אהבה חייבת במס

cheap_love

[לבקשת הקהל, מאמר תגובה ששלחתי לטוש ולא התפרסם]

העשירים הם לא כמוני וכמוכם, הם תחמנים בני תחמנים, יש להם אינסוף דרכים לרמות אותנו ולגנוב את כספנו. הנה, זה-עתה חשף דה-מרקר את הדרך הבלעדית לשימור מעמדם והגדלת הפערים: העשירים, הוא מגלה, מתחתנים ביניהם. איך זה משמר את מעמדם? ומה נשתנה מתמול שלשום שהפך את הכלי הזה לחשוב פתאום? ולמה בכלל אכפת לנו עם מי עשירים מתחתנים? התשובות לכל השאלות האלו הן פשוטות מאוד והן בהחלט חושפות שימוש בכלים לא הוגנים, אבל לא מצד "העשירים", אותם שדים משחת. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

פעולה אנושית (18-20): מחזור הגאות והשפל

השוק עובר מחזורים של צמיחה, התרחבות ושגשוג, הנגמרים בקריסה, מיתון ונסיגה. זו תופעה ידועה וכלכלנים רבים ניסו להסביר אותה. בפרקים הנוכחיים של הסקירה, מיזס מציע את התאוריה שלו על המחזורים האלו – מה גורם להם, מה משפיע על האורך שלהם, והאם ניתן להמנע מהם. מעצם השאלות האלו אנחנו מבינים שהמילה "מחזור" היא מטעה במידת מה. אין כאן גל סינוס יפה ומסודר, עם זמן מחזור קבוע שעולה ויורד, אלא יש סדרה עולה ויורדת, שלא ניתן למצוא בה סדר סטטיסטי כלשהו (למרות ניסיונות מרובים). לכן אין מנוס מלהבין את התנאים הבסיסיים שגורמים ליצירת מחזור גאות ושפל.

ההסבר של מיזס עובר דרך שלושה חלקים שיהיו גם כותרות הסקירה שלי: מהו הון, כיצד ההון יוצר ריבית, וכיצד הרחבת אשראי ממשלתית מתערבת בתהליך בצורה היוצרת הצטברות של השקעות רעות, שכשהן עוברות נקודה קריטית כלשהי, הן גורמות לקריסה הבלתי נמנעת. כך מביא אותנו מיזס להבנה המאוד לא אינטואיטיבית: במחזור הגאות והשפל, החלק שצריך להפחיד אותנו הוא דווקא הגאות, כשהיא מונעת מכסף זול שהממשלה המציאה. הפשילו שרוולים ונתחיל להבין למה. להמשיך לקרוא

פעולה אנושית (17): הפשע המושלם והכסף המושלם

bitcoin

כותרת הפרק הזה היא "חליפין בעקיפין", כלומר כל מה שאינו סחר חליפין של סחורות לשימוש ישיר על ידי הסוחרים. בקיצור – כסף. מיזס מסביר לנו איך נוצר הכסף ואיך נקבע ערכו. הוא צולל אל שאלת נייטרליות הכסף ואינפלציה, ובתוך כך עוסק בתקן הזהב, בנקאות חופשית וכסף-צו, שהן שיטות שונות של ניהול מערכת הכסף הלאומית. הוא מראה לנו מי נפגע מהשיטה המוניטרית הקיימת היום, ואיזה טעויות או אינטרסים הביאו ליצירתה.

את השאלה מהו תפקיד הכסף כבר תקפנו בפרקים הקודמים. אך התפקיד החברתי של הכסף בולבל לעתים עם התפקיד הפיזי של המדיום ששימש ככסף. הזהב, למשל, משמש ככסף אך גם להכנת תכשיטים או שבבים אלקטרוניים. איך מתמודדים עם התפקיד הכפול הזה? להמשיך לקרוא

חוק הסופרים – סקר ספרות

books_lit_rev

אמנם הספינה כבר הפליגה, אבל יום אחד כשנעמוד מול הקטסטרופה נצטרך להבין איך זה קרה ולבחור במדיניות שתתקן את הנזק במקום להחמיר אותו, ולכן עדיין חשוב להבין את הנזק. בהקשר זה הגיע הזמן לסגור חוב: בדיון על החוק להגנת סטימצקי ("חוק הסופרים"), אמר לי אחד מבני שיחי שהכל טוב ויפה בלוגיקה שלי, אבל הוא רוצה לראות מחקר אקדמי מסודר שתומך בדעתי, ולא רק דו"חות של ארגונים עם אג'נדה ברורה. הביקורת היתה הוגנת אבל הזמן היה לחוץ, אז רק עכשיו הגעתי לזה. בשבוע-שבועיים האחרונים אספתי את כל החומר שיכלתי למצוא בנושא, ובפוסט הזה אני מסכם את מה שמצאתי.

הספרות בתחום חושפת שלשה נושאים עיקריים: עומק הבורות, הפגיעה בקורא השולי, ונושא הפסימיזם התרבותי ותפקידו בבחירת מדיניות גרועה. נתקוף כל אחד בתורו. להמשיך לקרוא

פעולה אנושית (14-15): הדינמיקה של השוק והמשק

dynamics

אתמול היה לי את החלום הזה שמשהו מצפצף ואני לא מצליח לכבות אותו למרות שאני מנתק את כל המכשירים במעבדה מהחשמל. כשהתעוררתי גיליתי שזה השעון המעורר, ששעה אני מתעלם ממנו. החלום הזה חוזר כל חורף, מה שאומר שבאופן רשמי נגמרה העונה החמה ואפשר לחזור לקרוא ספרים "כבדים". בפרט, אפשר לחזור ליומן הקריאה של "פעולה אנושית".

למי שכבר הספיק לשכוח, בפרקים הקודמים דיברנו על החברה כתופעה הצומחת מפעולות בודדות של פרטים, ועל בעיית החישוב הכלכלי שהם עוסקים בה: הבעיה של הקצאת משאבים אופטימלית לסיפוק סולמות העדיפויות הפרטיים של כולם בצורה מיטבית. מכיוון שמדובר בקשר של רבים לרבים בין מטרות לאמצעים, יש לנו בעיה מרובת מטרות ומרובת משתנים. בפרקים 14 ו-15 אנחנו מדברים על התהליך האיטרטיבי המשמש לפתרון בעיית החישוב הכלכלי. שמו בישראל: השוק.

במהלך קריאת הפרקים האלו, שהם כשמינית מהספר, התחלתי להרגיש שהטיעון אינו מהודק כמו פעם. בקריאה נוספת אולי הטיעון השתפר עם ההבנה, אבל לפחות בניסוח עדיין נשארו לי בעיות. נכון שכבר בפוסט הקודם ראינו שטבע הבעיה (אופטימיזציה לא קמורה) הוא שאין פתרון אחד מושלם, אבל במקום מסוים מיזס טוען שגם אי אפשר לשלב אותו עם פתרונות אחרים – שאין כלכלה מעורבת. את השאלה הזו אנחנו הולכים להכריע באמצעות דיון בתכונות של השוק כפי שעלו בפרקים אלו. קודם לכן, יש תכונה אחת של השוק שהיא יותר בסיסית: מי מניע אותו ולאן. לשאלה זו אקדיש את החלק הראשון של הפוסט. להמשיך לקרוא

מזל בר-השגה לכולם

horse_shoe_forge

בפוסט הזה אני רוצה להמשיך לעומק דיון שערכתי לאחרונה ולא היה לי זמן להקדיש לו באותה עת, אבל המשכתי לחשוב על אחת השאלות שעלו בו, ועכשיו התוצאות. השאלה נוסחה כך:

גם בכלכלה החופשית, אליה ראנד שואפת, אדם אחד יוולד במדבר ואחר באזור עשיר במשאבי טבע. אחד יוולד עם מחלה קשה ומגבילה ואחר בריא ועם תורשה מוצלחת. השאלה העיקרית, כמו שראנד טוענת, לאחר שהבנו מי אנחנו ואיפה אנחנו, היא – מה אנו אמורים לעשות? האם אנו אמורים להסתדר עם המזל שקיבלנו, תוך כדי התעלמות מהמזל הטוב יותר או הרע יותר של אחרים.

ברשותכם נעזוב לרגע את מה שראנד טוענת או לא. השאלה כאן היא שאלת המזל: בהנתן שאנשים נולדים עם תנאי פתיחה שונים, האם זה צודק לצפות שיעמדו מול אותה מערכת, ללא עזרה לאלו שנולדו עם תנאים גרועים יותר? כלומר, עם מזל גרוע יותר? השאלה מסובכת במיוחד בגלל שאנחנו יודעים שאולי יש קורלציה כלשהי בין נתוני פתיחה להצלחה, אבל בשום אופן לא יחס של אחד לאחד. הקורלציה הגרועה בין נתוני פתיחה להצלחה בחיים נקראת "מוביליות חברתית גבוהה". ואם נתוני הפתיחה אומרים משהו, מה בכלל הם אומרים? האם תורשה מוצלחת היא סיווג נכון למזל? ומה יגידו על כך סטיבן הוקינג, שהגיע למעמד של פיזיקאי תאורטי מוביל עולמי כשרוב חייו היה מרותק לכסא גלגלים, או שחר בוצר, לשעבר ראש אגודת הסטודנטים של ת"א, כנ"ל? כדי לענות על השאלה, ראשית יש להבין את המושג "מזל". ולכן, זה הולך להיות פוסט עם גרפים. להמשיך לקרוא

פעולה אנושית (11-13): כסף וחישוב כלכלי

money

אחרי שדיברנו לא מעט פרקים על פעולה אנושית באופן כללי, ועל איך מפעולה אנושית צומחת חברה ואיך היא עשויה להראות, עכשיו אנחנו מתחילים להתכנס לבשר של העניין, ולהבין את אחד הדברים החשובים שיש בחברה כזו: כסף, והסיבה שהכסף הוא בסיסי כל כך לחברה אנושית, וששום מאמץ או רעיון עוד לא הצליח לדחוק אותו מהעולם ללא תוצאות הרסניות.

מיזס עושה הפרדה ברורה בין "חישוב טכנולוגי", לבין "חישוב כלכלי". אבל כמי שעסק פה ושם בבעיות אופטימיזציה, אני חושב שאפשר להגיע לנושא של חישוב כלכלי מתוך נושא החישוב הטכנולוגי, או כהרחבה שלו, אם נציג את העניין בזהירות. נתחיל מהדבר הכי פשוט שמיזס מגדיר כחישוב טכנולוגי: הדרך הטובה ביותר להשיג מטרה נתונה. להמשיך לקרוא

הסלולרי וקריסת התרבות

IMG_3397_v1

בסוף השבוע עשיתי רול אחד מיותר עם הקיאק, השק היבש יצא לשחיה ולא נשאר יבש, והטלפון החכם שבתוכו נפל קורבן לסרטן של המכשירים: קורוזיה. הוא הלך לתיקון, ולמשך כמה ימים נותרתי ללא טלפון חכם, ובכלל ללא טלפון נייד.

מישהו אמר לי שבטח אני מתקשה להסתדר בלי המכשיר, שרק לפני כמה חודשים קניתי. אבל הסתבר לי שממש לא. אפשר להסתדר בחיים, כך נראה, בעזרת שורה של פתרונות חלופיים שהשתמשנו בהם בשנות ה-80 וה-90, וגם כמה מודרניים: טלפון קווי (200 דקות חינם בנטוויז'ן שמעולם לא חשבתי שאשתמש בהן), סקייפ, "אפשר להשתמש לכם בטלפון?", לתאם מראש שעת מפגש, לבדוק מסלול קו במודיעין ממחשב נייח, אטלס רחובות, ספר. כל הכתבות הסנסציוניות על איך אנחנו מתמכרים לטכנולוגיה ולא יכולים בלעדיה כשהיא נעלמת הוכחו מעשית כטפשיות מאוד – מה שממילא חשדנו. ויש לכך השלכות מעניינות גם מעבר למצב התקשורת הפרטי שלי. להמשיך לקרוא

פעולה אנושית (8): פּוֹאֶטִיקרטיה ודמוקרטיה

cooperation

עד עכשיו דיברנו על היסודות של הפרקסאולוגיה: ההצדקה המזניבה, ההסקה האפריורית, וסולם הערכים של הפרט. בפרק 8 אנחנו מתחילים לשאול מהי חברה, איך היא צומחת, ומה היא לא. הפרק מסביר למה חברה המבוססת על שיתוף פעולה בשלום הוא רווחי מתוך עקרונות הבסיס הפרטניים וסינגולריסטיים, ותוקף תאוריות המתייחסות אל החברה כאל נתון מונוליטי שיש לו תכונות עצמאיות משלו. לתאוריות אלו הוא מייחס נטיות תאוקרטיות. להמשיך לקרוא

אל-על והניסיון ההונגרי

elal

בפברואר 2012 נפל דבר בהונגריה: חברת התעופה הלאומית מאלֶב פשטה רגל. את האירוע הזה אני זוכר היום בעיקר מפני שעובדי אל-על, במאבקם הנואש על קיר הפייסבוק של שר התחבורה ישראל כץ, מעלים את המקרה הזה חזור ושנה כדוגמה לקטסטרופה הנוראית שתיפול עלינו בעקבות הסכם השמים הפתוחים ישראל-אירופה, שנדחה לפני הבחירות ויידון שוב בשבוע הבא.

כמובן, ככל מאבק בין וועד עובדים מבוצר מגובה בהנהלה שדי אוהבת את ההגבלות על התחרות עמה, יש לא מעט פופוליזם באוויר במהלך הדיון. אבל אני הולך להתעלם כאן מכל זה, ואפילו מהחוצפה של עובדים שמעזים לדרוש לעצמם את זכות הדיבור ואת הקשבתנו, בעוד שעלינו הם מפעילים את כוח השאלטר ומבהירים שצידנו בדיון לא יישמע בשום אופן. אני הולך לשאול רק שאלה אחת: האם קריסתה של מאלב הייתה קטסטרופה? למצב שוק התעופה יש השפעה על כמות היעדים, המחירים אליהם ומהם, כמות הנוסעים והתיירות. נראה מה קרה לכל אחד מהם. להמשיך לקרוא