אז מה תעשו בהיי-טק?

אז אתם רוצים לעבוד בהייטק. זה לא מובן מאליו, בהתחשב בכך שלא רק שזה דורש הכשרה ומאמץ, אלא שדומה שכל התרבות הפופולרית נגדכם. בדה-מרקסר, מאשימים הייטקיסטים בעליית מחירי הדיור, כאילו שיש להם שליטה על מדיניות מחנק הקרקעות הממשלתית והתהליכים המשרודניים הנמשכים לפעמים עשור עד לבניה. בתעשייה האווירית מסווגים את עובדי ההייטק כדילרים שממכרים ילדים להימורים, כשהאלטרנטיבה היחידה שהם מציעים זה ייצור יתומים בארמניה*. אבל אתם עוד רוצים לעבוד. אז כדי שלא תתחרטו מהיום למחר, אולי כדאי שתדעו גם את זה: בין כל האופציות האיומות שהתרבות הפופולרית אוהבת לדון בהן כדי להשקיט את הקנאה הבוערת, יש הרבה דברים יפים וחשובים שעושים בהייטק הישראלי. הפוסט הזה נועד לספר לכם מה הם, ומה אתם צריכים לעשות כדי להצטרף כמפתחים.

המילה "הייטק" לרוב מקושרת היום לפיתוח תכנה, ובזה אני הולך להתעסק. יש כמובן המון עבודות מדעיות. בהנדסה (נשק בעיקר, אם זה הנדסה מכנית), בכימיה, בביולוגיה, ובכל מקצוע מדעי שהוא. אבל אני נמצא כבר אי אלו שנים בתחום פיתוח התכנה, ורק על עצמי לספר ידעתי.

כשהייתי ילד, תחום התכנה הכיל מקצוע אחד: תכניתן. בינתיים, התחום התפצל להרבה תחומים ורמות, הדורשים השכלה שונה, מהתחומים הנגישים ללימוד עצמי פחות או יותר, ועד התחומים הדורשים תארים מתקדמים במדע או הנדסה. נתחיל מהנגישים יותר.

פיתוח ממשק משתמש

מה זה? מה שנקרא Front-end – פיתוח החלק החזותי של אתרי אינטרנט ואפליקציות. התחום הזה הוא תחום הדורש מידע טכני יחסית ספציפי על טכנולוגיות ווב, והבנה בעיצוב. בדרך כלל אתם אלו שתייצרו את הטופס שהמידע שבו יישלח לשדרת העיבוד (back-end בשפתם), שם יטפלו בה תכנות שנכתבו על ידי מישהו אחר. גם אם הנטיה האישית שלי גורמת לזה להשמע פחות סקסי, זה תחום מאוד מבוקש.

מה ללמוד? קורסים ספציפיים לפרונט-אנד. טכנולוגיות ווב כמו HTML, CSS, JavaScript, React. או ללכת לבי"ס שמלמד את כל זה במרוכז, וכאלה יש היום כמה, שמנסים לענות על הביקוש לעובדים בתעשייה.

איפה תעבדו? בכל מקום כמעט. אי אפשר להשתמש במכונה בלי לוח מחוונים, ואי אפשר להשתמש במדפסת תלת-ממד המשוכללת ביותר בלי front end. כמובן שיש גם חברות שזו ההתמחות שלהן, וכעובדים בחברות עיצוב כאלה התרומה שלכם לחברה תהיה בלעזור לאנשים להשתמש בדברים שהם לפעמים מורכבים. ממשק משתמש טוב יכול להיות ההבדל בין חיים למוות ביישומים רפואיים. או, כמו שבתעשיה האווירית מזכירים לנו – בין שימוש מזדמן להתמכרות.

פיתוח תכנה כללי

מה זה? תכנה משמעותית היא בדרך כלל 5-10% אלגוריתם חכם, וכל השאר לוגיסטיקה. כבר אמר בזמנו הגנרל עומר בראדלי, מפקד הכוחות האמריקאיים בפלישה לנורמנדי, ש"חובבנים מדברים על אסטרטגיה, מקצוענים מדברים על לוגיסטיקה". בפיתוח תכנה, מדובר על שני דברים: ראשית, להביא את המידע שהתכנה צריכה ממקורותיו, להמיר פורמטים, לדאוג שהכל מגיע למקומו הנכון, ולאסוף את התוצאות. כל זה צריך להבנות בצורה יעילה ונוחה לתחזוקה. יעילות, אגב, דורשת לפעמים הכרה עמוקה של מבנה המחשב והצורה שהוא מעבד נתונים.

מה ללמוד? אמנם את רוב העבודה אפשר לעשות בלי שום תואר, אם אתה יכול להוכיח שאתה יודע את המונחים המקצועיים. גם עבדתי עם בוגרי הכשרות מרוכזות כמו infinity והתרשמתי. ועם זאת, הרבה מעסיקים בכל זאת מחפשים תואר במדעי המחשב.

איפה תעבדו? גם כאן התחום כללי יחסית. אתם יכולים למצוא את עצמכם בחברה שמפתחת רכב אוטונומי, או תכנה לזיהוי זרע פגום בהפריה מלאכותית, או מכונה למיון תאים ביולוגיים המיועדת למחקר רפואי. או, כמובן, במשחקי מחשב.

עיבוד תמונה וראיה ממוחשבת

מה זה? כל מה שדורש ניתוח תמונות או וידאו והפקת מידע שמחשב יכול להבין ולהשתמש בו. כמו שאתם מסתכלים על העולם ויכולים לומר, בהתבסס רק על אותות חשמליים מהרשתית שלכם, "הנה עמוד, אולי לא אלך דרכו", כך גם המחשב צריך, ביישומים רלוונטיים. התחום משלב עיבוד תמונה, גאומטריה חישובית, ניתוח ספקטרלי, ואולי עוד כמה דברים. בשנים האחרונות, רוב השיטות המסורתיות פינו את מקומן לשיטות של רשתות עצביות בעיקר, הידועות כלפי חוץ כ"בינה מלאכותית".

מה ללמוד? יש מסלולים מיוחדים לראיה ממוחשבת היום, מפני שהתחום מאוד מבוקש, אבל רוב האנשים שעובדים בו כרגע הגיעו מאוסף תחומים קשורים יותר או פחות: הנדסת תכנה, תואר שני במדעי המחשב, וגם תארים מתקדמים במדע והנדסה.

איפה תעבדו? רובוטיקה קודם כל, בין אם במכונות אוטונומיות שצריכות לנווט בסביבה כלשהי או במכונות נייחות שמבצעות בקרת איכות מחוכמת. בעולם הביו-רפואי יש כמה אפליקציות חשובות, כמו זיהוי מוקדם של סרטן. יש שימושים חקלאיים, כמו השגחה על כוורות דבורים או ניהול השקיה ודישון בשדות חקלאיים. באקדמיה, יש טווח של ניסויים שמשתמשים בשיטות של ראיה ממוחשבת ללמוד על תחומים כמו מכניקת זורמים (הדוקטורט שלי לדוגמא), מכניקת מוצקים, דינמיקת קהלים גדולים (שמשמשת למשל לתכנון איצטדיונים ללא סכנת רמיסה) ועוד. יש שימושים בטחוניים כמו הנחיית טילים ובקרת אש בטנקים, יש אפליקציות של תרגום טקסט, שעוזרות לך לדעת שהשלט שבעל המכולת היפני הדביק לשמשה הקדמית של הרכב השכור שלך אומר "חנית כמו מניאק וקראתי למשטרה".

מדע נתונים

מה זה? אפשר לומר שזה יישום של סטטיסטיקה בקנה מידה גדול. זה כל מה שקשור להפקת תובנות חדשות מנתונים גולמיים, ללא מודל מתמטי או פיזיקלי שידוע מראש (אבל כמובן שגם לזה יש מודלים מתמטיים).

מה ללמוד? סטטיסטיקה. שיטות ספציפיות למדע הנתונים שאפשר למצוא בספרים על התחום. אבל הרבה מהעוסקים בתחום מגיעים מתארים מתקדמים בתחומים שהמחקר בהם הוא בעיקרו סטטיסטי, כמו כלכלה למשל. באמת, רף הכניסה העיקרי הוא נסיון בעבודה אמיתית. וכמובן, ללמוד סביבות תכנה שאפייניות לז'אנר כמו R, או פייתון עם pandas ועוד הרבה הרבה שמות רלוונטיים שקצרה היריעה מהזכירם.

איפה תעבדו? בחברות אשראי, שם תצילו אנשים מגניבת כרטיס האשראי שלהם על ידי זיהוי שימוש חריג ממידע על רכישות. בחברות המייצרות מדידים רפואיים, רצועות ספורט ושעונים חכמים, שם תעזרו לאנשים לשפר את הבריאות שלהם, ואולי אף תביאו לזיהוי מוקדם של הפרעות בקצב הלב או פרקינסון. בחברות מידע עסקי, העוזרות לחברות אחרות לשפר תהליכים ולהציע לנו את אותם שרותים רק בזול וטוב יותר. וכמובן, בתעשיית הפרסום, שמחפשת איך למכור לך דברים לפי ההתעניינות שלך באחרים.

גאומטריה חישובית

מה זה? כל מה שקשור בעיבוד שטחי או מרחבי. כל מה שיש לו צורה בעולם הזה. יותר ספציפית, לרוב מדובר בייצוג של עצמים או שטחים בצורה שמאפשרת לעבד אותם או ללמוד עליהם יותר.

מה ללמוד? לדעתי, הנדסה מכנית, כי איפה עוד לוקחים ברצינות גאומטריה – ואז קורסים חיצוניים בתכנות, מבני נתונים ואלגוריתמים. אבל מעשית, תואר מתקדם במדעי המחשב, עם תזה שקשורה לתחום.

איפה תעבדו? רובוטיקה כבר הזכרנו. מדפסות תלת מימד, שמקבלות ייצוג של עצם מרחבי והופכות אותו להוראות הדפסה בשכבות. מערכות מידע גאוגרפי שמוצאות למשל את הדפיברילטור הכי קרוב או את המסלול המהיר ביותר מהכינרת הביתה (דרך עמאן, אם זה בפסח). תוכנות שרטוט ויותר מזה – תוכנות לייצור בסיוע מחשב, שהופכות את השרטוט שלך להוראות למכונת השיבוב. גרפיקה ממוחשבת, מהסוג שיש במשחקי מחשב או בסימולטורים לאימון מערכות נהיגה אוטומטית. הכרתי מישהו שעבד בחיתוך יהלומים, גם זו בעיה גאומטרית.

אלגוריתמים פיזיקליים ואחרים

מה זה? יש עוד כל כך הרבה בתחום, וקצרה היריעה. מעיבוד אותות ועד מערכות בקרה ודינמיקה, כל מה שמדען או מהנדס יודעים לעשות, יש מי שרוצה לייצג את זה במחשב. כאן אולי גם המקום להשכיר את כל התחום של אלגוריתמים בדידים (מה שמלמדים בקורס "אלגוריתמים" במדעי המחשב), ורלוונטי למגוון בעיות אופטימיזציה, ניהול רשתות, לוגיסטיקה, ועוד. התחום רחב אבל יחסית רחוק מהעיסוקים שלי.

מה ללמוד? תואר מדעי או הנדסה, ותואר מתקדם עם תזה בתחום.

איפה תעבדו? בתעשיית הרדיו והרדאר (עיבוד אותות). בחברת אנרגיה סולארית שרוצה להוציא את המקסימום מהפאנלים שלה על ידי ממיר חכם. ברובוטיקה (איזה תחום מגוון). בביו-רפואה. בשמות סקסיים כמו קריפטו או אלגו-טריידינג. התשובה באמת תלויה בתחום שלמדתם.

לסיכום

כסף זה לא הכל בחיים, בכך התעשייה האווירית צודקת. ממילא ברמת המשכורות הקיימת כל העלאה נוספת הולכת ברובה לממשלה, כך שהעובדים בתחום מחפשים דרכים אחרות להרוויח. תחושת משמעות מהעבודה היא לא דבר שבמקצועות אחרים מחשיבים למאוד הכרחי, אבל לנו יש את המותרות של לבקש אותו וגם לקבל. ולפעמים זה אפילו מספיק כדי לחסום את כל הרעש החיצוני, שמנסה לצייר אותנו כטייקונים מרושעים, האוחזים בידם האחת 28 טעמי גלידה ובידם השניה טסלה חדשה.

החלטתם לעבוד בהייטק. ברכותי – אתם הולכים לעשות הרבה טוב בעולם – אם תתאמצו, תקדישו את רוחכם ומוחכם לעניין, ותבחרו נכון את תחומי הלימוד שלכם. וזה הרי החלק הקשה, שבגללו המשכורות גבוהות כל כך: לא מספיק אנשים מוכנים לעשות את המאמץ.

---

.* יתומים בארמניה – תראו, אין לי שום דבר עקרוני נגד ייצור נשק. אמנם אני, כנכה צה"ל, מתעדף עבודות כאלה בסוף הרשימה בערך, אבל ברור שזה עניין אישי. אבל חייבים לזכור שנשק הוא נייטרלי. ערכו המוסרי נקבע על ידי מי שמשתמש בו. וחברה ישראלית שמוכרת נשק לאזרבייג'אן אבל לא לאוקראינה צריכה לפחות להראות קצת צניעות כשהיא מנסה לחנך אנשים על עבודה משמעותית.