בפרק 16 אנחנו חוזרים לניתוח הזהיר שהיה לנו בהתחלה. אם בפרק הקודם התחלתי להרגיש שהניתוח לא מהודק כבעבר ושהניסוחים לא מספיק זהירים, ואת הניתוח של הפרקים על החישוב הכלכלי יכולתי ללוות בביקורת, עכשיו מיזס מקדיש כמעט פרק שלם לתופעה שהיא חביבת מתנגדי השוק החופשי, מונופולים. אף שהוא מיטיב להסביר שהתופעה אינה נוראה כמו שחושבים, הוא גם מצליח להראות את המקומות בהן נוצרת בעיה אמיתית. איך ואם בכלל יש לפתור את הבעיה – את זה אנחנו שומרים לאחר כך. להמשיך לקרוא
בפברואר 2012 נפל דבר בהונגריה: חברת התעופה הלאומית מאלֶב פשטה רגל. את האירוע הזה אני זוכר היום בעיקר מפני שעובדי אל-על, במאבקם הנואש על קיר הפייסבוק של שר התחבורה ישראל כץ, מעלים את המקרה הזה חזור ושנה כדוגמה לקטסטרופה הנוראית שתיפול עלינו בעקבות הסכם השמים הפתוחים ישראל-אירופה, שנדחה לפני הבחירות ויידון שוב בשבוע הבא.
כמובן, ככל מאבק בין וועד עובדים מבוצר מגובה בהנהלה שדי אוהבת את ההגבלות על התחרות עמה, יש לא מעט פופוליזם באוויר במהלך הדיון. אבל אני הולך להתעלם כאן מכל זה, ואפילו מהחוצפה של עובדים שמעזים לדרוש לעצמם את זכות הדיבור ואת הקשבתנו, בעוד שעלינו הם מפעילים את כוח השאלטר ומבהירים שצידנו בדיון לא יישמע בשום אופן. אני הולך לשאול רק שאלה אחת: האם קריסתה של מאלב הייתה קטסטרופה? למצב שוק התעופה יש השפעה על כמות היעדים, המחירים אליהם ומהם, כמות הנוסעים והתיירות. נראה מה קרה לכל אחד מהם. להמשיך לקרוא
אין קרקס כמו הקרקס הפוליטי, ואתמול בישיבה של מועצת העיר תל אביב-יפו זכיתי בתזכורת לכך. באתי עם "ישראל חופשית" לראות את חברת המועצה תמר זנדברג מציעה לקדם תחבורה ציבורית בשבת, אבל עד שההצעה שלה עלתה יצא שצפיתי בישיבה שלמה כמעט, שבה פוליטיקאים מלאי כוונות טובות כרימון הצליחו בכל-זאת לשמוט מידיהם את הטיפול באינטרס של הבוחרים שלהם, כאילו הם אחרוני המושחתים.
דוגמא אחת סיפק לנו חבר המועצה המצולם למטה, שאיני זוכר את שמו.
הוא עלה לדבר לכאורה כדי להציע הצעה בנוגע לטיפול בעובדים זרים ומהגרים שבדרום העיר. נושא חשוב וראוי שיימצא לו פתרון, אבל מחבר המועצה לא קיבלנו הצעה לפתרון, מעבר לאמירות כמו "אם אתם רוצים תעבירו אותם לצפון העיר" (שזכתה לקריאת ביניים מהקהל "אפשר ברכבות"). הדוגמא שהוא סיפק לנו היא לאיך אפשר לפגוע בבוחרים ע"י עצלנות נטו. הרי הבעיה לא קיימת מאתמול, וגם הוא לא מעלה אותה במועצה מהיום. היה לו מספיק זמן להכין שעורי בית ולבוא עם הצעה מסודרת לפעולה מוגדרת שתנסה להתחשב באינטרסים של כולם (כולל בוחריו משכונות הדרום). במקום זה יושבת הראש היתה צריכה להוציא ממנו כמעט בכוח מה בכלל ההצעה שלו (ללא הצלחה בעצם). אחריו עלה שלמה זעפראני מש"ס, גם הוא לא הכין שיעורים ולא היתה לו הצעה למעט "בואו נדון בזה". להמשיך לקרוא
נסיעה לחיפה יכולה להיות ארוכה ומשמימה, או דווקא מעניינת ומאתגרת אינטלקטואלית; הכל תלוי במי שיושב לידך באוטו ועל מה מדברים. הנסיעה עם אבא לפני שבוע הפכה לנסיעה מהסוג המעניין כשהיכנשהו בין זכרון לעתלית עלתה השאלה: "למה, למען השם ומוחמד נביאו, צריך במדינה הזו יותר מאוטובוס תקין ורשיון נהיגה מתאים כדי לפתוח קו אוטובוס סדיר?"
באיזור חוף הכרמל הדיון הצטמצם לשאלה פשוטה יותר: האם שוק תחבורה חופשי יכול להבטיח את בטיחות הנוסע, או שהלחץ לעגל פינות ולהוריד מחירים יוביל לזלזול בנושא הבטיחות, ורק בשיטה שמבטיחה למפעיל רווח ע"י מונופול ניתן להמנע מלחץ זה. לכל אחד מאיתנו היו סיבות טובות לחשוב שהצד שלו צודק (ומייד נעבור עליהם), אבל באין במכונית חיבור לאינטרנט, אף אחד לא יכל להוכיח זאת באמת. עכשיו הגיע זמן ההוכחות. להמשיך לקרוא
תפרים 