פעולה אנושית: השגות על החישוב הכלכלי

אחרי שגמרתי לכתוב את הפרק האחרון בסקירה של "פעולה אנושית", הספקתי להרהר עוד קצת בנושא שעלה בו, החברה האנושית כבעיית אופטימיזציה מרובת-מטרות והחישוב הכלכלי כאלגוריתם איטרטיבי לפתרונה. מצאתי שתי נקודות שיכולות להיות פתח לביקורת או לתמיכה במדיניות שאינה חופש מוחלט: נקודה אחת מוסרית, ואחת טכנית.

כזכור, המטרה של החישוב הכלכלי היא לחשוף את המטרות, את סולמות הערכים שאותם האנשים הפעילים מבקשים לספק. וכאן עולה השאלה: אם באופן קסום היתה לנו דרך לדעת את סולמות הערכים, האם מכאן היינו יכולים להמשיך לחישוב טכנולוגי? האמת שלא. אנחנו יודעים מה כל אדם היה מעדיף לעצמו, אבל אנחנו עדיין צריכים דרך לתעדף בין המטרות של אנשים שונים. החישוב הכלכלי עובד כאלגוריתם אופטימיזציה מכיוון שבאופן מובלע הוא כבר מכיל בתוכו קריטריון לתעדוף בין מטרות של אנשים שונים. הקריטריון הוא המשאבים שבידיהם, כלומר היכולת של אדם לספק את מטרותיהם של אחרים היא הקובעת את יכולתו לספק את מטרותיו שלו.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

מס ירושה תשלמו בדם

 cemetery_cut

היה בארץ מס ירושה פעם, והוא בוטל כשהתגלה שעלות אכיפתו גבוהה יותר מכמה שהוא מכניס (כמובן, בארץ לא מבטלים מסים משיקולים ערכיים). אבל זה ידוע שאין דבר בטוח ממסים ומוות, והדבר הטבעי הוא לשלב ביניהם ולמסות את המוות. לכן עכשיו המדינה מצאה דרך בכל זאת לגבות משהו ממותו של אזרח. המדינה רוצה את איברי הנפטר. ההצעה הזו, מסתבר, די פופולרית בקרב מצביעי "יש עתיד", ולכן צריך להסביר למה מדובר במס ירושה, ועוד מס מיוחד עם השפעות מוסריות ספציפיות שהופכות אותו לגרוע יותר ממסים אחרים.

לפני שנמשיך, צריך להודות שההצעה של יעל גרמן לא הולכת כל כך רחוק: היא רק הולכת לעקר מתוכן את כרטיס אדי. ההחלטה הסופית תשאר בידי המשפחות. אבל זה לא הדיון שאני שומע סביבי. הדיון האמיתי הוא על הטענה שהמדינה צריכה לקחת את איברי נפטרים בלי לשאול את המשפחה. ובכל מקרה, אם לא נעשה את הדיון הזה עכשיו, הצעות החוק יזחלו לכיוון הזה, כי הפוליטיקאים לא עוצרים איפה שאין התנגדות. להמשיך לקרוא

פעולה אנושית (11-13): כסף וחישוב כלכלי

money

אחרי שדיברנו לא מעט פרקים על פעולה אנושית באופן כללי, ועל איך מפעולה אנושית צומחת חברה ואיך היא עשויה להראות, עכשיו אנחנו מתחילים להתכנס לבשר של העניין, ולהבין את אחד הדברים החשובים שיש בחברה כזו: כסף, והסיבה שהכסף הוא בסיסי כל כך לחברה אנושית, וששום מאמץ או רעיון עוד לא הצליח לדחוק אותו מהעולם ללא תוצאות הרסניות.

מיזס עושה הפרדה ברורה בין "חישוב טכנולוגי", לבין "חישוב כלכלי". אבל כמי שעסק פה ושם בבעיות אופטימיזציה, אני חושב שאפשר להגיע לנושא של חישוב כלכלי מתוך נושא החישוב הטכנולוגי, או כהרחבה שלו, אם נציג את העניין בזהירות. נתחיל מהדבר הכי פשוט שמיזס מגדיר כחישוב טכנולוגי: הדרך הטובה ביותר להשיג מטרה נתונה. להמשיך לקרוא

המלחמה הבין-דורית תהיה אידאולוגית

generation_gap

אבטלת הצעירים בעולם המפותח היא דו-ספרתית, במדינות מסויימות מעל 20%, והרבה מעל האבטלה הכללית, שגם היא לא מעטה. רק מכך אפשר לשער שמשהו חייב לקרות. שהמגזר הצעיר ייצטרך להאבק על מקומו. יש כאן חידוש כלשהו: תמיד דיברו איתנו בבית-ספר על פער הדורות, ועל איך נראה שההורים שלנו לא מבינים אותנו אבל לפחות הם רוצים את טובתנו. התהליכים באירופה וארה"ב פונים החוצה מהסיפור הזה. שם נראה שהצעירים מתחילים להבין שהסבל שלהם הוא אך ביטוי של מערכת שמוטה מראש נגדם. כלומר, לא בכוונה נגדם, אלא בתור המשקולת הנגדית לכך שהיא מוטה לטובת הדורות הקודמים. המסקנה שהצעירים מסיקים מכך היא גם שונה מהסיפור הרגיל, מכיוון שנדמה שבמקום "אל תסדרו אותם, סדרו אותנו", המסר שהכי מדבר לצעירים הוא "אל תסדרו אף אחד". להמשיך לקרוא