🐔 החישוב הכלכלי בקהיליה הסוציאליסטית

[פוסט זה הוא חלק מ🐔 פרוייקט התרנגולת. פורסם במקור בחמישה חלקים, במהלך ספט'-אוק' 2010, מכיוון שמדובר במאמר ארוך יחסית לבלוג. בפרסום מחדש לא מצאתי טעם לשמר את החלוקה – הקורא תמיד יכול להפסיק בין פרק לפרק ולחזור כרצונו. מנגד, יש יתרון בכך שלכל המאמר יש כתובת אחת. עם זאת, השארתי את הערות השוליים מחולקות לפי פרקים, והן נמצאות בסוף כל פרק.]

תרגום מאנגלית למאמרו הקאנוני של לודוויג פון מיזס מ-1922 שדן בבעיית החישוב הכלכלי במערכת הסוציאליסטית.

הקדמה

סוציאליסטים רבים מעולם לא הגיעו לכדי התמודדות עם בעיות הכלכלה השונות, ומעולם לא ניסו לגבש לעצמם מושג ברור לגבי התנאים המעצבים את אופייה של החברה האנושית. סוציאליסטים אחרים חקרו לעומקה את ההיסטוריה הכלכלית בעבר הרחוק והקרוב, ושאפו על בסיס זה להפיק תיאוריה כלכלית של החברה הבורגנית. הללו בקרו בחופשיות את המבנה הכלכלי של החברה החופשית בהפגינם מידה שיפוטית מחמירה (לא תמיד בהצלחה), אך בד בבד נמנעו בעקביות מלהשתמש באותו סטנדרט מחמיר בבואם לדון בכלכלת המדינה הסוציאליסטית. כך, תוך יצירת תיאור חלקי ומעורפל, נצבעת הכלכלה הסוציאליסטית בצבעים זוהרים ע"י האוטופיסטים. חוזרים הם ומסבירים כיצד, ב"ארץ הממתקים" שהם מייחלים לה, יונים צלויות תנווטנה מעופן לתוך לועם של חברי הקהילה, אך נרתעים מלהמחיש כיצד הנס הזה אמור להתרחש. במעוזות הכלכליים בהם הם מתירים לעצמם להיות מפורשים, הם במהרה נמצאים תועים – כמתגלם למשל בחלומו הפנטסטי של פרודון אודות "בנק חליפין". הצבעה על הכשלים הלוגיים בטענותיהם, לפיכך, אינה כרוכה במאמץ רב. האיסור המחמיר שהמרקסיזם מטיל על חסידיו שלא להעסיק עצמם בבעיות כלכליות הנוגעות לעניינים שמעבר להפקעה מהמפקיעים מביא לכך שהוא אינו מאמץ עקרונות חדשים. חסידיו, כפי שניתן להתרשם מתיאוריהם, זנחו את הדיון בשיקולים הכלכליים, והתרכזו במאמץ הבלעדי של ציור המצב הקיים בצבעים מחרידים ואת החלוקה מחדש (המרקסיסטית) כמולידתו הטבעית של תור זהב מלא הוד והדר.

בין אם רואה פלוני בסוציאליזם תוצאה בלתי נמנעת של התפתחות החברה האנושית, או רואה בהלאמת אמצעי הייצור את הברכה הגדולה ביותר או השואה הנוראית ביותר שיכלה לעלות בגורל האנושות, עליו לפחות לקבל שחקירה אודות מצב החברה בצורתה הסוציאליסטית היא בעלת ערך החורג מסתם "אימון מנטאלי בריא ואמצעי לקידום בהירות פוליטית ועקביות הגותית."1 בעידן בו אנו מוצאים עצמנו פונים יותר ויותר לכיוון הסוציאליזם, ואפילו במובן מסוים מונחים על ידו, חקירה לנבכי בעיותיה של המדינה הסוציאליסטית תורמת חשיבות יתרה להסבר לגבי המתרחש סביבנו. ניתוחי עבר של כלכלת החליפין אינם מספקים כבר את הדרוש לצרכי הבנה של התופעה החברתית בגרמניה ושכנותיה ממזרח דהיום. משימתנו בהקשר זה היא לתחם, במסגרת רחבת טווח, את האלמנטים השונים של החברה הסוציאליסטית. נסיונות להשיג בהירות בנושא זה אינם זקוקים להצדקה נוספת. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

פעולה אנושית (סיכום): המלחמה שתסיים את כל המלחמות

poppies

הדף האחרון נהפך, הסימניה עברה את הכריכה האחורית ומצפה לספר הבא. גמרתי לקרוא את "פעולה אנושית" והגיע הזמן לסכם. המפעל לקח 13 פוסטים ויותר משנה. אך בניגוד למפעל דומה שנגרר תוך מאבק בשיעמום, "פעולה אנושית" היה חוויה אינטלקטואלית עמוקה. ראשית, האיכות האקדמית יוצאת מן הכלל. השיטה של מיזס מבוססת היטב, הטיפול הוא בעיקרו לגופו של עניין והזהירות, הדייקנות ושימת הלב לטיעוני נגד שמצאתי בספר הם נדירים.

אם אני צריך לקבץ את הדברים שלמדתי מקריאת "פעולה אנושית", אני צריך קודם כל לנפות את הדברים שכבר ידעתי. אחרי הכל, הייתי ליברל לפני הספר הזה. בעניינים אלו, מיזס הצליח בהרבה מקרים לקחת הרבה טיעונים בודדים שהכרתי כלפי נושאים ספציפיים, ולהראות איך כולם נובעים מתפיסה אחידה. לכן, שלשת האלמנטים החשובים של "פעולה אנושית" הם: ביסוס שיטה חברתית על יסודות פרטניים ופעולות בודדות; סגירת הפער בין רציונליות לאופטימליות דרך מושג החישוב הכלכלי; ותורת ערך הכסף ומחזור העסקים. מהדברים הכלליים האלו אנחנו יורדים להרבה מאוד מסקנות ביניים, על האפקטיביות של מדיניות מסויימת, על הטעות שבבסיס ניתוח אחר, ואפילו על המקור של מלחמות כוללות. להמשיך לקרוא

פעולה אנושית (21-24): עצביהם כסף וזהב, מעשה ידי אדם

buddha

במידה מסויימת הפרקים האלו הם סיכום כלשהו וסגירת קצוות. הם מסיימים את חלק 4, שמדבר על פעולת השוק החופשי, ומקדים את חלקים 5 ו-6 העוסקים בסוציאליזם והתערבות המדינה בשוק. הוא מתחיל בסקירה של כמה נושאים שהם מקרה פרטי של כל מה שלמדנו עד עכשיו: עבודה ושכר, קרקע ושכירות הם הנושאים העיקריים. בניגוד לתפישות קודמות ותאוריות אחרות, מיזס מראה לנו שגם אלו כפופים להיצע וביקוש, ולתהליך של השוק. פעולה אנושית בסיוע הכלים המנטליים של השוק (הון וכסף – או בקיצור חישוב כלכלי) מניעים אותם. אך גם אם "עֲצַבֵּיהֶם, כֶּסֶף וְזָהָב" (תהילים קט"ו), הם שונים במשהו מאותם אלילי עבר אליהם הופנה ביטוי זה: להם ולשאר השוק יש עיניים לראות, אזניים לשמוע, וכן הלאה. השוק חש את המידע שסביבו ומגיב לו. ומכך גם משתמע שיש דברים הנמצאים מחוץ לשוק ומשמשים מידע לחושיו: כוח פוליטי, מלחמה ושלום, הפסיכולוגיה האנושית, חוקים שונים וכן הלאה. להמשיך לקרוא