אז מה זה הגנץ הזה

gants

בסוף השבוע הזה ניסיתי למלא את חובתי האזרחית ולשפר את הבנתי לגבי המועמדים בבחירות הקרובות. הפעם התמקדתי בבני גנץ. זמן רב חיכו למוצא פיו. עכשיו, אחרי נאום ראשון באורך חצי שעה, וראיון מתחנף בידיעות אחרונות, ניתן לסמן את הקווים הכלליים.

מהראיון, אני מבין שגנץ מנסה להצטייר, שוב, כ"מרכז". אמנם, בניגוד ללפיד, הוא נותן לנו חזון קצת יותר ממוקד של מהו מרכז. בראיון, בגנץ מגדיר את עצמו כמרכז מהסוג השני: כזה הנובע מנכונות לפשרה ולמשא ומתן. הוא גם מגדיר את זה קצת אחרת מאיך שהגדרתי בעבר. במקום סחר סוסים, הוא שם עצמו כמתווך בתהליך שבו אפשרי למצוא קרקע משותפת ולפעול אליה ללא הקרבת ענייני הליבה של הצדדים השונים, תוך ויתור על מה שאינו עניין ליבה של כל צד. אז סחתיין על ההתקדמות הרעיונית ביחס ללפיד, אבל לי זה לא מספיק. אני יודע שגנץ לא יוכל לשבת תמיד כמתווך במשא ומתן. גם ענייני הליבה לפעמים נקבעים על ידי הכוח היחסי, והמערכת הפוליטית היא משחק כוח. בכל משא ומתן קיימת האפשרות לעזוב את השולחן והניצול של חוסר האפשרות לעזוב את השולחן. לכן אני רוצה לדעת מה גנץ רואה כאינטרס ליבה, ומה יהיו הקווים האדומים שלו כצד במו"מ, ולא כמתווך שלו.  להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת