אתמול חזרתי משלשה ימים במדרשת שדה בוקר. המיקום לבד הוא רמז לשיפור במצב הרוח שלי: המרחבים, נחל צין מאחוריך, השקט, הנחלים המשורטטים בירוק על רקע חום ולבן וצהוב, היעלים שעומדות על המצוק – מה עוד אפשר לבקש? (אולי אפשר לבקש לעשות פה פוסט-דוק. נראה.)
טוב, אפשר לבקש גם שמישהו סוף סוף יזכיר לי שתחום המחקר שלי חם ורלוונטי כתמיד, שיש התקדמות ושאולי גם לעבודה האישית שלי יש חשיבות. ובשביל זה בעצם נסעתי את כל הדרך הארוכה הזו – כנס שדה בוקר ה-17 לייצור חשמל מאנרגיית השמש. לא התאכזבתי. להמשיך לקרוא
תפרים 