרוייקט התרנגולת. פורסם במקור בחמישה חלקים, במהלך ספט'-אוק' 2010, מכיוון שמדובר במאמר ארוך יחסית לבלוג. בפרסום מחדש לא מצאתי טעם לשמר את החלוקה – הקורא תמיד יכול להפסיק בין פרק לפרק ולחזור כרצונו. מנגד, יש יתרון בכך שלכל המאמר יש כתובת אחת. עם זאת, השארתי את הערות השוליים מחולקות לפי פרקים, והן נמצאות בסוף כל פרק.]

תרגום מאנגלית למאמרו הקאנוני של לודוויג פון מיזס מ-1922 שדן בבעיית החישוב הכלכלי במערכת הסוציאליסטית.

הקדמה

סוציאליסטים רבים מעולם לא הגיעו לכדי התמודדות עם בעיות הכלכלה השונות, ומעולם לא ניסו לגבש לעצמם מושג ברור לגבי התנאים המעצבים את אופייה של החברה האנושית. סוציאליסטים אחרים חקרו לעומקה את ההיסטוריה הכלכלית בעבר הרחוק והקרוב, ושאפו על בסיס זה להפיק תיאוריה כלכלית של החברה הבורגנית. הללו בקרו בחופשיות את המבנה הכלכלי של החברה החופשית בהפגינם מידה שיפוטית מחמירה (לא תמיד בהצלחה), אך בד בבד נמנעו בעקביות מלהשתמש באותו סטנדרט מחמיר בבואם לדון בכלכלת המדינה הסוציאליסטית. כך, תוך יצירת תיאור חלקי ומעורפל, נצבעת הכלכלה הסוציאליסטית בצבעים זוהרים ע"י האוטופיסטים. חוזרים הם ומסבירים כיצד, ב"ארץ הממתקים" שהם מייחלים לה, יונים צלויות תנווטנה מעופן לתוך לועם של חברי הקהילה, אך נרתעים מלהמחיש כיצד הנס הזה אמור להתרחש. במעוזות הכלכליים בהם הם מתירים לעצמם להיות מפורשים, הם במהרה נמצאים תועים – כמתגלם למשל בחלומו הפנטסטי של פרודון אודות "בנק חליפין". הצבעה על הכשלים הלוגיים בטענותיהם, לפיכך, אינה כרוכה במאמץ רב. האיסור המחמיר שהמרקסיזם מטיל על חסידיו שלא להעסיק עצמם בבעיות כלכליות הנוגעות לעניינים שמעבר להפקעה מהמפקיעים מביא לכך שהוא אינו מאמץ עקרונות חדשים. חסידיו, כפי שניתן להתרשם מתיאוריהם, זנחו את הדיון בשיקולים הכלכליים, והתרכזו במאמץ הבלעדי של ציור המצב הקיים בצבעים מחרידים ואת החלוקה מחדש (המרקסיסטית) כמולידתו הטבעית של תור זהב מלא הוד והדר.

בין אם רואה פלוני בסוציאליזם תוצאה בלתי נמנעת של התפתחות החברה האנושית, או רואה בהלאמת אמצעי הייצור את הברכה הגדולה ביותר או השואה הנוראית ביותר שיכלה לעלות בגורל האנושות, עליו לפחות לקבל שחקירה אודות מצב החברה בצורתה הסוציאליסטית היא בעלת ערך החורג מסתם "אימון מנטאלי בריא ואמצעי לקידום בהירות פוליטית ועקביות הגותית."1 בעידן בו אנו מוצאים עצמנו פונים יותר ויותר לכיוון הסוציאליזם, ואפילו במובן מסוים מונחים על ידו, חקירה לנבכי בעיותיה של המדינה הסוציאליסטית תורמת חשיבות יתרה להסבר לגבי המתרחש סביבנו. ניתוחי עבר של כלכלת החליפין אינם מספקים כבר את הדרוש לצרכי הבנה של התופעה החברתית בגרמניה ושכנותיה ממזרח דהיום. משימתנו בהקשר זה היא לתחם, במסגרת רחבת טווח, את האלמנטים השונים של החברה הסוציאליסטית. נסיונות להשיג בהירות בנושא זה אינם זקוקים להצדקה נוספת. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

Economic Supercalculation

A fellow Numeriker once asked me this: given that an improved algorithm can cut back on your computation time considerably, would it not be wiser to spend research money on developing algorithms, instead of the current large investments in sports-hall sized, power-guzzling, maintainance requiring supercomputers.

I thought I'd revisit my answer in light of my reading of Human Action, by Ludwig von Mises. In my original answer I said that although the equivalence of algorithms and computation power is correct, we need to consider not only the means, but the ends: if the application research field in question (e.g. medicine, biology, cryptography) is considered important, then it shouldn't be forced to rely on the idea that progress in algorithms will come. It is a fundamental feature of science, including mathematics, that progress is not only a function of money, so if you want results now, it is more straightforward to go for the known technology of supercomputing – to just give the researchers processor time.

להמשיך לקרוא

פעולה אנושית: השגות על החישוב הכלכלי

אחרי שגמרתי לכתוב את הפרק האחרון בסקירה של "פעולה אנושית", הספקתי להרהר עוד קצת בנושא שעלה בו, החברה האנושית כבעיית אופטימיזציה מרובת-מטרות והחישוב הכלכלי כאלגוריתם איטרטיבי לפתרונה. מצאתי שתי נקודות שיכולות להיות פתח לביקורת או לתמיכה במדיניות שאינה חופש מוחלט: נקודה אחת מוסרית, ואחת טכנית.

כזכור, המטרה של החישוב הכלכלי היא לחשוף את המטרות, את סולמות הערכים שאותם האנשים הפעילים מבקשים לספק. וכאן עולה השאלה: אם באופן קסום היתה לנו דרך לדעת את סולמות הערכים, האם מכאן היינו יכולים להמשיך לחישוב טכנולוגי? האמת שלא. אנחנו יודעים מה כל אדם היה מעדיף לעצמו, אבל אנחנו עדיין צריכים דרך לתעדף בין המטרות של אנשים שונים. החישוב הכלכלי עובד כאלגוריתם אופטימיזציה מכיוון שבאופן מובלע הוא כבר מכיל בתוכו קריטריון לתעדוף בין מטרות של אנשים שונים. הקריטריון הוא המשאבים שבידיהם, כלומר היכולת של אדם לספק את מטרותיהם של אחרים היא הקובעת את יכולתו לספק את מטרותיו שלו.

להמשיך לקרוא