ארבעים שנה במדבר

רק ארבעים שנה במדבר,
נחלים ירוקים לא הלאוני
אך כשהשקט כאן יסער
הוא רוכב כאטילה ההוני.

אש אז תאחז בעץ השיטה,
תחת נוף סוככו צל מצאתי
רעד פרסות שבטו אחריו,
שטפון בו לא פעם טבעתי.

יש לעלות לפעמים גבוה
עת המים שוטפים והאש
אוחזת כל מה שירוק שם

שם, במעלה הר, אפשר לנגוע
בענן כחול שגולש
אל בית או אוהל או אשראם.

 

מודעות פרסומת

פעולה אנושית (4-7): סולם הערכים

[אם אתם פה כי חיפשתם "פעולה על ערכים", אולי תתעניינו גם בפוסט עולם ישן עדי היסוד נמשיכה. את הסדרה הזו אני ממליץ לקרוא מהתחלה.]

מצד אחד, הכתיבה של מיזס זורמת וקריאה, כך שאין טעם לנסות לסכם כל פרק בנפרד – הם פשוט עוברים מהר בלי לעורר בי התנגדויות עקרוניות רבות מדי (ועל רובן הוא עונה מייד). מצד שני, אין אצל מיזס סיפוק מיידי. אנחנו עוברים דרך לא מעט מושגים, כל אחד מהם צריך לבחון, לבסס, לתקוף את ההבנה הרגילה שלו ולהשיב למבקריו. לכן, בפרקים 4-7 אנחנו עדיין עוסקים בפרט שהוא בסיס הפרקסאולוגיה, ועוד לא בחברה המורכבת ממנו ומשכמותו. מיזס מתחיל במושג סולם הערכים, ובוחן היבטים שונים שלו (זמן, אי-וודאות, וכו') ואיך הם מתבטאים בפרקסאולוגיה. המושג הזה מוביל אותנו בסוף לחוק פרקסאולוגי ראשון, חוק התועלת השולית. עם מושג סולם הערכים אפשר להתחיל להבין יותר את הבחירות של הפרט ואולי גם להרהר במקום בו נכנס ידע משכבות נמוכות יותר להבנה הזו. להמשיך לקרוא

פעולה אנושית (2): הומו-אָקְטְיֶינְס מול הומו-אקונומיקוס

תמיד ידעתי שמאחורי בציר הזמן יש שורה ארוכה של אבות מייסדים: הומו-היידלברגנסיס, הומו-ארקטוס, הומו-פלורסיינסיס, ואף הומו-ניאנדרטלנסיס, שחלק את אירופה למשך זמן מה עם אבותינו ההומו-ספיינס. מאחורי מצעד הגאווה הזה משתרכים עוד כמה אוסטרלופיתקים. בקריאת פרק 2 של "פעולה אנושית" התחוור לי שאני צריך להסתכל גם לצדדים. כמו המספרים המרוכבים במתמטיקה, גם לזמן יש ציר מדומה, עליו ניצבים לצד ההומו-ספיינס בני דודים מדומים: הומו-אקונומיקוס ("האדם הכלכלי"), ושותפו הצעיר יותר, הומו-אקטיינס ("האדם הפועל"). את המונח האחרון פגשתי כבר בפרק 1, ועכשיו אנחנו נכנסים יותר למשמעותו.

בפרק 2 אנחנו ממשיכים לעסוק בבסיס האפיסטמולוגי של הפרקסאולוגיה, שאותה הכרנו בפרק 1. אפשר לראות את הפרק כהצגה של שתי שיטות משלימות, אחת מיוצגת על ידי ההיסטוריה וההומו-אקונומיקוס, השניה ע"י הפרקסאולוגיה וההומו-אקטיינס. לפני שנמשיך עם זה, לא יכלתי להמנע מעודף מילים ארוכות בפסקה הזו, כפי שגם מיזס לא נמנע מהן. אבל נמאס לי לכתוב "אפיסטמולוגיה", ולכן מעכשיו בכל הפוסטים הבאים, כל התייחסות לתורת ההכרה (הענף של הפילוסופיה העוסק ביכלתנו לדעת דברים על המציאות) תשתמש בהטיות של המילה "מזניב". למשל, "הבסיס המזניב של הפרקסאולוגיה הוא מוצק, אך יש שאלות מזניבות שעוד לא ענינו עליהן." להמשיך לקרוא

מסע בין 5 כוכבים

stars

"לצעוד בעוז היכן שרגל אדם לא דרכה" – זו הגדרת המשימה של שלוש מחלליות "אנטרפרייז" שכיכבו עם השנים בסדרה "מסע בין כוכבים" (מעכשיו "סטאר טרק") ובסדרות הבת שלה. בנערותי צפיתי בהן באדיקות – לפחות במה שהביאו לארץ. הציווי לצעוד בעוז מעורר השראה, אבל מוקד המשיכה העיקרי הוא מן הסתם קרבות פייזרים בחלל. לאחרונה חזרתי על העונה הראשונה של "סטאר-טרק: אנטרפרייז", סדרת הבת האחרונה ששודרה, ועל כמה פרקים ראשונים של "וויאג'ר". המסקנה שלי: בכל סדרות הבת של סטאר-טרק, כמעט אף פעם לא קויים המנדט של הסדרה, ורק באחרונה והקצרה מהם (אנטרפרייז, 4 עונות), סוף סוף קוימה ההבטחה.

למי שלא ראה או לא זוכר: "אנטרפרייז" מוקמה על ציר הזמן לפני הסדרה המקורית. וויאג'ר, לעומתה, היא האחרונה כרונולוגית. באחרונה, אחת מספינות החלל המתקדמות ביותר של "הפדרציה" (זה ארה"ב בחלל, כן?) מושלכת לצד השני של הגלקסיה וצריכה לנסות לחזור הביתה. בראשונה, הספינה הניסיונית "אנטרפרייז" עוזבת את המעגן בחפזה, כשחצי מהמערכות שלה לא עובדות, חמושה בקושי בכמה טורפדות עלובות, עם טכנולוגיה נחותה ביחס לכמעט כל שחקן אחר בגלקסיה, בלי טלפורטרים ובלי תרגום אוטומטי לאנגלית. כבר מכל זה אפשר להבין למי יש יותר סיכוי "לצעוד בעוז". להמשיך לקרוא

פעולה אנושית (1): האור שמגדיר את החושך

human_action_1

אחרי שגמרתי עם הקפיטל, הגיע תורו של הספר "פעולה אנושית", מאת לודוויג פון-מיזס. לכאורה, הספר הזה אמור להיות יותר לרוחי. כבר אמרתי על הקפיטל שהרלוונטיות שלו נובעת לא מהניתוח שלו, אלא מהמסקנה הסופית. עד כמה שידוע לי, המסקנה הסופית של "פעולה אנושית" צריכה להיות משהו שאני מסכים לו לגמרי: חירות, ממשלה קטנה ככל האפשר, כלכלה חופשית. הספר הזה הוא ספר יסוד של הכלכלה האוסטרית, שאלו הן המלצותיה העיקריות.

בכל זאת, יש צורך לבדוק את הניתוח כמו שעשינו עם הקפיטל, מפני שגם בניסיון להצדקת החירות אפשר ללכת למחוזות רחוקים מדי. למשל, למרות שלבי עם האנרכיסטים, עוד לא שוכנעתי שאפשר לבטל את הממשלה לגמרי, וחלק מהטיעונים המוסריים למען החירות הם מהסוג שדורש את ביטול הממשלה לגמרי. אני לא בטוח שאני יכול לשים את האצבע לגמרי על איפה נעשית הפניה השגויה, אבל לפעמים אני מבקר באתר של מכון פון-מיזס ויוצא משם עם תחושה של סהרוריות כלשהי. אז הגיע הזמן לתת הזדמנות אמיתית לכלכלה האוסטרית, ובסדרת הפוסטים הבאה אחלוק את רשמי מהספר "פעולה אנושית". להמשיך לקרוא