השיר "שבחי מעוז", המכיל גם איילת וגם שקד, מכיל גם ביטוי שנראה לי בשמיעה ראשונה כסתירה – "הרחק הרחק ליד ביתי" – והרי בית הוא הדבר הכי קרוב! אבל בקריאה נוספת ברור שאפשר ליישב את הסתירה: הדובר באמת רחוק מביתו, תקוע במעוז בסיני, והשיר הוא שיר געגועים ושביזות. אבל לא כל סתירה נראית לעין אפשר ליישב, אפילו בהרבה יותר מילים. במאמר המדובר של איילת שקד, בכתב העת השמרני* "השילוח", יש שתי סתירות עיקריות – האחת בין חירות למשילות, והאחרת בין מדינה יהודית לדמוקרטית. האם שקד מצליחה ליישב אותן? להמשיך לקרוא
באמת שהייתי עוזב את זה בשקט אחרי הפעם הראשונה שמישהו העביר לי תמונה עם דגלי ארה"ב ומדינות מערביות אחרות, כתמיכה במינוי שופטים פוליטי "כמו במדינות האלו". אבל כשהיום בבוקר קראתי ב"הארץ" את משה ארנס בעצמו נוקט בעמדה זו, הבנתי שמדובר באסטרטגיה מכוונת שצריך להשיב לה.
ובכן, נתחיל בלהצהיר שאין שום בעיה עם בחירה של שופטים ע"י הרשות המחוקקת והמבצעת – זה לגמרי הגיוני שלנציגי העם תהיה השפעה על הרכב הגוף המפרש את החוקים. במשפט אחד, חסכתי לקורא הימני שלי הרבה וויכוחי סרק. אחרי שטיפלנו בקלות בפרט שולי זה של השיטה הפוליטית, אפשר עכשיו לעבור לתמונה השלמה. להמשיך לקרוא
תפרים 