נשים מוקטנות

זה כבר יותר משנה מאז שכתבתי על גורלה העגום של בת' מארץ', שנולדה וגדלה ללא שום אגו. היא כמעט מתה ממחלה בגלל זה, והבריאה ממנה רק כדי לדעוך למוות. בזמן האחרון נתקלתי בנושא הזה שוב, פעמיים: בעוד דמות ספרותית, וגם בילדה אמיתית אחת, שאם יש לה מזל תצליח להמנע מאותו גורל.

הדמות הספרותית היא זו שעליה אני יודע הכי הרבה, אז נתחיל ממנה. קתרין הלסי (קייטי) היא דמות משנה בספר "כמעיין המתגבר", שאת התרגום החדש שלו גמרתי לקרוא שלשום. היא מסיימת את תפקידה באמצע הספר ומקבלת הופעת אורח אחת לקראת סופו. הגורל של קייטי דומה לשל בת' מארץ', אבל הסיפור שלה שונה משמעותית בכמה דברים, וגם מסופר לנו ברזולוציה מספיק גבוהה כדי לעקוב אחרי התהליך. להמשיך לקרוא

מאמי הרגה את בת'

גמרתי לקרוא את "נשים קטנות". בסוף הספר פגשתי סוף-דבר שמבכה את הבחירה של ג'ו (הדמות הראשית) ומנסה להסביר איך למרות שהסופרת לא יכלה לכתוב זאת אחרת, בכל זאת הספר הזה עשה הרבה יותר מהצפוי בשינוי התפיסה על תפקיד האישה וכו'. ובכן, נניח את העניין הזה לטיפול כותבות פמיניסטיות, כי הדבר הכי נורא בספר הזה, בעיני, קשור דווקא למוות חסר הטעם של בת', הדמות שאמורה להיות הכי שולית בו. על כך ועל חלקה של הזנחה אמהית בעניין, אחרי הקיפול (הספויילרים גם שם). להמשיך לקרוא

מי שמביט בה מאחור

אתמול ביליתי חלק ניכר מאחר-הצהריים בשיטוט בחנות ספרים. זו הסטייה הפרטית שלי, והיא לא פוגעת באף אחד אז אני לא מתנצל. אפילו קניתי משהו – "נשים קטנות" של לואיזה מיי אלקוט. עם קלסיקות אי אפשר לטעות, אלא אם כן זה "מובי דיק".

פה ושם קפצה לי לעין עטיפה של ספר. הראשונה היתה העטיפה הזו:

אנחנו לא רואים את הפנים של האישה, רק את הגב, אבל מהעמידה שלה אפשר לנחש שהיא לא שמחה במיוחד. יש צללים מאיימים. והיא לוחצת על הפעמון – משהו הולך לקרות. מי נמצא בפנים, ומה היא רוצה ממנו? לבקש עזרה? להראות לו מה זה? או לה? את רוב הניתוח הזה אני עושה בדיעבד. הרושם הראשוני שלי היה "אשה יפה צריכה עזרה". להמשיך לקרוא