"הגאוגרפיה אינה גבירת העמים." משפט זה נאמר על מדינה שרבים מבניה ובנותיה עזבוה. למרות מאמצים כבירים לייבוש הביצות, החקלאות נותרה קשה כתמיד, והמחיה בדוחק. צאצאי בניה מגיעים היום לשבועיים של טיול במולדת הרחוקה, וחוזרים לאמריקה. שם מבהירים להם הוריהם שלא הגאוגרפיה שהקשתה על החקלאות היא שהכריחה אותם לעזוב. רבים מהם ראו עצמם כגולים, שישובו יום אחד לארצם, כשהמצב הפוליטי יהיה נוח יותר.
אנחנו מדברים, כמובן מאליו, על אירלנד. ההגירה מאירלנד (שנקרא לה "ירידה" למען הנוחות) היא כבר מאות שנים חלק מהתרבות. אירלנד היא מדינה גשומה שאדמותיה מתאימות יותר לגידול בקר מחיטה, שלמרות מאות שנים של ייבוש ביצות, עדיין חלק גדול משטחה הוא ביצה, שקר ואפור בה. אבל הירידה מאירלנד לא היתה רק פונקציה של עוני. ברור מאליו שככל שהמדינה עשירה יותר כך תהיה לבניה נטיה נמוכה יותר לעזוב, אבל באירלנד, גלי הירידה הגדולים קרו דווקא בזמנים שבהם המצב הוקל משמעותית. את זה למדתי מהספר גולים ומהגרים, שאני מדפדף בו לאחרונה בתקווה להבין משהו חדש על החברים הקרובים שלי. להמשיך לקרוא
תפרים 