סונטה פוליטית לפסנתר וכינור

violinista

לא היה לי זמן לכתוב את הפוסט הזה כשהעסק עוד היה חם, אבל הגיע הזמן. המוחים מול בית הכנסת של היועץ המשפטי לממשלה, מנדלבליט, עשו פדיחה רצינית כשהפריעו לתפילתם של חפים מפשע רק כדי לבטא את הזעם שלהם. דעת הקהל נסובה נגדם, אחרי שממילא שורה של צילומים לא מחמיאים (גיליוטינה למשל) הראתה את האלימות השזורה במחאה הזו. המחאה הולכת ומאבדת קהל, בין השאר בגלל השיטות הדוחות האלו.

כבר יצא לי לדבר על הצורך המוזר של מוחים מקצועיים בפרובוקציות מכעיסות. דיברתי גם על המקור לתופעת הפרא הקדוש, שחושב שבגלל שהוא בטוח בצדקתו, מותר לו הכל. אבל מה שלא עשיתי היה לפרט עבור כל אותם זועמים את החלופות, ברובן טובות יותר, שהם שכחו. דומה שהרגשות היחידים שהמחאות של השנים האחרונות מצליחות (ובכלל מנסות) לבטא הם של זעם וזלזול. המוחים יודעים לנגן אך ורק בגיטרה חשמלית, מלאה אנרגיה ודיסטורשן. ולכן מה שיוצא להם זה מוזיקת פּאנק. תכל'ס, אף אחד לא אוהב פאנקיסטים. במקום זה, השאלה שלי היא איך אפשר להביע רגשות אחרים בצורה שתהיה אפקטיבית ולא תרחיק מעל המוחים תומכים אפשריים. מהם כלי הנגינה שאפשר להביא לתזמורת במקום הגיטרה החשמלית? להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

יום חורף (תרגום)

הרמן הסה. המקור למטה.

כֹּה יָפֶה דִלְדוּלוֹ
בָּשְׁלַגִים שֶׁל אוֹר,
כֹּה בְּרֹך נִדְמֶה הַמֶּרְחָב לִזְהֹר! –
רַק שְקַיִץ, קַיִץ זֶה לֹא.

לָךְ שִׁירִי דוֹבֵר, הַיּוֹם כֻּלּוֹ,
צֶלֶם רָחַק כְּלוּלוֹת,
כֹּה קוֹרְנָה חֶבְרָתֶּך בְּלֵילוֹת
אַהֲבָה זוֹ? אָהֲבָה זֶה לֹא.

רָב לִי דֶּהִי אוֹר יֶרַח רְעִים,
רַב לִי שֶׁלֶג בּוֹ אֶלְאָט
עַד שֶׁשָּׂחַק, גֶבַע, יָם וְאָת
בְּאֵשׁ קַיִץ שׁוּב תִּהְיוּ קוֹרְנִים

מקור:

O wie schön das Licht
Heut im Schnee verblüht,
O wie zart die rosige Ferne glüht! –
Aber Sommer, Sommer ist es nicht.

Du, zu der mein Lied allstündlich spricht,
Ferne Brautgestalt,
O wie zart mir deine Freundschaft strahlt! –
Aber Liebe, Liebe ist es nicht.

Lang muß Mondenschein der Freundschaft blühn,
Lange muß ich stehn im Schnee,
Bis einst du und Himmel, Berg und See
Tief im Sommerbrand der Liebe glühn.

המצאות אנושיות מדהימות

container_ship

היום בעבודה ראיתי סרטון על ילדה שחייה ניצלו בזכות המדפסות התלת ממדיות שלנו. ניתן היה לנתח את ליבה הפגום, בניתוח המוגבל לכ-4 שעות בשל השפעת חומרי הרדמה על ילדים קטנים, רק מפני שרופאיה יכלו להתאמן תחילה ולבצע את הניתוח מספר פעמים על דגמים שמדפסות פוליג'ט של Stratasys מסוגלות לייצר – בצבעים, במרקם ובקשיות שאותם הרופא מצפה למצוא בלב אמיתי. בשל הסרטון הזה, ורבים כמותו, אני חושב שמדפסות התלת-ממד של החברה שאני עובד בה הן המצאה אנושית מדהימה. הן מצילות חיים, מוזילות מוצרים, ומשחררות את היצירתיות לחפשי.

לשלי יחימוביץ' היתה לאחרונה הצעה לעוד דבר שראוי לכינוי "המצאה אנושית מדהימה". לפני הפיליבסטר על חוק ההמלצות כתבה בטוויטר,

מזהירה מראש שבסבב השני שלי בפיליבסטר אני הולכת לדבר, והרבה, על מיסים בכלל, למה זו המצאה אנושית מדהימה, ועל מדיניות המיסוי מחוללת אי השוויון בישראל. יודעת שהנושא מעורר פיהוק אבל אנסה לעניין אתכם.

להמשיך לקרוא

השופט לינץ' לעולם לא ישן

Henry-smith-2-1-1893-paris-tx-2

הסיפור קידוש לבנה, שפרסמתי בבלוג לא מזמן, מתרחש בעולם עם מערכת משפט קצת שונה ממה שאנחנו מכירים. בין התכונות המעניינות שלה אפשר לציין שהיא מבוססת על תפיסה טבעית של צדק, ולא בהכרח על חוק מפורט ומורכב. הבטחתי לכתוב על עוד סוגים של מערכות משפט דמיוניות, והגיע הזמן לקיים.

רוברט היינליין הוא סופר מדע בדיוני חשוב מתור הזהב של התחום. הרבה ממה שנכתב בתקופה הזו היה בעל גוון פרוגרסיבי, אך ספרו "עריצה היא הלבנה" הוא ספר ידוע בחוגים ליברליים דווקא. הוא מתאר עולם שדומה במידה רבה לימי המהפכה האמריקאית, אבל על הירח. הירח התחיל כמושבת עונשין, ועם הזמן פיתח אוכלוסייה משלו – אסירים משוחררים, ואנשים שממש נולדו שם לאורך כמה דורות. לכדור הארץ לא מאוד אכפת ממושבת העונשין, הניהול הוא מינימלי ומרוכז בהשגת משאבים זולים לארץ, ולכן האוכלוסייה המקומית יוצרת בעצמה את התרבות והמוסדות שלה, כולל מערכת משפט. להמשיך לקרוא

המהפכה המחוצ'קנת

Cadet-Tilly.jpg

בין הציפיות הרבות שנתלו בסדרה החדשה "מסע בין כוכבים: דיסקברי" (מבכ"ד), רבים חיכו לראות מי תהיה הקבוצה המדוכאת שתקבל ייצוג ראשון על המסך. מב"כ היתה פורצת דרך בשיטה הזו כבר מהתחלה. דמותה של אוהורה, קצינת הקשר השחורה מהסדרה המקורית, נתנה השראה לדור שלם. כשהסדרה חודשה בשנות השמונים, תפקיד מיוחד (גינאן, הבארמנית של הספינה) נוצר רק מפני שהכוכבת וופי גולדברג, שהושפעה מאוהורה בילדותה, ניגשה למפיקים מיזמתה וביקשה תפקיד בסדרה.

בסדרות הבאות ראינו על גשר הפיקוד את וורף, שנועד להעביר מסר של שלום אפילו עם האוייבים הגדולים ביותר שלנו; את קירה, הדמות הראשונה עם דת ממוסדת מופגנת, ואת ג'וליאן באשיר, ערבי ומהונדס גנטית; ואת צ'קוטיי, ממוצא אינדיאני. כולם ציפו, לכן, שגם מבכ"ד תקפוץ על העגלה של ליהוק פוליטי. האם זה קרה? להמשיך לקרוא

קידוש לבנה (סיפור)

[זה הולך להיות הראשון בסדרה של כמה פוסטים שקשורים למערכת המשפט, כפי הנראה. לא ישירות במקרה הזה אבל בכל זאת. פורסם לראשונה באסופה "היה יהיה 2015" של האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה]

הערפל שכיסה את הדרך העניק לשמעון ביטחון, לראשונה מאז יצא לדרכו. לא מפני כנופיות השודדים, אלו לא ימצאו שלל במשעול המפותל הזה, הזרוע שברי אספלט שחורים, שרידי הדרכים הקדמוניות. אך מסע יכול להגמר ברע גם אם הוא מגיע ליעדו, והערפל הבטיח לשמעון שמטרתו בהישג יד. שמעון פסע בשקט של הלילה הלח, ראשו מורכן אל הצמחייה העבה שבין שברי האספלט, שהייתה הדבר היחיד שיכול היה לראות מבעד לערפל. חרמש הירח הדק לא נראה כעת, והסנהדרין בוודאי יזדקקו לעדותו על הירח בשמים הפתוחים של ראשית הערב כדי לקדש את החודש.

סביבו, במהלך כל הטיפוס הלילי, ראה חורבות. בחלקן, מי יודע, אולי ישן רועה עם עדרו. אבל אם כן, דבר אינו מעיד על נוכחותו. מי שיצא את נסיכות השפלה, סרה ממנו הגנת הנסיך, ורק השקט היה אלופו. איש לא רצה לפגוש באחר על הדרך. וממילא, הגנת הנסיך הייתה הפכפכה, ומושבו של שמעון למד זאת בדם ואש. רק אתמול עוד ישב על חורבות ביתו, מביט באש העולה מפרדסו, ומקשיב לדעיכתו של קול ענות הגבורה של צבא הנסיך בשובם מדיכוי חשש למרידה, ובידיהם שלל רב. בוודאי הם עוד יושבים סביב השולחן במצודת לוד וחוגגים.

הוא ישב שם שעות. רק כשהשמש החלה לשקוע קם ופסע, צעד אחר צעד, ללא מטרה מסוימת. לאחר זמן מה הגיע, כמו בכל יום בשעה זו, לבית הכנסת. הדלת התנדנדה כשעבר בה, תלויה על ציר אחד, שבורה. הוא עבר בין שורות מושבי העץ, אדיש להד פסיעותיו. כשעבר את הבמה, הבחין בדמות קשיש עטוף בטלית. הקשיש חבק בידו ספר תורה קטן והתנדנד קלות על מושבו. מעליו נפער ארון קודש ריק, מערומיו נגלים מבעד לפרוכת קרועה.
להמשיך לקרוא

בין שתי עקומות – מדוע עלו מחירי השכירות?

Ruin_Salangsverket

עבור מי שטרח ללמוד כלכלה בסיסית, זה מעצבן לראות פוליטיקאי מציג תכנית המכחישה את המודל לפיו מחיר נקבע על ידי מפגש בין ההיצע והביקוש למוצר מסויים. "התכנית שלנו היא לא לכלכלנים", הם מכריזים לאחר שנוכחו לדעת שאפילו כלכלנים  הנוטים לשמאל כלכלי מסרבים לתמוך בהם. אבל האמת היא שהיצע וביקוש זה באמת מודל, והוא מבוסס על פיתוח כלשהו, ולפיתוח הזה הנחות יסוד שלא בהכרח עומדות בכל מצב.

בעקבות שיחה עם חבר השבוע, החלטתי לנסות להעלות על הכתב מחשבות שמסתובבות אצלי בראש הרבה זמן, על מקום שבו הצורה הפשוטה של המודל לא בדיוק תופסת – מחירי השכירות. ראשית נציג שאלה, ואז ננסה להסביר אותה על ידי בדיקת הנחות היסוד של המודל. השאלה: אם תכניות כמו "מחיר למשתכן" ומס דירה שלישית בסך הכל מעבירות דירות מקבוצה אחת לאחרת, מדוע אנו רואים שמחירי השכירות עלו בשנה האחרונה יותר ממחירי הדירות, בניגוד לטענה של כלכלנים מסויימים? להמשיך לקרוא

🐔 החישוב הכלכלי בקהיליה הסוציאליסטית

[פוסט זה הוא חלק מ🐔 פרוייקט התרנגולת. פורסם במקור בחמישה חלקים, במהלך ספט'-אוק' 2010, מכיוון שמדובר במאמר ארוך יחסית לבלוג. בפרסום מחדש לא מצאתי טעם לשמר את החלוקה – הקורא תמיד יכול להפסיק בין פרק לפרק ולחזור כרצונו. מנגד, יש יתרון בכך שלכל המאמר יש כתובת אחת. עם זאת, השארתי את הערות השוליים מחולקות לפי פרקים, והן נמצאות בסוף כל פרק.]

תרגום מאנגלית למאמרו הקאנוני של לודוויג פון מיזס מ-1922 שדן בבעיית החישוב הכלכלי במערכת הסוציאליסטית.

הקדמה

סוציאליסטים רבים מעולם לא הגיעו לכדי התמודדות עם בעיות הכלכלה השונות, ומעולם לא ניסו לגבש לעצמם מושג ברור לגבי התנאים המעצבים את אופייה של החברה האנושית. סוציאליסטים אחרים חקרו לעומקה את ההיסטוריה הכלכלית בעבר הרחוק והקרוב, ושאפו על בסיס זה להפיק תיאוריה כלכלית של החברה הבורגנית. הללו בקרו בחופשיות את המבנה הכלכלי של החברה החופשית בהפגינם מידה שיפוטית מחמירה (לא תמיד בהצלחה), אך בד בבד נמנעו בעקביות מלהשתמש באותו סטנדרט מחמיר בבואם לדון בכלכלת המדינה הסוציאליסטית. כך, תוך יצירת תיאור חלקי ומעורפל, נצבעת הכלכלה הסוציאליסטית בצבעים זוהרים ע"י האוטופיסטים. חוזרים הם ומסבירים כיצד, ב"ארץ הממתקים" שהם מייחלים לה, יונים צלויות תנווטנה מעופן לתוך לועם של חברי הקהילה, אך נרתעים מלהמחיש כיצד הנס הזה אמור להתרחש. במעוזות הכלכליים בהם הם מתירים לעצמם להיות מפורשים, הם במהרה נמצאים תועים – כמתגלם למשל בחלומו הפנטסטי של פרודון אודות "בנק חליפין". הצבעה על הכשלים הלוגיים בטענותיהם, לפיכך, אינה כרוכה במאמץ רב. האיסור המחמיר שהמרקסיזם מטיל על חסידיו שלא להעסיק עצמם בבעיות כלכליות הנוגעות לעניינים שמעבר להפקעה מהמפקיעים מביא לכך שהוא אינו מאמץ עקרונות חדשים. חסידיו, כפי שניתן להתרשם מתיאוריהם, זנחו את הדיון בשיקולים הכלכליים, והתרכזו במאמץ הבלעדי של ציור המצב הקיים בצבעים מחרידים ואת החלוקה מחדש (המרקסיסטית) כמולידתו הטבעית של תור זהב מלא הוד והדר.

בין אם רואה פלוני בסוציאליזם תוצאה בלתי נמנעת של התפתחות החברה האנושית, או רואה בהלאמת אמצעי הייצור את הברכה הגדולה ביותר או השואה הנוראית ביותר שיכלה לעלות בגורל האנושות, עליו לפחות לקבל שחקירה אודות מצב החברה בצורתה הסוציאליסטית היא בעלת ערך החורג מסתם "אימון מנטאלי בריא ואמצעי לקידום בהירות פוליטית ועקביות הגותית."1 בעידן בו אנו מוצאים עצמנו פונים יותר ויותר לכיוון הסוציאליזם, ואפילו במובן מסוים מונחים על ידו, חקירה לנבכי בעיותיה של המדינה הסוציאליסטית תורמת חשיבות יתרה להסבר לגבי המתרחש סביבנו. ניתוחי עבר של כלכלת החליפין אינם מספקים כבר את הדרוש לצרכי הבנה של התופעה החברתית בגרמניה ושכנותיה ממזרח דהיום. משימתנו בהקשר זה היא לתחם, במסגרת רחבת טווח, את האלמנטים השונים של החברה הסוציאליסטית. נסיונות להשיג בהירות בנושא זה אינם זקוקים להצדקה נוספת. להמשיך לקרוא

עידן האבן רק מתחיל

quarry

מה יקרה לעובדים אחרי גל האוטומציה הבא? יש שאומרים שנראה אבטלה גבוהה. יש אופטימיים יותר, שאומרים שאנשים יעברו לעבודות אחרות, אבל לכאלו שדורשות יותר השכלה. לאחרונה, טענתי בדיון שחבל שמערכת החינוך שלנו כל כך גרועה, ושלאחר האוטומציה היא תשאיר הרבה אנשים ללא פתרון, מפני שלא ישתלם להעסיק מי שאין לו הון אנושי מינימלי להפעיל. כנגד, טענו נגדי שלפחות במדינה ללא שכר מינימום משמעותי, תמיד תהיה תעסוקה מלאה. האם זה נכון?

הטענה הנגדית מסתמכת על הגיון שנסקר לאחרונה באקונומיסט תחת השם "חוק סיי". ז'אן-בטיסט סיי עסק בנושא של עודף קיבולת ייצור, והוא טען שעודף היצע יוצר את הביקוש עבור עצמו. אנחנו לא מדברים רק על כך שהוא מוריד את המחיר ולכן יותר אנשים יקנו את עודף ההיצע עבור השימוש המוכרים. יותר מכך, המחיר הזול של המשאב יעודד מציאת שימושים חדשים. אם מה שיהיה בשוק בכמויות זה אנשים חסרי השכלה, אז ימצאו דברים שאנשים חסרי השכלה יכולים לעשות, והביקוש יעלה שוב. להמשיך לקרוא

לוֹרֶם אִיפְּסוּם לָפִּידוּם

lorem

בתעשיית הדפוס, יש צורך לפעמים להדגים עיצוב גרפי של טקסט, בלי שיש עדיין טקסט כלשהו לעצב. במקרה כזה, הפתרון המקצועי הוא להכניס טקסט lorem ipsum – אוסף אקראי (משוקלל שכיחות) של מילים בלטינית, שביחד יוצרות מה שנראה כמו טקסט ממוצע באחת השפות הלטיניות. כשקראתי לאחרונה את המאמר של יאיר לפיד ב"השילוח", הרגשתי שאני קורא טקסט כזה, אמנם בעברית. ללפיד יש כשרון רב לומר שום דבר בהרבה מאוד מילים, וחבל, מפני שהנושא שהוא מתיימר לעסוק בו יכול להיות מעניין.

העניין הוא מפלגות מרכז: מה הן בכלל, מה הן יכולות להציע לנו, ולמה הן נהיות פופולריות לפעמים. בטח לא תופתעו לדעת שלפיד לא באמת עונה על השאלות האלו, אך הוא מספק לנו תחליפים ערטילאיים לתשובות, כמו למשל "אחריות" או "הטוב מכל העולמות", בלי להסביר מה זה באמת אומר ואיך לעשות זאת. אני אנסה לעשות זאת במקומו, מפני שבמהלך הקריאה נאלצתי לחשוב בעצמי על כל הדברים שכותב טוב היה נותן לי בעצמו, ואם כבר התאמצתי אז למה שלא תהנו גם אתם? להמשיך לקרוא