אפשר לומר הרבה דברים על מה שדווח בעיתונות כרפורמה המסתמנת במערכת המשפט. אבל אין טעם להתפתות להסחות דעת. יש שני סעיפים שמכילים את הבשר: העברת מינוי השופטים לממשלה, והגדלת מס' השופטים ל-12, כך שהממשלה תוכל כבר בהתחלה להשתמש בכוחה החדש. מדובר במזימת Court Packing קלאסית, כפי שבוצעה על ידי חלוץ השיטה, פרנקלין רוזוולט. אבל אם הסעיפים האחרים של הרפורמה רצויים, האם יש דרך להתייחס למה שלכאורה מזימת ההרחבה מתקנת, בלי לקלקל את הטוב?
להמשיך לקרוא
תפרים 